16 Petach Tikva Street, Romema Center (2nd floor in elevator) Jerusalem, Israele
Condizioni di vendita
Vedi demo
L'asta è terminata
|
LOTTO 387:
"רשפים", יו"ל ע"י ארגון שלהבת יה, כולל הגליונות הראשונים! שאינם בספריה הלאומית ובשום ספריה בארץ! כפי הנראה עותקים ...
dettagli...
|
|
|
Venduto per: $110
Prezzo iniziale:
$
25
Prezzo stimato :
$100 - $200
Commissione per la casa d'aste: 20%
IVA: 17%
Solo su commissione
|
"רשפים", יו"ל ע"י ארגון שלהבת יה, כולל הגליונות הראשונים! שאינם בספריה הלאומית ובשום ספריה בארץ! כפי הנראה עותקים יחידים או כמעט יחידים, בעולם! - כולל מאמרים רבים על החסידות – העורכים: שני צעירים מהפכנים: עדין שטיינזלץ ומשה שפירא – ראשית המחשבה החסידית – הדתית – לאומית
בספריה הלאומית קיים עותק של חלק מהגליונות רק באוסף שלום. אין עותקים נוספים בספריה. חלק מהגליונות שלפנינו אינם נמצאים בספריה. חשוב לציין שלפנינו גם הגליונות מהשנה הראשונה שאינם נמצאים כלל בספריה, כולל גליון מס' 1!
[באוסף שלום משנה ב, גליון 18 (אלול תשי"ז), עד שנה ו, גליון 47 (כסלו-טבת תשכ"א), וכן חוב' כסלו תשכ"ג (דצמבר 1962)]
בספריה הלאומית כתוב שהמוציא לאור לא יודע. אין שם עורך. שכן, העלון יצא במכוון בעילום שם, ורק במאתיים עותקים. אך הדברים התגלו בכתבה מצוינת בעתון מקור ראשון
רקע, מתוך כתבה במקור ראשון
שני בחורים צעירים, מסיימי תיכון, עדין שטיינזלץ ומשה שפירא חשו עצמם כמי שנושאים בשורה חדשה. עיקרה: שיבה אל יהדות ארצישראלית ברוח החסידות. העולם היהודי שראו סביבם נתפס בעיניהם כמיושן וארכאי, ותפקידו של הארגון שהקימו, "אחוות שלהבת – יה" היה "לגלות לעולם – לא פחות – את האמת".
"הדפסנו מכתבים כאלה", סיפר ר' משה שפירא ליואב שורק (שכתב את עבודת המוסמך שלו על משנת 'שלהבתי-ה'), "בהם כתבנו משהו קצר כזה: 'המצב הרוחני של המדינה בשפל, צריך מהפכה רוחנית, הבע את דעתך', וחיכינו לתגובות. היה לנו תא דואר בירושלים, ואני זוכר עד היום כיצד באתי לתיבה מס' 89 יום אחד וגיליתי בה מכתב מדוד רוטר, מכתב שעלתה ממנו זעקה על הכפילות שבחיים הדתיים, על חוסר הרלוונטיות של התורה לחיים. הוא היה תל אביבי מצייטלין, נפגשנו איתו והוא אחר כך הביא עוד חברים".
המפגשים הוקדשו ללימוד, שיחה ושירה, ובהמשך נוסד כתב העת 'רשפים'. שפירא החל לעבוד ככתבן ברבנות הראשית בירושלים ורכש מכונת שכפול להדפסת הגליונות. את העיתון שכפלו בכמאתיים עותקים ושלחו אותו למכותבים רבים, שכלל לא ידעו מי הם השולחים. המאמרים נכתבו בעילום שם והעיתון יצא לאור על ידי "אחוות שלהבת-יה", כשמספר ת"ד בירושלים הוא המידע היחיד הנחשף לקוראים. המטרה המוצהרת הייתה לכונן "יהדות חדשה, לב חדש ורוח חדשה. האידיאל של התנועה: למצוא לבבות בוערים לעבודת ה' פנימית"
כעבור חצי שנה, לאחר הגיליון השישי, הופתעו אנשי "שלהבת יה" לגלות בעיתון 'דבר' מאמר על 'רשפים'. שמואל הוגו ברגמן, הפרופסור לפילוסופיה מן האוניברסיטה העברית – פרסם מאמר תחת הכותרת "רשפים – על תנועה חסידית חדשה בישראל". שורק כותב שברגמן תיאר את כתב העת כ'תופעה רוחנית מרתקת', ציטט מתוך מאמרים שפורסמו והביע הערכה רבה ואף תקווה כי לפנינו תחילתו של רנסנס חסידי מודרני. הוא לא דמיין שהכותבים הינם שני צעירים שזה עתה סיימו את לימודי התיכון שלהם.
