בידספיריט | הסידור האישי של ה”פני מנחם”

הסידור האישי של ה”פני מנחם” מגור | למעלה מאלף [1,000!] מילים ועשרות הוספות והגהות - מהן בקבלת האר”י - בעצם כתב־יד־קדשו! - סידור התפילה האישי של האדמו”ר מגור בעל ה”פני מנחם”, ששימש אותו בתפילותיו ובעבודת קדשו במשך אחת־עשרה שנותיו האחרונות – ובין דפיו למעלה מאלף מילים בעצם כתב־יד־קדשו: הגהות, תפילות שלמות, קבלות והנהגות קדושה, שבעה יסודות בעבודת ה', ואף שורות מסתוריות בכתב סתרים! סידור ”תקון מאיר”, כולל תפילות כל השנה. מהדורת כיס, המתאימה לכיס החזה העליון של החליפה. הסידור ניתן לרבי בשמחת חתונה בשנת תשמ”ה, ושימש אותו בעבודת קדשו במשך אחת־עשרה השנים האחרונות לחייו , ובארבע השנים האחרונות מתוכן, כיהן כאדמו”ר מגור. לפנינו  סידור תפילתו האישי של הרבי , ולא ספר שהיה מונח בארון ספריו. יעידו על כך כאלף עדים: סימני השימוש, רישומי הבעלות החוזרים ונשנים, חותמותיו האישיות, ובעיקר – הכמות יוצאת הדופן של כתיבה אוטוגרפית בין דפי הסידור: למעלה מ־1,000 מילים בעצם כתב־יד־קדשו! אלו כוללות עשרות הגהות בתפילות חול ושבת ובסדר הדלקת נרות חנוכה; קבלות והנהגות אישיות; תפילות ומזמורים שלמים; זמירות האר”י הקדוש לשלוש סעודות השבת; נוסחי תפילה הקשורים לתענית יחיד – ואף קטעים מסתוריים הכתובים בכתב סתרים. בראש דף השער רשם הרבי את שמו הקדוש בעצם כתיבת ידי קדשו: ”בה”י, ברוב טובו וחסדיו חנני השי”ת פנחס מנחם אלטר”, על רישום הבעלות בעצם כתי”ק חוזר הרבי שוב פעם מעברו השני של הדף. מלבד זאת הטביע הרבי כחמש פעמים בין דפי הסידור את חותמתו האישית:  ”פנחס מנחם אלתר - ירושלים”, ולצד שלוש מן החותמות הוסיף בעצם כתב־ידו את כתובתו:  ”רח' שפת אמת 5” (או: 3). מלבד הסגולה העצומה לקבלת התפילות הנעוצה בתפילה מתוך סידור תפילתו האישי של אחד מגדולי האדמו”רים בדור הקודם, כידוע שסידורי תפילתם של צדיקים הינם המבוקשים ביותר מבין חפצי תשמישיהם. בסידור שלפנינו מופיעים כאמור הגהות רבות, קבלות מרטיטות, והוספות רבות בעצם כתב יד קדשו של הפני מנחם, החושפים לפנינו טפח מאישיותו המסתורית של הרבי הקדוש. בדף הפורזץ הקדמי רשם הרבי בעצם כתב־יד־קדשו שבעה יסודות בעבודת ה' ובמידת הביטחון, שאותם ביקש להעמיד לנגד עיניו: א) השי”ת מרחם עלי יותר מכל מרחם, ושומרני גם כשאיני שומר את עצמי. ב) כל הטובות ממישהו הכל מהשי”ת, והכל שלוחיו. ג) כל הטובות הן חסדי השי”ת, ולא מפני שאנו ראויים. ד) השי”ת יודע אם בטחוננו שלם בו, ואי אפשר להעלים ממנו. ה). אי אפשר להוסיף או לגרוע מגזירת השי”ת, אם לא על ידי תפילה