בידספיריט | לנדסברג: דוח תיעודי - פירוט

לנדסברג: דוח תיעודי - פירוט פסק הדין הנוגע לבקשות החנינה של פושעי המלחמה הנאצים שנידונו בנירנברג. מינכן, 1951 - Landsberg: Ein dokumentarischer Bericht - ”לנדסברג: דוח תיעודי”, הוצאת מחלקת שירותי המידע של נציב ארה”ב העליון בגרמניה (HICOG). פרסום חשוב המרכז את ההחלטות הרשמיות והיסטוריות של הנציב העליון האמריקאי, ג'ון ג' מקלוי (John J. McCloy), ושל מפקד הכוחות האמריקאיים באירופה, הגנרל תומאס ט' הנדי (Thomas T. Handy), בנוגע לבקשות החנינה של פושעי מלחמה נאצים שנשפטו במשפטי נירנברג ומשפטי דכאו והיו כלואים באותה העת בכלא לנדסברג. מינכן, 1951. גרמנית. החוברת כוללת את ההצהרה הכללית של מקלוי בנוגע לבקשות החנינה של פושעי המלחמה הנאצים. מקלוי העמיד שלושה משפטנים לדון בבקשות החנינה של האסירים הנאצים ומפרט כאן את העקרונות שהנחו את החלטותיה, פירוט ההחלטות הפרטניות לכל אסיר ואסיר, תיאור פשעיהם של האסירים שעונש המוות שלהם לא הומתק, הדוח של הוועדה המייעצת, וכן את החלטות הגנרל הנדי לגבי נידוני משפטי דכאו. ההחלטות הללו, שפורסמו רשמית ב-31 בינואר 1951, היוו נקודת מפנה דרמטית והיסטורית במדיניות הענישה האמריקאית שלאחר המלחמה. במסגרת המהלך, הקים מקלוי וועדת מייעצת מיוחדת לסקירת בקשות חנינה (בייחוד לאור לחצים פוליטיים כבדים מצד הציבור והנהגה הגרמנית). תוצאת המהלך המתועד בחוברת זו היו הפחתה עצומה בעונשיהם של פושעי מלחמה נאצים רבים, כולל המתקת עונשי מוות למאסר עולם וקיצור עונשי מאסר ממושכים, מה שהוביל לשחרורם המוקדם של בכירים רבים במנגנון הפיקודי התעשייתי והצבאי הנאצי. כפי שמפורט כאן בסה״כ חמישה עשר מהמורשעים בנירנברג שהוחזקו בלנדסברג באותה העת נידונו למוות. עשרה מעונשי המוות הומרו לעונשי מאסר. חמשת פסקי הדין הנותרים נותרו תקפים. ארבעה מהם היו מנהיגי איינזצגרופן של האס אס או יחידות השמדה; הם ביצעו חיסול חסר רחמים של כל אלה שיכלו להיות מתנגדי הנאציזם בשטחים הכבושים. תפקידם היה לרצוח את כל היהודים, הצוענים, חולי הנפש והקומוניסטים שנפלו בידיהם. כשני מיליון אנשים חסרי אונים נהרגו במבצע שהם עצמם היו אחראים לביצועו. לגביהם נימק מקלוי כי במקרים אלה, גודל הפשעים שאנשים אלה היו אחראים להם ישירות מנע כל חנינה. למרבית הנשפטים ב״משפט הרופאים״ המפורסם קיצר מקלוי משמעותית את עונשם בעשרות שנים ותקופת מאסרם של רובם קוצרה בחצי - היו אלה סייענים שלא עסקו באופן ישיר ברפואה. בהקשר זה כתב: ״עשיתי כל שביכולתי כדי להכריע בכל מקרה באופן אובייקטיבי, ובאופן אינדיבידואלי. במקרה של אנשים כפופים או בעלי השפעה פחותה, השתדלתי לגלות סלחנות רבה יותר מאשר כלפי נאשמים בעלי תפקידים בכירים ואחריות רבה יותר.״ עם זאת במשפט האיינזצגרופן וחוליות ההשמדה הומרו כמה עונשי מוות במאסרי עולם. כפי המפורט כאן לגבי כל אחד מהנידונים. מסמך זה מהווה תעודה היסטורית ראשונה במעלה להבנת סיום תקופת הדה-נאציפיקציה והמעבר של ארה”ב למדיניות של שילוב מערב גרמניה במערך ההגנה המערבי בפתחה של המלחמה הקרה, ובניסיון הראשון לשים את העידן הנאצי מאחור גם מבחינת הענישה. במהלך ינואר 1951, החלטות החנינה של הנציב העליון ג'ון ג' מקלוי בתיקי לנדסברג סימנו את סופה המעשי של מדיניות הדה-נאציפיקציה האמריקאית והמרת התפיסה המשפטית בשיקולים גיאופוליטיים. ברקע פרוץ מלחמת קוריאה והסלמת המלחמה הקרה, ארצות הברית שאפה להקים מחדש צבא מערב-גרמני (ה-Bundeswehr) ולהשתלב את מערב גרמניה בברית נאט”ו. מהלך זה דרש את פיוס דעת הקהל, הכנסייה וההנהגה הפוליטית בבון, שהפעילו לחץ כבד לביטול גזרי הדין של בית המשפט בנירנברג. החלטות אלו נתפסו בעיני היסטוריונים רבים כפשרה מוסרית ומשפטית כבדה, שבה צורכי המערך הביטחוני והמלחמה הקרה גברו על עיקרון ענישת פושעי המלחמה הנאצים. 31 עמ׳. כתמים בשולי הכריכה. מצב טוב.