בידספיריט | מכתב הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר

מכתב הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר אל קברניטי ארץ הקודש. פרנקפורט דמיין, תרנ”ד - 'אתה בנציבין ומצודתך פרושה על ירושלים' מכתב בעל תוכן היסטורי רב־משמעות, כולו בכתב־יד־קדשו ובחתימתו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר, מנהיג יהדות אשכנז, אל חברי ה”לוקאל־קומיטה” של בתי מחסה בירושלים. פרנקפורט דמיין, אלול תרנ”ד [1894]. המכתב פותח צוהר אל מאחורי הקלעים של הנהגת היישוב הישן בירושלים, וחושף את מעורבותם והשפעתם של שניים מגדולי מנהיגי היהדות באירופה – הגר”ע הילדסהיימר, שעמד בראש היהדות האורתודוקסית בגרמניה, והגאון רבי שמחה בונם סופר בעל ה”שבט סופר”, גאב”ד פרשבורג ומנהיגה של יהדות הונגריה – בקביעת האנשים שיעמדו בראש הכוללים בירושלים. במכתבו מעביר הגר”ע הילדסהיימר לחברי הוועד בירושלים את רשימת ה”מבוררים” שהציע גאב”ד פרשבורג עבור כולל הונגרן; ולצדם את המבוררים מטעם כולל הו”ד – הולנד ודויטשלנד. כן הוא מוסר את דעתו של גאב”ד פרשבורג בשאלה מי מן המוצעים ראוי לעמוד בראש הכולל. לשונו של הגר”ע הילדסהיימר אמנם מנומסת ומאופקת, כדרכו האצילית, והוא מציג את הדברים כהצעה וכהמלצה, אולם מיד לאחריה באה הבהרה שאינה מותירה ספק בדבר המשקל שיוחס לבקשה: ”ואהיה מצער מאוד אם ימאנו”... כל האישים הנקובים במכתב נודעו לימים בין גדולי אישי הציבור של ירושלים. נמצא שהרשימה שהועברה אל חברי הוועד לא הייתה בגדר המלצה בעלמא: האנשים שעליהם הצביעו מנהיגי היהדות באירופה אכן מונו בפועל להנהגת הציבור. המסמך ממחיש תופעה מרכזית בתולדות היישוב הישן: מרכזי ההנהגה הגדולים באירופה לא הסתפקו בגיוס ובהעברת כספי התמיכה לארץ ישראל. מי שעמדו בראש הקהילות שמהן הגיעו כספי החלוקה, היו מעורבים גם בעיצוב הנהגת הכוללים בירושלים ובבחירת האנשים שינהלו את ענייניהם. המרחק שבין פרשבורג, גרמניה וירושלים לא מנע מגדולי הדור להשפיע בפועל על בחירת מנהיגי הציבור בארץ הקודש. בסוף המכתב מברך הגר”ע הילדסהיימר את הנמענים לקראת השנה החדשה: ”ואסיים באמירת חיים ברכה ושלום ואמירת כתיבה וחתימה טובה” , וחותם: ”ידידם הק' עזריאל הילדסהיימער”. [1] דף. כתוב מצדו האחד. 15×11 ס”מ. מצב טוב מאוד. הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר [תק”פ–תרנ”ט], מגדולי רבני דורו ומנהיגה של היהדות האורתודוקסית בגרמניה. תלמידו של בעל ה”ערוך לנר” באלטונא. משנת תרי”א כיהן כרבה של אייזנשטט, שם הקים ישיבה חשובה, ובשנת תרכ”ט עבר לברלין וכיהן בה כרב הקהילה האורתודוקסית. הקים את בית המדרש לרבנים בברלין ופעל רבות לביצור היהדות הנאמנה בגרמניה. לצד פעילותו הרבנית והציבורית באירופה, עסק במשך עשרות שנים בענייני ארץ ישראל ומוסדות היישוב בירושלים. מעניין לציין כי הקשר של הגר”ע הילדסהיימר ל”בתי מחסה”, שאל ועד המוסד ממוען המכתב, היה עוד מראשיתו של המפעל. בשנת תרי”ח [1858] נרכש מגרש בן כ־13,000 אמות מרובעות, בקרבת בית החולים רוטשילד. על מגרש זה הוקמו ”בתי מחסה”. בשטר המכירה שנחתם ביום 24 באוגוסט 1859 נרשמו כבעלי המגרש ברשימות השלטונות:  ד”ר עזריאל הילדסהיימר וכולל הו”ד, ולמשפחת הילדסהיימר אף נשמרה ”חזקה” על אחת הדירות במקום. במכתב שלפנינו נמצא כי גם עשרות שנים לאחר רכישת הקרקע והקמת המפעל המשיך הגר”ע הילדסהיימר לעמוד בקשר עם הנהלת בתי מחסה ולהיות מעורב בענייניה.