נדיר מאוד.
תוכן מרתק!
בספריה הלאומית קיים עותק של חלק מהגליונות רק באוסף שלום. אין עותקים נוספים בספריה. חלק מהגליונות שלפנינו אינם נמצאים בספריה. חשוב לציין שלפנינו גם הגליונות מהשנה הראשונה שאינם נמצאים כלל בספריה, כולל גליון מס' 1!
[באוסף שלום משנה ב, גליון 18 (אלול תשי"ז), עד שנה ו, גליון 47 (כסלו-טבת תשכ"א), וכן חוב' כסלו תשכ"ג (דצמבר 1962)]
בספריה הלאומית כתוב שהמוציא לאור לא יודע. אין שם עורך. שכן, העלון יצא במכוון בעילום שם, ורק במאתיים עותקים. אך הדברים התגלו בכתבה מצוינת בעתון מקור ראשון
רקע, מתוך כתבה במקור ראשון
שני בחורים צעירים, מסיימי תיכון, עדין שטיינזלץ ומשה שפירא חשו עצמם כמי שנושאים בשורה חדשה. עיקרה: שיבה אל יהדות ארצישראלית ברוח החסידות. העולם היהודי שראו סביבם נתפס בעיניהם כמיושן וארכאי, ותפקידו של הארגון שהקימו, "אחוות שלהבת – יה" היה "לגלות לעולם – לא פחות – את האמת".
"הדפסנו מכתבים כאלה", סיפר ר' משה שפירא ליואב שורק (שכתב את עבודת המוסמך שלו על משנת 'שלהבתי-ה'), "בהם כתבנו משהו קצר כזה: 'המצב הרוחני של המדינה בשפל, צריך מהפכה רוחנית, הבע את דעתך', וחיכינו לתגובות. היה לנו תא דואר בירושלים, ואני זוכר עד היום כיצד באתי לתיבה מס' 89 יום אחד וגיליתי בה מכתב מדוד רוטר, מכתב שעלתה ממנו זעקה על הכפילות שבחיים הדתיים, על חוסר הרלוונטיות של התורה לחיים. הוא היה תל אביבי מצייטלין, נפגשנו איתו והוא אחר כך הביא עוד חברים".
המפגשים הוקדשו ללימוד, שיחה ושירה, ובהמשך נוסד כתב העת 'רשפים'. שפירא החל לעבוד ככתבן ברבנות הראשית בירושלים ורכש מכונת שכפול להדפסת הגליונות. את העיתון שכפלו בכמאתיים עותקים ושלחו אותו למכותבים רבים, שכלל לא ידעו מי הם השולחים. המאמרים נכתבו בעילום שם והעיתון יצא לאור על ידי "אחוות שלהבת-יה", כשמספר ת"ד בירושלים הוא המידע היחיד הנחשף לקוראים. המטרה המוצהרת הייתה לכונן "יהדות חדשה, לב חדש ורוח חדשה. האידיאל של התנועה: למצוא לבבות בוערים לעבודת ה' פנימית"
כעבור חצי שנה, לאחר הגיליון השישי, הופתעו אנשי "שלהבת יה" לגלות בעיתון 'דבר' מאמר על 'רשפים'. שמואל הוגו ברגמן, הפרופסור לפילוסופיה מן האוניברסיטה העברית – פרסם מאמר תחת הכותרת "רשפים – על תנועה חסידית חדשה בישראל". שורק כותב שברגמן תיאר את כתב העת כ'תופעה רוחנית מרתקת', ציטט מתוך מאמרים שפורסמו והביע הערכה רבה ואף תקווה כי לפנינו תחילתו של רנסנס חסידי מודרני. הוא לא דמיין שהכותבים הינם שני צעירים שזה עתה סיימו את לימודי התיכון שלהם.
נדיר מאוד.
תוכן מרתק!
