בידספיריט | אופייה, עקרונותיה ומטרותיה של מפלגת

אופייה, עקרונותיה ומטרותיה של מפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל-סוציאליסטית - חוברת מוקדמת בה פורסמו עקרונות הבסיס של המפלגה הנאצית - Wesen, Grundsätze und Ziele der N.S.D.A.P - אופייה, עקרונותיה ומטרותיה של מפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל-סוציאליסטית. בעריכת אלפרד רוזנברג (Alfred Rosenberg), מהאידאולוגים המרכזיים של המפלגה הנאצית ומהאחראים לגיבוש תורת הגזע והמדיניות האנטישמית של התנועה. הוצאת Deutscher Volksverlag. מינכן, 1930. חוברת עקרונות התנועה שאושרה על ידי היטלר עצמו עם הציון: ״נבדק על ידי אדולף היטלר״, ובה בין היתר הצהרה מפורשת על שלילת זכויות אזרח מהיהודים כעקרון מנחה של המפלגה כאשר תתפוס את השלטון: ״המפלגה הנאצית (NSDAP) מכריזה... על היהודים כעל עם זר וחסרי זכאות ליהנות מזכויות אזרחות בגרמניה״. החוברת שיצאה עם התגברות כוחה של המפלגה הנאצית בראשית שנות ה-30 מציגה את עיקרי התפיסה הנאציונל-סוציאליסטית הכוללים אנטישמיות ארסית, ביטול חוזה ורסאי, שלילת אזרחות ממי שאינו ממוצא גרמני, ושילוב בין לאומנות קיצונית לסוציאליזם אתני (Volksgemeinschaft). כך למשל נכתב במבוא: ״משוחרר כמעט מכל עכבות על ידי המהפכה הצרפתית והשלכותיה על מדינות אחרות, האופי היהודי התבטא באופן דומה מאוד לזה של מאות קודמות. אנרגיה עיקשת, אכזריות, סולידריות בינלאומית בשילוב שוויון אזרחי, ונטייה מולדת לחטוף... כל אלה היוו את הבסיס לשלטון הפיננסי היהודי שתחת דגלו אנו עומדים כיום. כדי לנטרל את הסכנות הגוברות של תנועת הפועלים הצעירה, עולם הבנקאות היהודי והקפיטליסטי ביותר תמך במרקסיזם, ייסד עיתוני ”פועלים”, בנה אולמות איגודים מקצועיים, ונלחם נגד יזמים וחקלאים, על פי קווים דתיים, כדי לשלוט באמצעות פילוג!...״. רוזנברג מוסיף כי מטרתה המוצהרת של המפלגה הנאצית הינה מלחמה ב״יהודי״: ״עד שלא ינוטרל החיידק המרעיל את דמנו ואת נשמתנו - היהודי והרוח היהודית שנולדה ממנו, יחד עם חסידיו מהמחנה הגרמני - נערך המאבק האכזרי נגד מפתים אלה של העם הגרמני. וזה אומר בו זמנית: מאבקם של כל אלה העוסקים באופן פרודוקטיבי בעבודה אינטלקטואלית ופיזית נגד הזרועות והטפילים. עבור הנאציזם, אין ”פרולטרים” ולא ”אזרחים” כשני אויבים אנושים, אלא רק גרמנים כקהילה של דם וגורל״. כמו״כ הוגדרה כאן תפיסה היסטורית שרואה בגזע את המניע ההיסטורי העיקרי: ״איננו מכירים עוד בהיסטוריה כהתפתחות נצחית של האנושות, בין אם לכיוון האנושות, בין אם לכיוון הנצרות של כל העמים, בין אם לכיוון ”תרבות אנושית” מדומיינת כלשהי, וגם לא כמאבק מעמדות אכזרי, אלא כהפרדה של כוחות גזעיים רוחניים מסביבתם ומגזעים אחרים...