בידספיריט | ערב השואה: מכתב מרטיט עם
ערב השואה: מכתב מרטיט עם הוספה חשובה בכתי”ק וחתימתו של רבן של כל בני הגולה רבי חיים עוזר גרודזינסקי – ווילנא, תרצ”ח - ערב השואה: מכתב מרטיט עם הוספה חשובה בכתי”ק וחתימתו של רבן של כל בני הגולה רבי חיים עוזר גרודזינסקי – ווילנא, תרצ”ח מכתב היסטורי חשוב ומרגש, המתעד את מצוקתם הקשה של מאות מזקני ווילנא ערב השואה, עם הוספה ארוכה בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של רשכבה”ג הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, בעל ה”אחיעזר”, מנהיג יהדות מזרח אירופה. ווילנא, תרצ”ח [1937]. המכתב נדפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי של ”מושב זקנים ווילנע”, מן המוסדות הוותיקים בעיר, ונשלח אל רבי יוסף גורביץ מאוסטרליה, מיוצאי ווילנא, בבקשה לסייע למוסד ולמאות הזקנים והזקנות החוסים בצלו. בתחתית המכתב מופיעות חתימותיהם וחותמותיהם של שבעת חברי ועד המוסד. לאחר חתימותיהם הוסיף מרן רבי חיים עוזר שתי שורות בעצם כתב יד קדשו, ובהן כ־35 מילים, לחיזוק הבקשה ולתמיכה במוסד. ההוספה מסתיימת בחתימת יד קדשו ובתאריך. המכתב נכתב בשנת תרצ”ח, ערב מלחמת העולם השנייה, כאשר עננים שחורים הלכו והתקדרו מעל שמי אירופה, והמשבר הכלכלי והאנטישמיות הגוברת הכבידו על חייהם של יהודי היבשת. במכתב מתואר באופן מכמיר לב מצבם של מאות זקני ווילנא, ובהם אנשים שבעבר היו מנכבדי העיר, בעלי בתים אמידים, סוחרים, בני תורה ובעלי מלאכה שהתפרנסו בכבוד, ועתה, לעת זקנתם, נאלצו למצוא מקלט במוסד הצדקה. וכך מתארים ראשי המוסד את המצוקה הקשה: ”המשבר הכלכלי אשר פשוט שוטף עובר... ותעקר משורש מצבים ומעמדים...” ובהמשך: ”מושב הזקנים אשר בו יחסיון יותר משלוש מאות זקנים וזקנות... מי שהיו לפנים בעלי בתים אמידים אשר תמכו בעצמם במוסד הזה... סוחרים נכבדים, אינטיליגנטים, ובני תורה, בעלי מלאכה אשר התפרנסו בכבוד מיגיע כפיהם, והמוסד הזה דואג לכל מחסורם”. תיאור מצמרר של עולם יהודי מפואר ההולך ומתערער: אנשים אשר במשך עשרות שנים נשאו בעול פרנסת משפחותיהם, תמכו במוסדות הצדקה והחזיקו את חיי הקהילה, מצאו עצמם בערוב ימיהם נזקקים לחסדי הציבור, דווקא בשעה שגם מוסדות החסד עצמם עמדו בפני קשיים כלכליים כבדים. למעלה משלוש מאות זקנים וזקנות מצאו מחסה במוסד, וראשי הקהילה נאבקו להבטיח את המשך קיומו ואת צורכיהם הבסיסיים של החוסים בו. חשיבות מיוחדת נודעת למכתב בשל ההוספה האישית של מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, אשר לא הסתפק במכתבם הרשמי של חברי הוועד, אלא הוסיף בכתב ידו שתי שורות לחיזוק הדברים, וחתם עליהן בעצם חתימת יד קדשו. הצטרפותו האישית של רבי חיים עוזר לבקשה מעידה על חשיבות המוסד בעיניו ועל מעורבותו ודאגתו לגורלם של זקני ווילנא. לפנינו עדות היסטורית נוגעת ללב לדאגתו של מנהיג הדור לא רק לענייני התורה והישיבות, אלא גם לרווחתם ולכבודם של מאות יהודים קשישים, בשנותיה האחרונות של יהדות ווילנא המפוארת קודם חורבנה. רשכבה”ג הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי [תרכ”ג–ת”ש], בעל שו”ת אחיעזר, מגדולי הפוסקים ומנהיגי היהדות בדורות האחרונים, ומי שנודע בתואר ”רבן של כל בני הגולה”. רבי חיים עוזר עמד בראש ההנהגה הרבנית בווילנא, עיר התורה והחכמה, ונחשב לסמכות ההלכתית והציבורית העליונה של יהדות ליטא ולמנהיג מרכזי של היהדות החרדית באירופה כולה. למרות שלא נשא בתואר הרשמי של רב העיר, שימש בפועל כמנהיגה הרוחני של ווילנא, והכרעותיו היו מקובלות בכל תפוצות ישראל. כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונשא בעול הציבור בתקופה שבה האירו את שמי עולם התורה גדולי עולם כדוגמת מרן ה”חפץ חיים” ומרן רבי חיים מבריסק. ה”חפץ חיים” אף כינהו ”נשיא כלל ישראל”. לצד גאונותו העצומה בתורה, נודע רבי חיים עוזר במסירותו הבלתי רגילה לענייני הכלל והפרט. הוא עסק ללא לאות בהחזקת הישיבות, בעזרה לנזקקים, בהצלת יהודים ובפתרון מצוקותיהם של יחידים וקהילות. המכתב, שנכתב בשנת תרצ”ח, מקבל משמעות היסטורית מיוחדת לנוכח החורבן הנורא שפקד את יהדות אירופה שנים ספורות לאחר מכן. מסמך מקורי משנותיה האחרונות של ווילנא היהודית, המתעד את מצוקתם של מאות מזקניה, ונושא את כתב יד קדשו וחתימתו של גדול הדור ומנהיגה – מרן רבי חיים עוזר גרודזינסקי. [2] עמ', 28×21 ס”מ. מצב טוב מאוד. חורי תיוק.