בידספיריט | כתב יד - קבלה מעשית:

כתב יד - קבלה מעשית: ספר ”סגולות ורפואות” בכתב ידו של הגאון רבי אברהם דיין, מגדולי חכמי ארם צובה. חלבּ, המאה ה-19 - כתב-יד חשוב ומרתק, ”ספר סגולות ורפואות”, בכתב ידו של הגאון רבי אברהם דיין, מגדולי חכמי ארם צובה. אוצר עשיר ורב-היקף של סגולות ורפואות עממיות, מרשמים רפואיים, קמיעות לרפואה, כתבי מלאכים, תרשימים קבליים, גורלות ומזלות. כולל למעלה מחמישים סגולות ועצות להתעברות ולהשגת פרי בטן, חלבּ, המאה ה-19. בּראש העמוד הראשון הכותרת: ”ספר סגולות”. לפנינו קובץ עשיר ומגוון בתוכנו, המשקף את עולם הסגולות, הרפואות העממיות והקבלה המעשית בקרב יהודי ארם צובה וקהילות המזרח. כתב-היד משלב בין רפואות ומרשמים לטיפול במחלות ובמכאובים שונים, לבין סגולות, קמיעות, שמות וסימנים קבליים, גורלות, מזלות והשבעות. מכלול התכנים מעניק הצצה מרתקת למסורות הריפוי, האמונות והמנהגים שהיו מקובלים בדורות הקודמים. אוצר סגולות ורפואות – ביניהן, למעלה מחמישים סגולות להתעברות ולהשגת פרי בטן. חלק נכבד מכתב-היד מוקדש לסגולות, רפואות, עצות ומרשמים למגוון רחב של מחלות, מכאובים ומצוקות הגוף והנפש. החומר מסודר בחלקו בשערים מיוחדים, שכל אחד מהם מוקדש למחלה או לעניין רפואי אחר. בולטת במיוחד חטיבה נרחבת הכוללת למעלה מחמישים סגולות, עצות ומרשמים שונים להתעברות ולהשגת פרי בטן. ריכוז מרשים ויוצא דופן בהיקפו של מסורות וסגולות בענייני פריון, המשקף את החשיבות הרבה שיוחסה לנושא ואת מגוון הדרכים והאמצעים שהיו מקובלים במסורת הרפואה העממית. בין השערים והמדורים הרפואיים שבכתב-היד: ”שער העיניים” – סגולות, רפואות, עצות ומרשמים לטיפול במחלות עיניים ובמיחושים שונים הקשורים לראייה. ”שער חולי הנופל ” – סגולות, קמיעות ורפואות למחלת הנפילה (אפילפסיה). ”שער פחד” – סגולות ועצות להסרת פחדים ובהלות. ”שער קישור לשון” – סגולות ועצות בענייני קישור הלשון והדיבור. ”סגולות ורפואות לכאבי הראש” – עצות, מרשמים וסגולות להקלת כאבי הראש. ”שער לכאבי הרגליים” – סגולות, רפואות ומרשמים לטיפול בכאבי רגליים ובמיחושים שונים. לצד אלו מופיעים עוד שפע של סגולות, רפואות ועצות למחלות ולצרכים שונים. המדורים מלווים בסגולות, הוראות מעשיות, מרשמים רפואיים וקמיעות לרפואה, תוך שילוב בין רפואות עממיות, שימוש בצמחים ובחומרים שונים, לבין נוסחאות סגולה, שמות וסימנים קבליים. ריבוי השערים, הסגולות והמרשמים הופך את כתב-היד למקור עשיר ובעל עניין מיוחד לחקר הרפואה העממית, דרכי הריפוי ומסורות הסגולה בקרב יהודי ארם צובה. קבלה מעשית – כתבי מלאכים, קמיעות, גורלות והשבעות שדים. בין היתר מופיעים קמיעות למטרות שונות, נוסחאות והשבעות, ”כתב מלאכים” , שמות וסימנים מאגיים ותרשימים קבליים. בין הסגולות מצויה אף סגולה יוצאת דופן ”להרקיד החתולים...”