מכירה פומבית 4 ארץ ישראל, התיישבות, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, גלויות ותצלומים, מכתבי רבנים ואדמו"רים, חב"ד, יודאיקה, ועוד
22.1.20
ישראל
 רחוב אברהם פררה 1, ירושלים.
המכירה תתקיים ביום רביעי, כ"ה בטבת תש"פ, 22 בינואר 2020, בשעה 18:00 (שעון ישראל) עם כרוז.
המכירה הסתיימה

פריט 42:

'אנשי הגולה המדוכאים מאד אשר הם תחת כסות היטלר. הוא מענה אותם מאד, והרי הם יודעים שהם ימותו במהירות יתרה מות ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $150
מחיר פתיחה:
$ 150
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד

'אנשי הגולה המדוכאים מאד אשר הם תחת כסות היטלר. הוא מענה אותם מאד, והרי הם יודעים שהם ימותו במהירות יתרה מות קדושים...' מכתבי תלמידים מבית הספר העממי במגדיאל בנושא 'עם חסר קרקע ועם על אדמתו', ו'ועולים לארץ ישראל', טבת תש"א [1941]


תלמידי כיתות ז'-ח' בבית הספר עממי א' במגדיאל נתבקשו במסגרת מקצוע 'ספרות' לכתוב חיבור בנושא 'עם חסר קרקע ועם על אדמתו' וכן בנושא 'באוניה בין עולים לארץ ישראל'. לפנינו 25 חיבורים מתלמידים שונים בנושא זה, אשר נכתבו במהלך חודש טבת שנת תש"א [1941]. 


במכתבים מבטאים התלמידים את תחושותיהם החמות לארץ ישראל ואת הכמיהה לראות בבניינה, גורלם האישי כעולים יוצאי ארצות אירופה הכבושות תחת המגף הנאצי, מקבל ביטוי מרכזי בחיבורים. כך למשל תלמידה בשם דבורה מילר מתארת את הצרות שהחלו ברומניה: 'הנני עולה מרומניה, עד לפני 2 חודשים ביקרתי בבית הספר העברי, אשר נמצא בעיירתנו הקטנה. אני ובני משפחתי חיינו חיי אושר... והנה באחד הימים התחילו האזעקות הרבות והדחופות, והפחד הלך וגדל עד לבלי נשוא... האויב חדר לארץ מולדתנו, החריבה נשים וטף רצח ואת דמם שפך כמים על פני רחובותיה של המולדת. הוא חדר אף לעיירתנו את בתינו הרסו את אבא ואמא הרגו ... כך נשארתי אני יתום וגלמוד וברחתי להיכן שרגלי הובילוני...' היא ממשיכה ומספרת אודות זקן יוצא פולניה המתאר : ' שנה חדשה צרה חדשה, כחלום נועז התפשטה השמועה כי היטלר עומד לפני שערי העיר, הפחד היה נורא, הנשים והטף התחבאו במרתפים מרוב פחד ואנו כגיבורים עמדנו על המשמר, אבל לצערנו הרב צבאו של האויב גבר עלינו ובלילה אחד חדרו הם לעיר, אותנו תפסו, ואסרו את נשותינו ובנינו רצחו, את בתינו שרפו ואת בית הכנסת המפואר החריבו...' [הדברים נכתבים בחודש יוני 1941!!! כחצי שנה לאחר שהוקם גטו ורשה בידי הנאצים, וכשנתיים לאחר ליל הבדולח]. 

תלמיד בשם יוסף כותב [טבת תש"א]: 'אנשי הגולה המדוכאים מאד אשר הם תחת כסות היטלר. הוא מענה אותם מאד, והרי הם יודעים שהם ימותו במהירות יתרה מות קדושים...' ומתאר במקביל את גורלם השפיר של יושבי ארץ ישראל. תלמידה בשם עדה סוסרובסקי מתארת: 'העם היהודי... מפוזר בכל קצוות תבל... כל העמים מציקים לו ושונאים אותם כמעט בכל ארצות שבתם רודפים אותם ומציקים להם ושואפים להשמידם...העם העברי צריך לבוא לארצו ולא להוסיף לנדוד בארצות נכר'. תלמידה בשם יפה גוסטמן מתארת: 'היהודים המפוזרים בכל העולם אין להם כף רגל לדרוך. חוץ מארץ ישראל שהיא ארצנו. בארצות אחרות מגרשים את היהודים ומחדשים גזרות... שנזכה שכל עם ישראל ישוב לארץ ישראל וישב על אדמתו לבטח...'

תלמידה בשם חיה ויזן מתארת את תחושות הפחד גם בארץ ישראל: 'העם היהודי שהוא מפוזר ומפורד בין כל העמים, ובין כל המדינות, רודפים אותו ומענים אותו עד מות, ואין לו אפשרות להמלט מהיד האכזרית הזאת, אף אם נמלט מארץ אחת אל ארץ שניה, גם שם תפגעהו יד הזדון, ואף אם יגיע אל מולדתו, לא יהיה לו גם שם מקלט, כי תמיד מפחד הוא שיבוא עם זר, רע ואכזר ויגרשהו מעל אדמתו...'. בחיבורה של תלמידת כיתה ח' אסתר גוסטמן מיום 4/6/1941 היא כותבת: "אני נוסעת למקום אשר כל הזמן חשבתי עליו... כל הצרות אשר הגוים גרמו לנו... לא יהיה לנו יותר צרות, כעת אני בא לארץ החמה אשר פה קר בארץ הגולה... וכעת אהיה חופשי מעול צרים... יחד עם כל עם ישראל נבנה את ארץ ישראל ארץ זבת חלב ודבש'

תלמיד בשם דניאל פסמניק מתייחס במאמרו להגבלות רכישת הקרקע שהופיעו בספר הלבן: 'בשנה שעברה נתפרסם חוק אשר אוסר ליהודים לרכוש אדמה. היהודים ראו שבלי קרקע אין מולדת ויצאו בהפגנות ובשלטים. בכל ישוב הארץ התנוסס השלט: 'אין מולדת אין קרקע'. עם שאין לו קרקע לא יכול לשבת בבטחון...'. 

כמו"כ עולה ממכתבם של התלמידים הכמיהה לראות יותר ויותר עולים לארץ ישראל, הפרחת שממות הארץ, וכן תרומתה של הקרן הקיימת לישראל בחיזוק הקרקע ובביצור העם.

25 חיבורים בסה"כ. בכולם שם התלמיד הכותב והתאריך. החיבורים ברובם בני דף אחד (שני עמודים). בחלק מהדפים ניתן להבחין בתיקוני כתיב ולשון שביצע המורה לספרות. מצב כללי טוב מאד.




לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא