בידספיריט | תוכניה לסרט ״לבנסבורן״ - בקורת
תוכניה לסרט ״לבנסבורן״ - בקורת גרמנית פנימית על תוכנית האס.אס הנאצי להולדת ילדים ”אריים טהורים” - קולנוע הזעזוע - Das Neue Filmprogramm - תוכנייה לסרט הקולנוע ”לבנסבורן” (Lebensborn) המבקר את פשעי הרייך השלישי במה שנוגע לתכנית השבחת הגזע הארי. הסרט, בבימויו של ורנר קלינגלר ובכיכובם של מריה פרשי, יואכים הנסן והארי מייאן. מערב גרמניה, 1961. ״במוחות סדיסטיים מטורפים בתקופת ”הרייך בן אלף השנים”, נולד רעיון ה”לבנסבורן”, מוסד שניסה לתעדף את מושג ”הרבייה התורשתית של הגזע האצילי הגרמני” על פני האהבה בין שני אנשים. קבוצה של צעירים מאוד מ”ליגת הבנות הגרמניות” (BDM) הצטרפה גם היא למוסד זה בטירוף אידיאליסטי והשתתפה בקורס כביכול לחידוש המורשת הגרמנית הטהורה בטירת שטרנברג באזור ורטהגאו. בנות BDM אלו נבחרו ללדת ילדים בעלי ערך גזעי, אשר, כמו נושאות אור, היו אמורות להבטיח את עתיד העם. לפחות, כך הסביר האוס-אוברשטורמבאנפיהרר מאייר-וסטרוף, בפאתוס ערמומי, את משימתן העתידית לנשים הצעירות. רופא האס-אס ד”ר האגן נלחם בקנאות עיקשת כדי סוף סוף להיות מסוגל ליישם את תוצאות מחקרו. נראה שהשטן עצמו החזיק בציניקן הקר הזה. אדאמיט, מקבל צלב האביר, צייתן בעיוורון למפלגה ולמנהיגה, היה נאמן מאוד.״ (מתוך התוכניה) עלילת הסרט מתרחשת בטירת שטרנברג במחוז וארתגאו, המשמשת כמוסד ”לבנסבורן” להשבחת הגזע וליצירת דור של ”ארים טהורים”. למקום מגיעות נערות מתנועת ה-BDM שנבחרו על פי נתוניהן הגזעיים, ובהן דוריס קורף (מריה פרשי), מנהיגת הבנות ומאמינה נלהבת באידיאולוגיה הנאצית. במקביל, טייס הלופטוואפה המעוטר קלאוס שטיינבך (יואכים הנסן) נחשף לפשעי המשטר, בהם חטיפת ילדים פולנים ורצח אימותיהם. לאחר שהוא מביע את זעמו, הוא נידון למוות, אך בדרכו להוצאה להורג נקלע רכבו למארב פרטיזנים. הוא מחליף זהות עם קצין שנהרג ומגיע בשם בדוי לטירת הלבנסבורן, שם הוא מתחזה לאיש ס”ס. במקום הוא נחשף לפעילותו האכזרית של מנהל המוסד, רופא הס”ס ד”ר האגן (הארי מייאן), המבצע בנשים בדיקות גנטיות. קלאוס מתקרב לדוריס וחושף בפניה את פשעי הרייך ואת ניצול הנערות בידי המשטר. דוריס מתחילה להתפכח מאמונתה, וכך גם נערות נוספות, שאחת מהן אף מתאבדת בקפיצה מפיגום. לקראת סוף המלחמה, כשהמשטר הנאצי מתפורר והחיפושים אחר קלאוס מתגברים, הוא ודוריס מנסים להימלט. קלאוס נורה בידי אנשי הס”ס ומת בזרועותיה של דוריס. דוריס שורדת, יולדת את בנם המשותף ומבקשת לפתוח בחיים חדשים בין חורבות גרמניה שלאחר המלחמה. החוברת כוללת סצינות מצולמות מתוך מהסרט לכל