|
פריט 142:
מדליית אסיר היהודי ברית המועצות - סילווה זלמנסון
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $25
מחיר פתיחה:
$
25
עמלת בית המכירות: 20%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
מדליית אסיר היהודי ברית המועצות - סילווה זלמנסון
סילווה זלמנסון (סילבה זלמנסון) (נולדה ב-1944) היא לוחמת למען עליית יהדות ברית המועצות, אסירת ציון לשעבר שהייתה שותפה לניסיון חטיפת מטוס ריק לשם העלאת הנושא לתודעת הציבור.
מבצע חתונה ותוצאותיו
ניצחון המדינה הצעירה במלחמת ששת הימים הפיח רוח חיים במחתרות הציוניות ברחבי ברית המועצות. בשנת 1970 הוקמה קבוצה שתיכננה לחטוף מטוס ריק מנוסעים לברוח איתו ולהטיסו לישראל; שם המבצע: "מבצע חתונה". סילווה הייתה החוט המקשר בין האנשים. בין חברי הקבוצה היה הטייס מארק דימשיץ ואדוארד קוזניצוב בעלה של סילווה. הקבוצה מנתה 16 לוחמי חירות, בהם ארבע נשים כולל סילווה. שתיים מהנשים היו נערות צעירות ואחת בהיריון מתקדם.
במסווה של טיסה לחתונה משפחתית רכשו חברי הקבוצה את כל הכרטיסים לטיסה מקומית בקו לנינגרד-פויזרוב. החברים ידעו שסיכויי הצלחת התוכנית אפסיים, אך מטרתם האמיתית הייתה לחשוף את פרצופה של ברית המועצות לעולם. התוצאות כך האמינו החברים, יהיו במקרה הטוב מאסר ובמקרה הגרוע פיצוצם באוויר. הם ידעו כי הק.ג.ב ידע על התוכנית. הקבוצה נעצרה בדרך לשדה.
בברית המועצות הוחלט לערוך להם משפט ראווה על בגידה במולדת, משפט הידוע כמשפט לנינגרד הראשון מסתבר שזו הייתה החלטה פוליטית מדינית שגוייה. העולם כולו הזדעזע לגלות שאזרחי מדינה שלמה מוחזקים בכלא מסך הברזל. כל הנשים שוחררו למעט סילווה אשר הייתה החוט המקשר בין רוב חברי הקבוצה.
סילווה הועלתה ראשונה על הבמה להעיד במשפט. והתובעים קיוו שתבקש חנינה ותחליש את שאר הגברים. דבריה של סילווה במשפט הותירו הד בכל רחבי העולם "אם הייתם נותנים לנו לצאת באופן חוקי לא היינו חושבים על חטיפת מטוס, אנחנו רוצים להיות במולדת האמיתי שלנו ישראל. אם אשכחך ירושלים אשכח ימיני. ולשנה הבאה בירושלים". גזר דינם של רוב חברי הקבוצה היה 10 שנים. גם על סילווה נגזרו 10 שנות מעצר ועל בעלה אדוארד גזר דין מוות. על אחיה של סילווה - ישראל זלמנסון נגזרו 8 שנים ועל אחיהם וולף זלמנסון 10 שנים.
עשרות רבבות אנשים ברחבי העולם הפגינו למען שיחרורם של אסירי משפט לנינגרד, ובמיוחד לשיחרורה של סילווה שנחשבה לסמל המאבק. ב – 1971 הגיעו הרדיפות האנטי ציוניות לשיאן. ובהפתעה קיבלה המדינה הסובייטית החלטה להעניק היתרי יציאה ליהודים. הרצון להיפטר מהמטרד הציוני ושיפור היחסים עם מדינות ערב היוו את משנה התוקף לרעיון פתיחת השערים.
במהלך שנות ה-70 עלו לישראל כ–163,000 יהודים מברית המועצות. ב-1974 שוחררה סילווה בעסקת החלפת אסירים, ומיד עלתה לישראל ולא חדלה מן המאבק על שיחרור בעלה ושאר אסירי ציון שנשארו בשבי. לאחר חילופי שבויים נוספים השתחרר גם בעלה של סילווה, אדוארד קוזניצוב ועלה לארץ עם שאר חברי הקבוצה ביום העצמאות 1979.
