בידספיריט | הנוסח המלא והרשמי של נאום

הנוסח המלא והרשמי של נאום השופט רוברט ג'קסון בפתיחת משפטי נירנברג. ווישינגטון 1945 - מהדורה ראשונה - Opening Address for The United States of America by Hon. Robert H. Jackson at the Trial of War Criminals at Nuernberg - ”נאום הפתיחה מטעם ארצות הברית מאת כבוד השופט רוברט ה. ג'קסון במשפט פושעי המלחמה בנירנברג” מאת השופט רוברט ה. ג'קסון (Justice Robert H. Jackson) – התובע הראשי מטעם ארצות הברית במשפטי נירנברג ושופט בבית המשפט העליון של ארה”ב. הוצאת העיתון The Washington Post. וושינגטון, 1945 - מהדורה ראשונה. הנוסח המלא והרשמי של נאום הפתיחה ההיסטורי של התובע הראשי רוברט ג'קסון, שנשא ב-21 בנובמבר 1945 בפני הטריבונל הצבאי הבינלאומי (International Military Tribunal) בנירנברג. לצד הנאום המלא החוברת כוללת הקדמה רעיונית המסבירה את החשיבות המשפטית והמוסרית של הנאום, עם התייחסות מפורשת למאמר מערכת של ה-Washington Post מ-3 בדצמבר 1944 שהציג את המונח החדש ”ג'נוסייד” (רצח עם) להגדרת פשעי הנאצים, וכן לאופן בו נבנתה האכזריות הנאצית בקרב אנשים שראו עצמם יוצרים ״סדר חדש״ אשר בשמו הרשו לעצמם לחצות את כל גבולות המוסר האנושי. בפתח החוברת תמונת פורטרט של השופט רוברט ה. ג'קסון. נאומו של ג׳קסון פותח במשפט המפורסם: ״הזכות לפתוח את המשפט הראשון בהיסטוריה בגין פשעים נגד שלום העולם מטילה אחריות כבדה. העוולות שאנו מבקשים לגנות ולהעניש היו כה מחושבות, כה ממאירות וכה הרסניות, עד שהציוויליזציה אינה יכולה לסבול את התעלמותן משום שאינה יכולה לשרוד את חזרתן...״.  בכתב האישום מפורטת רשימת הנאשמים הבכירים (בהם הרמן גרינג, רודולף הס, יואכים פון ריבנטרופ ועוד) והארגונים הנאציים שהוגדרו כארגוני פשע (ה-SS, הגסטפו, ה-SA, המטה הכללי וכו'), לצד פירוט השיטות האכזריות, עבודות הכפייה והביזה השיטתית של היהודים באירופה. נאום זה נחשב לאחד הטקסטים המשפטיים והמוסריים החשובים ביותר במאה ה-20, שהניח את היסודות למשפט הבינלאומי המודרני ולהגדרת ”פשעים נגד האנושות”. בנאומו הציג ג'קסון את השמדת יהודי אירופה כאחד מפשעיו החמורים ביותר של המשטר הנאצי. הוא הדגיש כי רדיפת היהודים לא הייתה תוצאה של מעשים מקומיים או מקריים, אלא תוכנית מאורגנת ושיטתית שאומצה בידי הנהגת המפלגה הנאצית והוצאה לפועל באמצעות מנגנוני המדינה. ג'קסון תיאר כיצד המדיניות התפתחה בהדרגה משלילת זכויות ואפליה כלכלית, דרך אלימות מאורגנת, גטאות, גירושים, עבודת כפייה והרעבה, ועד להשמדה המונית. לדבריו, האנטישמיות שימשה גם ככלי טרור וכאמצעי להכשרת מנגנוני הדיכוי הנאציים, והשמדת היהודים הייתה שיאו של התהליך הפלילי שהמשטר הנאצי חולל באירופה. ג'קסון אף הוסיף שמטרתו להוכיח קיומה של “a plan and design … to annihilate all Jewish people” — כלומר, תוכנית ומזימה שנועדו להשמיד את העם היהודי כולו. בהמשך קבע כי ההיסטוריה לא ידעה עד אז פשע שבוצע נגד מספר כה גדול של קורבנות ובאכזריות מחושבת כל כך. עוד הוא הדגיש את הגדולה המוסרית של מעצמות הניצחון, שבחרו שלא להוציא את האויב להורג ללא משפט, אלא להכפיף את כוחן הצבאי לדין הבינלאומי ולנהל משפט צדק פומבי. הנאום התמקד בכך שפשעים נגד השלום והאנושות מבוצעים על ידי בני אדם, ולא על ידי ישויות מופשטות כמו ”מדינות”. לכן, יש להטיל אחריות פלילית אישית על המנהיגים שתכננו, יזמו והוציאו לפועל את התוקפנות. ג'קסון הגדיר את פתיחת מלחמת התוקפנות כפשע המרכזי והחמור ביותר, מכיוון שהוא זה שהביא לכל מעשי הזוועה והרשע שהתרחשו בעקבותיו. הגישה המשפטית התבססה בעיקר על המסמכים הרשמיים של המשטר הנאצי עצמו – ולא רק על עדויות בעל פה – כדי למנוע כל אפשרות להכחשת הזוועות או לטענות על נרטיב שקרי של המנצחים. [4] 56 עמ׳. מצב טוב - טוב מאד.