בידספיריט | בגיהנום עלי אדמות. ווימאר, 1946

בגיהנום עלי אדמות. ווימאר, 1946 - מהדורה ראשונה - In der Holle auf Erden - 'בגיהנום עלי אדמות' מאת ניצול מחנות המוות בוכנוואלד ודכאו Udo Dietmar. מהדורת מיינץ 1946 - הראשונה, עם שינויים קלים בעיצוב הכריכה ובתוכן (בשונה ממהדורת ווימאר, ראה דיינסטי מכירה 27 פריט 173). מהעדויות המוקדמות אשר התפרסמו אודות מחנות המוות בוכנוואלד ודכאו. פאול היה פעיל בהתנגדות הקומוניסטית. הוא נעצר לראשונה ב־1934, לאחר שציטט את מרקס ואנגלס באירוע זיכרון, ונשלח למחנה עונשין באזור ביצות אמסלנד. לאחר ששוחרר נעצר שוב ב־1940 ונכלא בבית הכלא המשטרתי בקלן. באוגוסט 1943 גורש למחנה הריכוז נאצוויילר; בספטמבר 1944 הועבר לדכאו; ובדצמבר 1944 לבוכנוואלד, שם שרד עד השחרור באפריל 1945. בספר מגולל הוא את סיפורו האישי החל מהלקחו מבית הוריו על ידי חיילי האס אס, והבאתו למחנות תוך חשיפת פרטים מזעזעים על ההתרחשות היומיומית במחנות המוות. כמו”כ חושף המחבר פרטים לא ידועים על מחנה אושוויץ שנתקבלו מחבריו שניצלו והיו שותפים עמו במתן עדות לכתיבת הספר. במבוא לספר כותב המחבר: 'דכאו, בוכנוואלד, מאוטהוזן, אושוויץ, לובלין, ברגן בלזן... רוונסבורג... שמות עם דם... תמים, מלאי רצח פחדני ואכזרי של אינספור בני אדם רק משום שלא היו נאציונל סוציאליסטים... שמות אלו מגלמים את ההאשמה החמורה בהיסטוריה נגד עם... אין מילים שיכולות לבטא את סבלם העצום של הקרבנות...כאחד העדים ששרדו ברצוני לגלות את האמת על מה שקרה באותם מחנות אל מול עיני, ועל בשרי שלי, למען יכיר העולם את פניו האמתיות של הנאציזם, לפקוח את עיניהם של אלו שעדין יש להם ספק קל שבקלים אודות לדיווחי הרדיו המזעזעים על מה שהתרחש שם... האמת קשה ופוגעת, אך יש בה כדי להבריא את המחפשים את האמת... הספר נכתב לזכרם של 51,000 החברים ששהו עמי בבוכנוואלד, ועשרות אלפי הנרצחים בדכאו, איתם הלכתי כתף אל כתף, שנה אחר שנה, בדרך האימה שנראתה אינסופית... האכזריות אותה אני עומד לתאר בספרי אינה נתפסת...'. בספר, שהינו אחת העדויות המפורטות המוקדמות שהתפרסמו אודות מחנות המוות, ומלווה בתיאורים קשים מאד לקריאה, מפרט הכותב לפרטי פרטים את כל הקורות אותו במחנות, באופן יומיומי, על עינויים קשים אותם חווה על בשרו, על חברים טובים שנרצחו מטרים ספורים לידו - באחד הקטעים הוא מתאר עינוי שבו אסירים הוכנסו למערבל בטון מסתובב, הוא מתעד כיצד פעלו המשרפות, ההוצאות להורג שהתרחשו לעיניו מדי יום,   האופן האכזרי בו נוהל המחנה בידי מפקדי האס אס, על חיילים נאצים החוגגים את יום הולדתם לצד נרצחים שזה עתה מצאו את מותם, על הרעב היומיומי הקשה, ועוד, תוך חשיפת פרטים רבים ולא ידועים באותה העת לעולם הגדול. Udo Dietmar הינו כפי הנראה שם בדוי. מחקר שהתבסס בין היתר על מסמכי הארכיונים של דכאו ובוכנוואלד זיהה אותו כ־Walter Paul (1910–1974), יליד גלזנקירכן. הזיהוי פורסם רק עשרות שנים לאחר הופעת הספר. על פי הצלבות מידע כפי הנראה פאול נרדף כהומוסקסואל. הועלתה הסברה שהמשך הסטיגמה נגד הומוסקסואלים בגרמניה שלאחר המלחמה עשוי להסביר מדוע פרסם את עדותו בשם בדוי, אך זו אינה עובדה מוכחת. עיצוב הכריכה - גולגולת עצומה, צלב קרס מעליה והכותרת Häftling X, וברקע שמות שלושת המחנות Natzweiler – Dachau – Buchenwald החוזרים שוב ושוב. כריכה זו עוצבה במהדורת Mainz, Rheinischer Volksverlag, 1946, עם שינויים קלים ממהדורת Weimar שיצאה באותה שנה. (אוניברסיטת גיסן מונה את שתי הגרסאות). לפנינו המהדורה הראשונה של הספר שהופץ ברבות השנים באינספור מהדורות ותורגם לשפות רבות. 152 עמ׳. מצב טוב - טוב מאד.