אליו. ו). להשתדל לקיים מאמר חז”ל: ”עשה רצונך כרצונו” וכו'. ז). לשמוח ולהודות להשי”ת שלא עשני גוי. אין אלו הערות לימודיות גרידא, אלא רשימת יסודות והנהגות שכתב האדמו”ר לעצמו בתוך סידורו האישי, שאותן ראה הרבי כיסודות עבודת ה'. הדברים פותחים צוהר נדיר לעולמו הפנימי של אחד ממנהיגי ישראל בדור האחרון, ומלמדים מהם היסודות שעליהם ביקש לחזור שוב ושוב דווקא בזמן תפילותיו הנשגבות. לצדן רשם הרבי הנהגות קדושה נוספות וכן שתי שורות מסתוריות בכתב סתרים, ובהן צירופי אותיות בלתי מפוענחים, דוגמת: ”ענבת [הת] הד בי מי הד אם את בנהם שבאת א את שה לב הת [חה] אב לה טקאר הם” – ומי יבוא בסוד קדושים! לאורך דפי הסידור הוסיף ה”פני מנחם” הגהות רבות בעצם כתב־יד־קדשו, בתפילות החול, בתפילות השבת ובסדר הדלקת נרות חנוכה. חלקן הערות והוספות קצרות, ואחרות הן תפילות ומזמורים שלמים. בסוף הסידור העתיק הרבי בעצם כתב־יד־קדשו את זמירות השבת של האר”י הקדוש, כפי שהן מופיעות ב”שער הכוונות” למהרח”ו, ואשר נהוג לזמרן בשלושת סעודות השבת! כמו כן העתיק הרבי את נוסח ה”יהי רצון” הנאמר בערב קבלת תענית יחיד בשעת תפילת מנחה, וכן את נוסח ה”יהי רצון” המובא במסכת ברכות ונאמר לאחר התענית – עדות מרתקת על כי פני מנחם נהג לקבל על עצמו תעניות לישועתם של ישראל. הישנה סגולה גדולה יותר לקבלת התפילות מלהתפלל מתוך סידורו האישי של ה”פני מנחם” – הסידור שממנו שפך את שיחו לפני קונו במשך אחת־עשרה שנותיו האחרונות, ושבין דפיו חקק בעצם כתב־יד־קדשו את תפילותיו, קבלותיו ויסודות עבודת ה' שלו;  ולקרוא את התפילות והמזמורים שכתב בעצם כתב יד קדשו?! 253 עמ', 12 ס”מ. מצב טוב. סימני שימוש. שפשופים קלים בכריכה, והדבקה הרה”ק רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ”ו–תשנ”ו), בעל סדרת ”פני מנחם”, היה האדמו”ר השביעי לבית גור. בן זקוניו של בעל ה”אמרי אמת”, ואחיהם של האדמו”רים בעל ה”בית ישראל” ובעל ה”לב שמחה”. בשנת ת”ש עלה לארץ ישראל עם אביו לאחר שנמלט מאירופה הבוערת. במשך למעלה מיובל שנים עמד בראש ישיבת ”שפת אמת”, העמיד אלפי תלמידים ונודע כאחד מגדולי התורה והמחנכים בדורו. לאחר פטירת אחיו, בעל ה”לב שמחה”, בשנת תשנ”ב, הוכתר לאדמו”ר מגור והנהיג את החסידות הגדולה בישראל עד לפטירתו בשנת תשנ”ו. האדמו”ר בעל ה”פני מנחם” היה מן הדמויות המרכזיות בעולם התורה והחסידות בדורו. אלפים נהרו לפתחו לקבל עצה, ברכה והכוונה, אולם סידור זה מגלה רובד אחר בדמותו – לא כמנהיג ציבור, אלא כעובד ה' מופלא, המעמיד לנגד עיניו, בכתב ידו שלו, את היסודות שעליהם ביקש לבסס את תפילתו.