בידספיריט | עדות אסיר מחנה ברנדונק ודיוקנאות

עדות אסיר מחנה ברנדונק ודיוקנאות אסירים שצייר במחנה - עותק חתום בידי המחבר - BREENDONCK BAGNARDS ET BOURREAUX - ברנדונק: אסירים ותליינים, מאת Jacques Ochs - הוצאת Éditions du Nord - Albert Parmentier, בריסל 1947 - מהדורה ראשונה. עדותו של הסייף היהודי הבלגי ז'אק אוקס - אסיר מחנה ברנדונק, לצד ציורי דיוקנאות אסירים ודמויות מהמחנה שאייר בזמן היותו אסיר - עותק חתום בידי המחבר. המחבר ז'אק אוקס [1883-1971] היה סייף בלגי-יהודי, אלוף אולימפי (סטוקהולם 1912). נוסף לכך, היה צייר וקריקטוריסט ביומון הצרפתי לה פיגארו, וכן פרופסור לאמנות ומנהל המוזיאון לאמנויות יפות בלייז'. הוא נעצר על ידי הגסטפו בשל מוצאו היהודי ופעילותו, ונכלא במחנה הריכוז והעינויים ברנדונק בין השנים 1940 ל-1942. במהלך מלחמת העולם השנייה לאחר הכיבוש הגרמני של בלגיה נכלא אוקס במבצר ברנדונק. בזמן שהותו במחנה מתוך תנאי אפיסת כוחות הצליח לצייר תוך סיכון חייו דיוקנאות של אסירים חבריו למחנה וכן של מפקדי המחנה שומרי האס אס. כשנתיים לאחר שחרורו פרסם המחבר בספר שלפנינו הן את העדות אודות השנים בהן נאסר בברנדונק, והן את דיוקנאותיהם של חבריו לנשק ולסבל, לצד פורטרטים נוקבים של מפקדי המחנה והסוהרים הנאצים. אוקס נעצר ב 1940 בזמן שהיה מנהל האקדמיה לאמנויות בליאז' באשמה שדיבר בפומבי נגד אדולף היטלר, לאחר חקירה בת חמש שעות על ידי חיילי הגסטפו הוא הועבר לצינוק בכלא סנט ליאונרד. ומשם הועבר לברנדונק. בעדותו הוא מתאר בצורה מפורטת את עבודות הכפייה באתרי הבניה שסביב המחנה, והעינויים והסבל שעברו האסירים. בספרו הוא מסביר מה היה מחנה ברנדונק: ”בכל מקום שאתה מסתכל, בעיטות, אבזמי חגורות, עצמות בולטות, ראשים נפוחים, שיניים שבורות, דיזנטריה, רעב, התאבדויות, מקרי טירוף - זהו ברנדונק” . בחלקו השני של הספר איורים של 39 דיוקנאות אסירים וסצינות שצייר במחנה, מרבית המצויירים הינם אסירים שמצאו את מותם בברנדונק. בגוף הספר בתארו את הייסורים שעבר מספר אוקס אודות אותם אסירים, ובכל מקום שמתייחס לאסיר מסוים הוא כותב את המספר התואם לדמות המצוירת, כך שניתן לראות את פניו האמיתיות של האסיר אודותיו הוא מוסר את עדותו. את הציורים אייר אוקס במחנה בזמן ההתרחשות, והם נשמרו באורח פלא עד לאחר המלחמה. תהליך ההדפסה והאופן בו הובאו הציורים בספר מהמקור, נעשו בפיקוחו האישי של האמן. בהקדמה לספר כותב המחבר כי התלבט קשות אם לכתוב את עדותו, משום שחשש להציף אצלו בחזרה את המראות הקשים להם היה עד כשהיה אסיר בברנדונק. אך לבסוף החליט לכתוב את הדברים עבור הדורות הבאים, ולזיכרון האסירים שצייר שמתו ואינם. הדיוקנאות שאייר שימשו בהמשך כראיות משפטיות מרכזיות לזיהוי פושעי המלחמה הנאצים ומשתפי הפעולה במשפטים שנערכו בבלגיה לאחר השחרור. ברנדונק שמש בעבר כבסיס צבאי מבוצר של הצבא הבלגי בין הערים אנטוורפן ובריסל שבבלגיה. בזמן הכיבוש הגרמני בבלגיה במלחמת העולם השנייה השתמשו בו הנאצים כמחנה מעצר, שבו נכלאו גם יהודים מקהילת בלגיה. ב-20 בספטמבר 1940 הגיעו האסירים הראשונים למבצר. נכלאו בו קומוניסטים בלגיים, אנשי מחתרת, בני ערובה שנתפסו על ידי הגרמנים, יהודים מקהילת בלגיה וגם פושעים פליליים. בשנה הראשונה לקיום המחנה היו היהודים כמחצית אוכלוסיית האסירים בו. הם הוחזקו בו בהפרדה מן האסירים האחרים. בין השאר נכלאו במבצר הרב שלמה אולמן, הרב הראשי לקהילת יהודי בלגיה, וראשי איגוד יהודי בלגיה. האסירים שהו במבצר בממוצע כשלושה חודשים לפני שנשלחו למחנות ריכוז בגרמניה, אוסטריה ופולין. האסירים סבלו מתנאי חיים קשים, הרעבה, מניעת טיפול רפואי ויחס אכזרי מצד סגל המחנה, והם הועבדו בעבודות כפייה; הגרמנים גם קיימו במבצר חקירות, עינויים והוצאות להורג בתלייה. במחנה נחקרו אסירים 'פוליטים' שונים תחת עינויים קשים. המפקד הגרמני הראשון של המבצר, פיליפ שמיט, הועמד לדין בבלגיה ב-1949, הורשע, נדון למוות והוצא להורג ב-1950. 85, 39 [1] עמודים. נייר עבה. מצב טוב מאד.