בידספיריט | שני תצלומים גדולים של חסיד
שני תצלומים גדולים של חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר בביקור בישראל - שני תצלומים גדולים של חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר בעת ביקורו בחופשה בישראל בשנות ה-60. שינדלר נתפס על ידי המצלמה במפרץ אילת ובחוף ימה של תל אביב. מקור: סוכנות הצילום TV TIMES (חתומים בחותמת דיו של הסוכנות ומתוארים בגבם) - הדפסות כסף-ג'לטין מקוריים. 1. אוסקר שינדלר חבוש כובע לבן ואוחז בידו את משקפי השמש, על רקע נוף הרי אילת ומפרץ אילת. בגב התצלום: חותמת זכויות יוצרים של ”THAMES TELEVISION COPYRIGHT”, וכן פתקית מודפסת מודבקת: ”Oskar Schindler on holiday at Eilat, Israel” - אוסקר שינדלר בחופשה באילת, ישראל״. גודל: 26x21 ס״מ. מצב טוב מאד. 2. אוסקר שינדלר בבגד ים ומשקפי שמש על שפת הים בקרבת מלון הילטון תל אביב ליד בריכת גורדון (שלטי פרסומת תקופתיים בעברית ”קפה עלית”). בגב התצלום: חותמת ארכיון TV Times, חותמת Thames Television, הרישום בכתב יד ”Morgue” (כינוי עיתונאי לארכיון המערכת), ופתקית מודפסת: ״Oskar Schindler, in dark glasses and trunks on holiday in Israel” - ״אוסקר שינדלר, במשקפי שמש ובבגד ים, בחופשה בישראל״. גודל: 25x18 ס״מ. מצב טוב מאד. לראשונה הגיע שינדלר לישראל ב־28 באפריל 1962. מאות אנשים נכחו בקבלת הפנים שנערכה לו בנמל התעופה לוד, רובם היו היהודים שהציל. במהלך אותו שבוע התקיימה בבית־מלון בתל אביב קבלת־פנים לכבודו של שינדלר. אותו ביקור ראשוני עורר התרגשות רבה בקרב הציבור בישראל. שינדלר החזיק בקשר חם ועמוק עם שורדי רשימתו (”חסידי שינדלר”) שעלו לישראל. החל מ-1961 ועד מותו ב-1974, נהג לבקר בארץ כמעט מדי שנה, לרוב באביב סביב יום העצמאות, כשהוא חולק את זמנו בין ירושלים לדירת חדר צנועה בפרנקפורט. TV Times Photo Agency / Archive הינה מחלקת צילום בלעדית שהשתייכה למגזין הטלוויזיה הבריטי הוותיק והמפורסם TV Times הפועל משנת 1955. ארכיון צילומים זה נחשב כיום לאחד מאוספי התצלומים ההיסטוריים והתרבותיים החשובים ביותר בבריטניה לתקופת המחצית השנייה של המאה ה-20. אוסקר שינדלר [1908-1974], תעשיין ובעל הון גרמני אשר רכש בתחילת המלחמה את מפעל האמייל ”אמליה” בקרקוב מתוך מניע קלאסי של רווח כספי. אולם, כשנחשף לממדי הזוועה והאכזריות של הגטו ומחנה המעבר פלאשוב, החליט להפוך את מפעלו למקלט הצלה יוצא דופן. שינדלר שיחד קצינים נאצים, זייף מסמכים וטען כי עובדיו היהודים, שחלקם היו ילדים, קשישים או חסרי ניסיון מקצועי, הם ”פועלים חיוניים” למאמץ המלחמה של הרייך. במהלך שנות המלחמה הוציא שינדלר את כל הונו האישי על שוחד, מזון ותרופות בשוק השחור כדי להבטיח שעובדיו לא יורעבו ולא יישלחו למחנות ההשמדה. כשמפעלו הועבר לברינליץ והוגדר כמפעל תחמושת, דאג שינדלר בשיתוף עובדיו לדיווחים מזויפים ולחבלה מכוונת בייצור, כך שבמשך חודשים לא יצא מהמפעל אפילו קליע תקין אחד. בזכות תעוזתו וקשריו הציל שינדלר כ-1,200 יהודים (”יהודי שינדלר”) ממוות כמעט ודאי. ב־24 ביולי 1993 אושרה ההחלטה להכיר באוסקר שינדלר כחסיד אומות העולם והוחלט להכיר גם ברעייתו אמילי שינדלר ככזו. סיפורו של אוסקר שינדלר התפרסם בספר ”רשימת שינדלר” שכתב תומאס קנילי, ושעל־פיו הופק בשנת 1993 סרטו של סטיבן ספילברג ”רשימת שינדלר”. הספר והסרט עוררו הזדהות רבה עם דמותו של שינדלר. שינדלר נטמן בהר ציון בירושלים.