אורכה. שער החוברת מציג תמונת תקריב דרמטית של הגיבורה הראשית חובקת ילדה קטנה על רקע טקס נשף אש של צעירי התנועה הנאצית, לצד כותרת הסרט המעוצבת באותיות קליגרפיות בולטות וסמל הסדרה בפינה העליונה. התצלומים מתעדים את הפעילות בתוך מוסד ה”לבנסבורן” המיועד להשבחת הגזע והולדת ילדים אריים, וכוללים בדיקות גזעיות ורפואיות המבוצעות על ידי רופאי אס-אס, מפגשים של נערות מארגון הנערות הגרמניות, מסדרי מדים וטקסים אידיאולוגיים לצד פסלי פרופיל של היטלר והימלר. הסרט, שיצא בגרמניה המערבית ב-1961, שייך לסוגת סרטי הדרמה והחשיפה של שנות ה-60 שעסקו בפשעי הרייך השלישי. העלילה מציגה את מוסדות הלבנסבורן בדיוק כפי שהיו בזמן המלחמה - כמנגנון קר, אכזרי ומעוות, אשר הפך נשים צעירות לאמצעי רבייה תעשייתי בשם תורת הגזע, תוך שלילת אנושיותן. הסרט מתמקד במאבקן של הדמויות הראשיות להתפכח מהאידיאולוגיה, להפגין אנושיות ולברוח מהמערכת הדורסנית הזו. הסרט מתעד נאמנה את תוכנית של האס.אס הנאצי אותה ניהל היינריך הימלר להולדת ילדים ”אריים טהורים” על ידי נשים שנבחרו לכך, ולעיתים רבות תוך חטיפת ילדים שזוהו כארים והפרדתם מהוריהם באזורים הכבושים ואימוצם בכפייה ע”י משפחות גרמניות. במקורה היתה זו תכנית שיועדה ל”השבחת” הגזע הארי. התוכנית פעלה במסגרת המשרד הראשי לגזע והתיישבות של האס אס. והיא הוגדרה כתוכנית רווחה, שבמסגרתה מוקמו ילדים ממוצא ארי ובעלי נתונים גופניים מתאימים, במשפחות אומנה טהורות, או במוסדות טהורים, שנועדו לחנכם ולהכשירם כבני הגזע העליון. חלק מהתינוקות נולדו לאימהות טהורות גזע גרמניות או סקנדינביות, שזווגו עם אנשי אס אס גרמניים בעלי נתונים אריים. חלק אחר מהתינוקות, שענו על הקריטריונים הגזעיים, נחטפו מאמותיהם וגדלו בידי אמהות מאמצות בבתים משותפים של ״לבנסבורן״ שיועדו לכך. הסרט הינו דרמה שנעשתה לאחר המלחמה במסגרת ”קולנוע הזעזוע” (Aufklärungsfilm), תת-ז׳אנר גרמני של סרטים שנועדו לחשוף את זוועות התקופה הנאצית דרך דרמות אנושיות ולעיתים גם אלמנטים סנסציוניים. הסרט המבוסס כולו על המציאות הנוראית של שנות המלחמה מתאר בין היתר את השחיתות המוסרית שבתוכנית הלבנסבורן, ואת הטראומות שהיא הותירה בקורבנותיה. לרבים מ״ילדי לבנסבורן״ נודע לאחר המלחמה שהם למעשה הופרדו מהוריהם האמיתיים, והם נותרו יתומים חיים כל חייהם, תוך שהם הפגינו בוז לכל מה שהתנועה הנאצית מייצגת לאחר המלחמה. ידוע על כ 20,000 ילדי לבנסבורן שנמצאו לאחר המלחמה בגרמניה, באוסטריה, בנורווגיה ובמדינות נוספות. חלקם מסרו במשך השנים עדויות מפורטות על חוויותיהם בתור ילדים. [8] עמודים. מצב טוב.