סילווה זלמנסון (סילבה זלמנסון) (נולדה ב-1944) היא לוחמת למען עליית יהדות ברית המועצות, אסירת ציון לשעבר שהייתה שותפה לניסיון חטיפת מטוס ריק לשם העלאת הנושא לתודעת הציבור.
מבצע חתונה ותוצאותיו
ניצחון המדינה הצעירה במלחמת ששת הימים הפיח רוח חיים במחתרות הציוניות ברחבי ברית המועצות. בשנת 1970 הוקמה קבוצה שתיכננה לחטוף מטוס ריק מנוסעים לברוח איתו ולהטיסו לישראל; שם המבצע: "מבצע חתונה". סילווה הייתה החוט המקשר בין האנשים. בין חברי הקבוצה היה הטייס מארק דימשיץ ואדוארד קוזניצוב בעלה של סילווה. הקבוצה מנתה 16 לוחמי חירות, בהם ארבע נשים כולל סילווה. שתיים מהנשים היו נערות צעירות ואחת בהיריון מתקדם.
במסווה של טיסה לחתונה משפחתית רכשו חברי הקבוצה את כל הכרטיסים לטיסה מקומית בקו לנינגרד-פויזרוב. החברים ידעו שסיכויי הצלחת התוכנית אפסיים, אך מטרתם האמיתית הייתה לחשוף את פרצופה של ברית המועצות לעולם. התוצאות כך האמינו החברים, יהיו במקרה הטוב מאסר ובמקרה הגרוע פיצוצם באוויר. הם ידעו כי הק.ג.ב ידע על התוכנית. הקבוצה נעצרה בדרך לשדה.
בברית המועצות הוחלט לערוך להם משפט ראווה על בגידה במולדת, משפט הידוע כמשפט לנינגרד הראשון מסתבר שזו הייתה החלטה פוליטית מדינית שגוייה. העולם כולו הזדעזע לגלות שאזרחי מדינה שלמה מוחזקים בכלא מסך הברזל. כל הנשים שוחררו למעט סילווה אשר הייתה החוט המקשר בין רוב חברי הקבוצה.
סילווה הועלתה ראשונה על הבמה להעיד במשפט. והתובעים קיוו שתבקש חנינה ותחליש את שאר הגברים. דבריה של סילווה במשפט הותירו הד בכל רחבי העולם "אם הייתם נותנים לנו לצאת באופן חוקי לא היינו חושבים על חטיפת מטוס, אנחנו רוצים להיות במולדת האמיתי שלנו ישראל. אם אשכחך ירושלים אשכח ימיני. ולשנה הבאה בירושלים". גזר דינם של רוב חברי הקבוצה היה 10 שנים. גם על סילווה נגזרו 10 שנות מעצר ועל בעלה אדוארד גזר דין מוות. על אחיה של סילווה - ישראל זלמנסון נגזרו 8 שנים ועל אחיהם וולף זלמנסון 10 שנים.
עשרות רבבות אנשים ברחבי העולם הפגינו למען שיחרורם של אסירי משפט לנינגרד, ובמיוחד לשיחרורה של סילווה שנחשבה לסמל המאבק. ב – 1971 הגיעו הרדיפות האנטי ציוניות לשיאן. ובהפתעה קיבלה המדינה הסובייטית החלטה להעניק היתרי יציאה ליהודים. הרצון להיפטר מהמטרד הציוני ושיפור היחסים עם מדינות ערב היוו את משנה התוקף לרעיון פתיחת השערים.
במהלך שנות ה-70 עלו לישראל כ–163,000 יהודים מברית המועצות. ב-1974 שוחררה סילווה בעסקת החלפת אסירים, ומיד עלתה לישראל ולא חדלה מן המאבק על שיחרור בעלה ושאר אסירי ציון שנשארו בשבי. לאחר חילופי שבויים נוספים השתחרר גם בעלה של סילווה, אדוארד קוזניצוב ועלה לארץ עם שאר חברי הקבוצה ביום העצמאות 1979.
