בידספיריט | הפרוטוקולים של זקני ציון -

הפרוטוקולים של זקני ציון - מהדורה ראשונה ביידיש - חלק שלישי. ורשה, 1934 - פראטאקאלן פון די ”זקני ציון” די גרעסטע פראוואקאציע אין דער יידישער געשיכטע - ”הפרוטוקולים של זקני ציון, הפרובוקציה הגדולה בהיסטוריה היהודית”, איבערזעצונג פונם רוסישן אריגינאל - ״תרגום מהמקור הרוסי״, הוצאת גראשן ביבליאטעק (ספריית גרושן), ורשה 1934 - מהדורה ראשונה ביידיש של ”הפרוטוקולים של זקני ציון” - חוברת מס׳ 3 ובה הטקסט המלא של המסמך האנטישמי המזוייף - פרוטוקולים 16-24. (החלק האחרון בסדרה). נדיר ביותר. בהקדמת המו”ל לחלק הראשון של מהדורת היידיש של ”הפרוטוקולים” שלפנינו שיצאה בורשה (!) נכתב כי המשפט בברן (שהתקיים באותה שנה ודן באמינות הפרוטוקולים בסופו פסק בית המשפט כי המסמך הינו זיוף, ואסר את הפצתו בשווייץ) הציף מחדש את תשומת הלב של הציבור היהודי לזיוף הגדול בהיסטוריה. הוא מוסיף, כי בגרמניה של היטלר מופצים ה”פרוטוקולים” במאות אלפי עותקים, וכי ”האנטישמים של כל המדינות רואים בפרוטוקולים את ”הכלי החד ביותר שלהם”, ובאמצעותם הם מעוררים כל פעם מחדש פוגרומים. לכן יש צורך שגם הקורא היהודי, זה שהפרוטוקולים מכוונים נגדו יכיר את המסמך. לכן החליטה ההוצאה לפרסם את הפרוטוקולים בשפת העם היהודי על מנת שיכיר את שיטות הבסיס בהן פועלים האנטישמים בכל העולם וידע להתמודד מולן. המו”ל הוסיף שם: ”כדי שהאנטישמים לא יוכלו להתווכח שאנחנו, יהודים, עיוותו או קיצרו את המסמך המביש הנורא הזה, יצרנו את התרגום מהמקור הרוסי על פי הטקסט המדוייק של סרגיי נילוס שכתב אותו בפקודת משטרת הצאר. בכוונה לא הוספנו דבר ולא השמטנו דבר, אלא השארנו את הזיוף בכל מערומיו המביש והמאוס...”. בחלק שלפנינו מגיעה המזימה הבדיונית המתוארת ב”פרוטוקולים” לשלביה האחרונים: לאחר האשמות נגד היהודים בדבר ערעור הסדר הפוליטי והחברתי בחלקים הקודמים, מתואר כאן כביכול כיצד ייראה המשטר לאחר ריכוז הכוח בידיים יהודיות – כיצד יש לשלוט בחינוך ובאוניברסיטאות, בכלכלה ובמערכת האשראי, בדעת הקהל וביחסים שבין השלטון לאזרח. כך לדוגמא פרוטוקול מס' 20 שכותרתו ”דער פינאנציעלער פראגראם” [”התוכנית הפיננסית”] מוקדש לשליטה בכלכלה ובכספי המדינה. הוא דן במיסוי, תקציב המדינה, הון, מחזור הכסף והיחסים שבין המדינה לבעלי ההון. בתוך העלילה הקונספירטיבית של הספר מוצגת המערכת הפיננסית כמכשיר מרכזי לשליטה באוכלוסייה, תוך טענה שמשברים כלכליים, חובות והלוואות יכולים לשמש להחלשת מדינות ולהגברת תלותן במרכז הכוח החדש. בהמשך מופיעים הפרוטוקולים העוסקים בהלוואות ובאשראי המדינה ובכוחו של הזהב וההון, והטקסט מתקדם מתיאור אמצעי ההשתלטות אל תיאור הסדר שאמור, כביכול, לבוא בעקבותיה בו הכלכלה משועבדת לחלוטין לתכנית היהודית, ועוד. הַפְּרוֹטוֹקוֹלִים שֶׁל זִקְנֵי צִיּוֹן הוא המסמך האנטישמי הנפוץ ביותר בעולם, שהיה גם בעל השפעה עצומה על גורל היהודים במאה ה-20. כתב פלסתר מזויף זה הופץ ברוסיה עוד ב-1903 בעידוד הכנסייה הרוסית והחצר הקיסרית, והיה מאוחר יותר אחד מהספרים הבולטים אשר השתמשו בו הנאצים כצידוק אידאולוגי לרדיפת היהודים. החיבורים במקור נכתבו בתקופה של כ-35 שנה (1903–1868) והם עשו שימוש אף בהתפתחויות המדיניות הקשורות בתנועה הציונית באותה העת כדי לבסס כביכול את התאוריה. ה”מסמך” מתאר תכנית פעולה גלובלית הכוללת 24 פרקים, שכל אחד מהם מכונה ”פרוטוקול”. כל פרוטוקול כולל סעיפים ותת-סעיפים רבים, המתארים בפירוט תכנית מעשית של השתלטות היהודים על העולם ואשר מוכנה להוצאה לפועל. לפי הפרוטוקולים, התכנסו אבות האומה היהודית, שהיוו אגודת סתרים בשם ”זקני ציון” בקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 לפגישה סודית. בפגישה זו טוו יחדיו מזימה להשתלט על אוצרות העולם ועל הנהגת עמים, בדרך מתוחכמת של השחתה מוסרית של תרבויות מפוארות, ניצול ממון לא שלהם וחרחור מלחמות בין מדינות ידידות. (גם בימינו גורמים אנטישמים עושים בו שימוש רב במלחמתם כנגד היהודים ובמדינת ישראל).  [1], 132-175 [1] עמ׳. מספור העמודים הינו רציף ומתחיל כהמשך מהחלק השני. מצב טוב מאד.