בידספיריט | ״אני מותקף, כי אני יהודי...״

״אני מותקף, כי אני יהודי...״ - פרשת דרייפוס - המחזה. [אנגליה, שנות ה-20 בקירוב] - תמליל מלא של מחזה מוקדם העוסק בפרשת דרייפוס. הדפסה במכונת כתיבה. ללא שם מו״ל ומדפיס. [אנגליה, שנות ה-20 בקירוב]. תמליל אנגלי מלא של מחזה טעון בשלוש מערכות העוסק במאבקיו של דרייפוס להוכיח את חפותו בזמן שהושם בכלא באי השדים, דרך הוכחת חפותו בבית המשפט, תוך הדגמת פרשת דרייפוס כמודל כאוב לנעשה לעם היהודי כולו. התסריט בנוי במבנה של דיאלוגים עם שמות של הדמויות בצד שמאל (Dreyfus, Louis, Criminal 1, Judge ואחרים) והוראות בימוי בסוגריים. בפתח המחזה שיחה מעניינת בין דרייפוס לשומר התא שלו באי השדים בה מבטא דרייפוס את אמונתו הבלתי מעורערת בחפותו: ״אני מוכה, מבועט ומורעב. ואז אני עדיין טוען שאני חף מפשע...״. דרייפוס מגיע לבית המשפט לערער על גזר דינו, וחלק ניכר מהמחזה הוא הדיון הטעון בבית המשפט סביב חפותו של דרייפוס. בזו אחר זו מושמעות טענות התביעה עם ציטוטים מתוך ה”בורדרו” (Bordereau) המפורסם – המסמך הצבאי המוצפן ששימש בסיס להאשמת השווא נגד דרייפוס, ותשובות עורכי דינו של דרייפוס. ברקע המחזה עולה שוב ושוב תופעת האנטישמיות. דרייפוס חוזר על הטענה כי למרות שאין שום הוכחה להאשמות נגדו, העובדה שהוא נרדף הינה משום היותו יהודי. באחד מרגעי השיא של המחזה אומר דרייפוס: ״אני מותקף, כי אני יהודי. אני בן אדם בדיוק כמוך, או כמוך או כל אדם אחר. שכבתי בבוץ עם שאר הפקידים - לקחתי את הרובה שלי עם החיילים, אני אתן לך לראות את הרקורד שלי והנה אני יהודי. בשלך, לפני שאני פורש מדוכן העדים, האם אוכל לצטט קטע משייקספייר: ”אני יהודי! אין ליהודי עיניים? אין ליהודי ידיים, איברים, רגשות, תשוקות? ניזון מאותו מזון, נפגע מאותם כלי נשק, נתון לאותן מחלות, סובל מאותן גניחות, חם ומקורר מאותו חורף וקיץ, כמו נוצרי אם אתה דוקר אותנו, האם לא נדמם? אם אתה מדגדג אותנו, לא נצחק? אם אתה מרעיל אותנו, האם לא נמות? אלוהים אדירים, אני מודה לכם.” לאט לאט לאורכו של המחזה תוך כדי הצגת הראיות האמת מתגלה וחפותו של דרייפוס מתבררת. לאחר שחפותו של דרייפוס הופכת לעובדה מוכחת, ואמיל זולא הופך לגיבור המחזה שכן מתברר שהגנתו על דרייפוס היתה מוצדקת, המחזה עובר לבעיה היהודית האמיתית והיא העובדה שלאומה היהודית אין יישות עצמאית מדינית משל עצמה. המחזה נחתם בהכרזה שהדבר היחיד שעשוי לגרום שפרשיות עגומות כמו זו של דרייפוס  שלא יחזרו על עצמן, חייב העם היהודי לבנות את מולדתו העצמאית בארצו שלו. בסיום המחזה שירת התקווה. 14 דף. 33 ס״מ. כתמים. מצב טוב.