״ , נכתב. בהמשך מופיעים העקרונות המעשיים של המפלגה כגון: ״”רק מי שהם בני העם הגרמני יכולים להיות אזרחים; רק מי שהם בני דם גרמני, ללא קשר לשייכות דתית, יכולים להיות בני העם הגרמני. לכן, אף יהודי לא יכול להיות בן לעם הגרמני.” וכן: ”אנו דורשים שהמדינה תתחייב בעיקר לספק את מחייתם ואמצעי קיום אזרחיה. אם לא ניתן להאכיל את כל אוכלוסיית המדינה, אזי יש לגרש מהרייך בני אומות זרות (שאינם אזרחים). יש למנוע כל הגירה נוספת של לא-גרמנים. אנו דורשים שכל הלא-גרמנים שהיגרו לגרמניה מאז ה-2 באוגוסט 1914, ייאלצו לעזוב את הרייך באופן מיידי. וכן הוצהר כאן על שלילת זכויות אזרח מהיהודים כעיקרון מנחה הרבה לפני שהמפלגה הנאצית תפסה את השלטון: ״המפלגה הנאצית (NSDAP) מכריזה על מאבק עז ביותר נגד הטעיה זו. לפיכך היא מכריזה על היהודים כעם זר וחסרי זכאות ליהנות מזכויות אזרחות בגרמניה״. כמו״כ מנוסחים כאן עקרונותיה הכלכליים של המפלגה, תפיסת המפלגה את מעמד ה״עובדים״, ״הצלת״ מעמד הביניים מציפורני ה״מרקסיזם היהודי״, שעבוד בתי המשפט להשקפת המפלגה, הקמת מסגרות לדאגה ל״אמהות ולילדים״, שיקום הצבא הגרמני, השתלטות על העיתונות הגרמנית (מופיעים סעיפים כגון: ״א) כל העורכים ועובדי העיתונים המתפרסמים בגרמנית חייבים להיות בני העם הגרמני. ב) עיתונים שאינם גרמנים דורשים אישור מפורש של המדינה לפרסום. אסור להדפיס אותם בגרמנית.״ ועוד. חופש דת אך ורק אם הוא לא סותר את ״האתיות של הגזע הגרמני״, עקרון הכח: ״הנאציזם מכיר בכך שגורל העם הגרמני יוכרע לא באמצעות פשרות, אלא באמצעות מאבקי כוח.״ וכבר כאן נוסח עיקרון השלטון הדיקטוטרי המוחק לחלוטין את עמדות המיעוט: ״אם, במאבק הגדול העתיד לבוא, תפיסת האינדיבידואליות אמורה להחליף את שלטון הרוב של ימינו, אזי היא חייבת להתממש גם בקנה מידה קטן יותר. המנהיג הנבחר צריך וחייב להיות מנהיג. משמעות הדבר היא שבמסגרת משימתו, למנהיג הנבחר יש חופש פעולה וקבלת החלטות מלא, והוא פועל על אחריותו בלבד ואינו מושפע מקולות משתקים. רק בדרך זו אפשריים הישג, נחישות וניצחון סופי״. בפתח החוברת נכתב ברוח התקופה: ״14 בספטמבר 1930 לא היו בחירות רייכסטאג רגילות; מה שקרה באותו יום היה, למעשה, משאל עם. מעולם לא נעשתה הצהרת תמיכה כזו במפלגה אחת, שהפכה אותה - שבשנת 1928 היו לה רק 12 נציגים, פחות ממעמד של סיעה פרלמנטרית - למפלגה השנייה בחוזקה בגרמניה. למעלה מ-6.4 מיליון גרמנים מכריזים כיום על נאמנותם לתנועה הנאציסטית. אדולף היטלר וכל חבריו יכולים להצהיר בגאווה ובשמחה כי מאמציהם של 11 שנים, כל הקרבות החיים והרכוש, לא היו לשווא. קריאתם של כל הגאים בעם הגרמני מתחילה לנצח את כל מה שהוא בסיסי... דור חדש גדל בשירות הערכים הגרמניים, ורצון ברזל נולד לכפר יום אחד על מעשה ה-9 בנובמבר 1918, ולהשליך מעליה את העול הזר...״. באותן שנים שימש העורך, אלפרד רוזנברג גם כעורך הראשי של עיתון המפלגה Völkischer Beobachter ושימש כ”תיאורטיקן האידאולוגי” של התנועה (מאוחר יותר חיבר את ”מיתוס המאה ה-20” וכיהן כשר שטחי הכיבוש במזרח). נשפט בנירנברג והוצא להורג ב-1946.