. חלק נוסף מוקדש לענייני מזלות, אסטרולוגיה וגורלות , ובכללם ”גורל החול” המיוחס ל רבי אברהם אבן עזרא. עניין מיוחד נודע לסדרי ההשבעות וטקסי הורדת הרוחניות המתוארים בכתב-היד, ובהם שלושה סדרי ”מנדאל”: ”סדר עשיית המנדאל הראשון הנקרא הורדת הרוחניות במים ”; ” סדר המנדאל השני הנקרא סדר הורדת הרוחניות בכף היד” ; ”סדר המנדאל הג'” . לאחר סיום ספר הסגולות והרפואות מופיעים רישומים מאוחרים יותר, בכתיבה אחרת, בכתב ידו של בעל הספר, חכם אברהם ששון, החותם במקומות שונים: ” הצעיר אברהם ששון” וכן ” הצעיר אברהם משה ששון”. ברישום מרתק בערבית-יהודית, שהותיר בעל כתב-היד חכם אברהם ששון, הוא מתאר את מקורו של הספר ואת נסיבות כתיבתו: ”האדא אל ספר מן אולהו אלא הֹאדא אכרהו הו נקלא מן ספר כתיבת יד אלּדי כּנתּ אסתערתהו מן רגּול אספניולי אסמהו משה סונסינו ואלּדי נקלהו לי ח”ר אברהם דיין נ”ע”. תרגום: זה הספר, מתחילתו ועד סופו, הועתק מתוך ספר כתיבת יד ששאלתי מאיש אספניולי [ספרדי] ושמו משה סונסינו, ומי שהעתיקו עבורי הוא חכם רבי אברהם דיין נוחו עדן. עדות מפורשת זו מעניקה לכתב-היד ייחוס חשוב ביותר: לפנינו ספר סגולות ורפואות בכתב ידו של אחד מגדולי חכמי חלבּ במאה ה-19. זיהוי כתב ידו של רבי אברהם דיין מתחזק גם מהשוואת הכתיבה לכתב-היד המקורי של חיבורו ”טוב טעם”, אוטוגרף המחבר. השוואת צורת האותיות, מאפייני הכתיבה וסגנונה מעלה זהות בין שני כתבי-היד, ומאשרת את עדותו המפורשת של חכם אברהם ששון כי ספר הסגולות והרפואות שלפנינו נכתב בידי הגאון רבי אברהם דיין. באותו רישום מוסיף חכם אברהם ששון אזהרה והשבעה לכל המעיין בספר, לבל ישתמש בסגולות ובנוסחאות הכלולות בו למטרות רעות. אזהרה זו משקפת את הזהירות ואת החשיבות שייחס בעל הספר לתכניו ולשימוש בהם. בהמשך מופיע שיר שכותרתו ”שיר האמונה”, המסתיים במילים: ”זה שיר ששון לאברהם”. הגאון רבי אברהם דיין, מגדולי חכמי ארם צובה במאה ה-19 , נודע בגדלותו בתורה ובהתמדתו המופלגת, ואף על פי כן חי בעניות ובדוחק הפרנסה. על מצבו הקשה העיד בעצמו בדברים נוגעים ללב: ” ומה גם בעתות כאלה כי התלמידי חכמים בצרה וצוקה, כי אין בידם לכלכל את בני ביתם והשעה דחוקה, להביא אל כליהם בר, כמוני היום שאף מטריד במזוני... לא אוכל להתאפק לחדש'יו יבכ'ו אפילו שאין לי כי אם פת קיבר...”. חרף העוני והמחסור, לא פסק ממשנתו, והיה שוקד על התורה ועל העבודה ומחבר חיבורים גדולים ורחבי היקף. על רקע מצבו הכלכלי הקשה, מסתבר כי נאלץ לעסוק גם במלאכת הסופרות והעתקת ספרים לצורך פרנסתו. כתב-היד שלפנינו, שנכתב בידו עבור חכם אברהם ששון, עשוי לשמש עדות מעניינת לעיסוקו במלאכת ההעתקה לצד שקידתו על התורה וחיבוריו התורניים. בחטיבה נוספת, מאוחרת יותר, מופיעים מספר עמודים בערבית, באותיות ערביות, ובהם פירוט של תבלינים, צמחי מרפא וחומרים שונים, לצד תיאור השפעותיהם על גוף האדם ואופני השימוש בהם. בסיום הרשימה נכתב כי יוסף ענתבי קיבל את הדברים מד”ר אדוורד אלתונבא (?), והעלה אותם על הכתב בחלב, בשנת 1940.