סדר תפילה מיוחד לשלש הדתות שנתחבר לרגל כיבוש ירושלים בידי הבריטים. 9 בדצמבר 1917

סדר תפילה מיוחד לשלש הדתות שנתחבר לרגל כיבוש ירושלים בידי הבריטים. 9 בדצמבר 1917

'סדר התפלה שיערך בבית הכנסת ג'ורג' הקדוש ומקדש את השם. ביום התשיעי לדסמברו הוא יום כבוש ירושלים, להודות ולהלל לאלקים... ולזכור את החללים הגבורים והנאמנים... וישלח ברכתו בעתיד על הארץ הקדושה'. סדר תפילה נדיר שנתחבר עבור שלש הדתות בעברית, אנגלית וערבית לרגל יום כיבוש ירושלים בידי הבריטים, 9 בדצמבר 1917.

כיבוש ירושלים בידי הבריטים היה אחד מרגעי השיא במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. ירושלים נכנעה בפני הצבא הבריטי ללא קרב ב-9 בדצמבר 1917, אחרי שהצבא העות'מאני נסוג מהעיר בלילה הקודם. הגנרל אדמונד אלנבי נכנס לעיר יומיים אחר כך, ב-11 בדצמבר, וקיבל את הכניעה באופן רשמי. בכך באו לקיצן 400 שנות שלטון עות'מאני על ירושלים ועל ארץ ישראל, והחל השלטון הבריטי על ארץ ישראל. האירוע ביטא בעיני הבריטים את הגשמת השאיפה לחידוש השליטה הנוצרית בירושלים שהסתיימה עם תבוסתם של הצלבנים ועזיבתם את ארץ ישראל מאות שנים קודם לכן. הכובש הבריטי ראה בכיבושו צעד מכונן לשלש הדתות. כך למשל כאשר נכנס הגנרל אלנבי בשערי ירושלים הוא וקציניו נכנסו לעיר ברגל דרך שער יפו מתוך כבוד לעיר הקדושה ליהדות, לנצרות ולאסלם. בהכרזתו הרשמית אף ביטא אלנבי גישה זו: " בל יחשוש איש מכם לאור הניסיון שהיה לכם בידי היריב שנסתלק... היות שחסידי שלוש הדתות הגדולות של האנושות חשים חיבה לעירכם, ואדמתה קודשה בתפילות ובמסעות העלייה לרגל של אנשים אדוקים משלוש הדתות הללו במשך מאות רבות בשנים, לפיכך הריני לידע אתכם כי כל מבנה מקודש, יד זכרון, מקום קדוש, מקדש, אתר מסורתי, הקדש, אתר ירושה דתית, או מקום תפילה מסורתי מכל צורה שהיא של כל שלוש הדתות יישמר, ויוגן על-פי המנהגים והאמונות הקיימים של אלו שלדתם הוא מקודש" .

לאחר כיבוש דרום הארץ הורה לויד ג'ורד' לגנרל אלנבי לכבוש את ירושלים 'כמתנת חג המולד לעולם הנוצרי' (שחל שבועיים לאחר מכן), פעמוני כל הכנסיות ברומא צלצלו במשך שעה שלימה, וכן במקומות נוספים, ומאידך להבדיל, יהודי ירושלים הדליקו נר ראשון של חנוכה באותו הערב ובירכו על התשועה שחזרה והופיעה ב'ימים ההם בזמן הזה'.

על רקע זה נתחברה התפילה שלפנינו בשלש השפות דוקא. לצד וידוי, קידוש השם, ועיקרי האמונה, מופיעות מלות המתייחסות למאורע הגדול: תפלת יזכור לנפשות הגיבורים שהקריבו את נפשותיהם בעד הדבר הגדול בארץ הקדש ובכל מקום: " כל מי שנתנו חייהם לשחרר את ארץ הקדש" , תפילה לשלום האומות: " אבינו שבשמים שלח נא שלום על הארץ, שלום רב וגדול שכמוהו לא ידע העולם מני אז" . וכן תפלה חגיגית להודות לאלקים בעד הנצחון והישועה: " אנו מהללים אותך ומודים לך בעד הניצחון אשר הנחלתנו בזו המלחמה הגדולה והנוראה של הזמן האחרון..." .

תפילה נדירה, קיים עותק אחד בספריה הלאומית, ועותק אחד במרכז ההיסטורי היהודי בניו יורק. לא נראתה בשנים האחרונות. ראה גם מכירת כריסטיס - לונדון, 21 באפריל 2016.

20 עמ'. 21 ס" מ. כריכת קרטון מקורית. מצב טוב מאד.