בידספיריט | כתב-יד קבלי – ”מבוא שערים”


כתב-יד קבלי – ”מבוא שערים” לרבינו חיים ויטאל, מתורת רבו האריז”ל – כתב-יד מבית מדרשם של מקובלי בגדאד, בכתיבת מספר חכמים – עם הגהות המקובלים רבי אהרן חיון ורבי יעקב צמח – תר”מ–תר”נ בקירוב. - כתב-יד קבלי, ספר ”מבוא שערים” לרבינו חיים ויטאל, גדול תלמידי האריז”ל. העתקה שנעשתה במדרש המקובלים בבגדאד, בידי מספר סופרים וחכמי קבלה. [בגדאד, תר”מ–תר”נ בקירוב, 1880–1890]. ספר ”מבוא שערים”, מחיבוריו החשובים של רבינו חיים ויטאל, וכשמו כן הוא – מבוא ופתח לחכמת הנסתר, על פי הדרושים והסודות שקיבל מפי רבו הגדול, רבינו יצחק לוריא אשכנזי – האריז”ל. החיבור פותח בפני הלומד את שערי תורת הקבלה הלוריאנית, ומבאר את יסודותיה וענייניה העמוקים בסדר ובהדרגה. כתב-היד שלפנינו נעתק בחוג מקובלי בגדאד, מן המרכזים החשובים של לימוד חכמת הקבלה במזרח, בתקופה שבה פרחה בעיר העתקת כתבי האריז”ל ותלמידיו והעיסוק בתורת הנסתר. ייחודו של כתב-היד גם בצורת העתקתו: הוא נכתב בידי מספר סופרים, כפי שניכר בבירור מחילופי הכתיבות ומאופיים השונה של הקונטרסים המרכיבים את הכרך. מסתבר כי מלאכת ההעתקה חולקה בין כמה מחכמי בית המדרש, וכל אחד מהם העתיק קבוצת דפים בפני עצמה, ולאחר מכן צורפו הקונטרסים ונכרכו יחדיו לכרך אחד. דרך עבודה זו אפשרה לזרז את מלאכת ההעתקה של חיבורים גדולים, והיא משקפת את העיסוק המשותף והנמרץ בהפצת כתבי הקבלה בקרב חכמי בית המדרש. מעניין במיוחד כי אחת מקבוצות הדפים מגלה דמיון בולט לכתיבת ידו של המקובל הנודע רבי יהודה פתייה בצעירותו, מגדולי חכמי הקבלה בבגדאד ובירושלים. אפשרות זו, הטעונה עדיין בירור והשוואה נוספת, מוסיפה עניין מיוחד לכתב-היד ולסביבת החכמים שבה נוצר. בכתב-היד מופיעות הגהות המקובלים רבי אהרן חיון ורבי יעקב צמח, המשולבות בגוף ההעתקה בתוך מסגרות דמויות חלונות, באופן המבחין בין דברי המחבר לבין דברי המגיהים. נוסף על כך, בין השורות נכתבו תיקונים והגהות בידי אחד המקובלים שעיין בחיבור ולמד בו, עדות לשימושו של כתב-היד כספר לימוד ועיון ולא כהעתקה גרידא. לפנינו שריד מעניין ממסורת לימוד והעתקת כתבי האריז”ל בבית מדרשם של מקובלי בגדאד בשלהי המאה ה-19, המשמר את חיבורו היסודי של רבי חיים ויטאל לצד הגהותיהם של חכמי הקבלה, ונושא עדויות לעבודתם המשותפת של סופרים ולומדים בהנחלת תורת הנסתר. [100] עמודים בכתב-יד.  מצב טוב. נכתב על גבי נייר אירופאי לבן. נקבי עש זעירים בחלק מהדפים. כתיבות מזרחיות מתחלפות, בידי מספר סופרים. חסר בתחילתו ובסופו. כריכה חדשה.