** שימו לב, זוהי מכירה אוטומטית. ללא כרוז. **
הציבור מוזמן לבקר בכל יום בחנות שלנו בה אפשר למצוא אלפי פריטים מכל התחומים.
ראשון-חמישי: 10:00-18:00
שישי: 10:00-14:00
רחוב כורש 8, ירושלים.
טלפון: 02-6253054
O leilão terminou
|
LOTE 92:
התזכיר היהודי, גבית העדות, פסק הדין, דבר המלך. כולל תמונות נדירות מן הכותל והסביבה במועדים שונים. בספר מובא ...
mais......
|
|
|
Vendido por: $30
Preço inicial:
$
30
Comissão da leiloeira: 19%
Mais detalhes
IVA: 17% Sobre a comissão apenas
|
התזכיר היהודי, גבית העדות, פסק הדין, דבר המלך.
כולל תמונות נדירות מן הכותל והסביבה במועדים שונים.
בספר מובא פרטיכל מן העדויות שהושמעו בפני הועדה הבינלאומית שחקרה את הסכסוך שפרץ בדבר הכותל המערבי.
בדו”ח ישנם פרטים ממהלך ישיבות הועדה בירושלים, וכן תזכיר שנערך על ידי ד”ר כורש אדלר מניו יורק, לבקשת הקהילה היהודית, והערותיהם של דוד ילין, פרופ’ ש. קליין, יצחק בן צבי, בן ציון דינבורג, הרב שמואל ובר, הרב רפאל כצנלבוגן וד”ר מרדכי עליאש. הפרטיכל הכיל את העדויות שהובאו מטעם היהודים וכן של אלה שהובאו מצד המוסלמים. קיימו 24 ישיבות וכן העתק החלטת הועדה.
רקע:
בעקבות מחאות היישוב היהודי בארץ ישראל ובעולם על ההתנגשות, שבה נפגעו מתפללים יהודים, מינתה ממשלת בריטניה בהסכמת חבר הלאומים "ועדה לקביעת הזכויות והתביעות השנויות במחלוקת של היהודים והמוסלמים בכותל המערבי" - ועדה זו כונתה גם בשם "ועדת הכותל הבינלאומית". הוועדה קיימה דיון על גבולות הסטטוס קוו, כשבו נגבו עדויות מיהודים ומוסלמים על הרשאת היהודים להציב כיסאות, ספסלים ומחיצות בימי השלטון העות'מאני. לבסוף הוכרע הדיון לטובת המוסלמים ועל פי עדותם כי מעולם לא הובאו כיסאות או הוצבו מחיצות בכותל.
בקיץ 1929 פרצו מאורעות תרפ"ט שהחלו בתשעה באב ברחבי הארץ. בעקבות אירועי הכותל ומאורעות תרפ"ט, הוקמו בקרב היישוב היהודי שתי ועדות לצורך הטיפול בענייני הכותל. הוועדות היו מורכבות מנציגים של המוסדות הלאומיים, הרבנות הראשית, ואגודת ישראל. בעקבות ועדות אלה ייסדו ב-1930 את תפקיד רב הכותל, שנמסר לרב יצחק אביגדור אורנשטיין.
ועדת הכותל הבינלאומית הגישה את הדו"ח שלה ביוני 1931. בעקבות דו"ח הוועדה נקבעו תקנות לסדרי התפילה בכותל, שבהן נאסר להניח שם כל חפץ כולל מחיצה, שולחן, ארון או כסא. הבאת ארון קודש ושולחן לקריאה בתורה הותרה רק בחגים ובימי צום. בימים אחרים נאלצו המתפללים להפסיק את התפילה, וללכת אל בתים באזור, בהם ניתן היה לקיים את קריאת התורה, ולאחר מכן חזרו להמשך התפילה בכותל. נאסר לתקוע בשופר ליד הכותל, ולכן לא יכלו לקיים את תפילות ראש השנה.
164 עמ'. קרעים קטנים בדף הכריכה.
כולל תמונות נדירות מן הכותל והסביבה במועדים שונים.
בספר מובא פרטיכל מן העדויות שהושמעו בפני הועדה הבינלאומית שחקרה את הסכסוך שפרץ בדבר הכותל המערבי.
בדו”ח ישנם פרטים ממהלך ישיבות הועדה בירושלים, וכן תזכיר שנערך על ידי ד”ר כורש אדלר מניו יורק, לבקשת הקהילה היהודית, והערותיהם של דוד ילין, פרופ’ ש. קליין, יצחק בן צבי, בן ציון דינבורג, הרב שמואל ובר, הרב רפאל כצנלבוגן וד”ר מרדכי עליאש. הפרטיכל הכיל את העדויות שהובאו מטעם היהודים וכן של אלה שהובאו מצד המוסלמים. קיימו 24 ישיבות וכן העתק החלטת הועדה.
רקע:
בעקבות מחאות היישוב היהודי בארץ ישראל ובעולם על ההתנגשות, שבה נפגעו מתפללים יהודים, מינתה ממשלת בריטניה בהסכמת חבר הלאומים "ועדה לקביעת הזכויות והתביעות השנויות במחלוקת של היהודים והמוסלמים בכותל המערבי" - ועדה זו כונתה גם בשם "ועדת הכותל הבינלאומית". הוועדה קיימה דיון על גבולות הסטטוס קוו, כשבו נגבו עדויות מיהודים ומוסלמים על הרשאת היהודים להציב כיסאות, ספסלים ומחיצות בימי השלטון העות'מאני. לבסוף הוכרע הדיון לטובת המוסלמים ועל פי עדותם כי מעולם לא הובאו כיסאות או הוצבו מחיצות בכותל.
בקיץ 1929 פרצו מאורעות תרפ"ט שהחלו בתשעה באב ברחבי הארץ. בעקבות אירועי הכותל ומאורעות תרפ"ט, הוקמו בקרב היישוב היהודי שתי ועדות לצורך הטיפול בענייני הכותל. הוועדות היו מורכבות מנציגים של המוסדות הלאומיים, הרבנות הראשית, ואגודת ישראל. בעקבות ועדות אלה ייסדו ב-1930 את תפקיד רב הכותל, שנמסר לרב יצחק אביגדור אורנשטיין.
ועדת הכותל הבינלאומית הגישה את הדו"ח שלה ביוני 1931. בעקבות דו"ח הוועדה נקבעו תקנות לסדרי התפילה בכותל, שבהן נאסר להניח שם כל חפץ כולל מחיצה, שולחן, ארון או כסא. הבאת ארון קודש ושולחן לקריאה בתורה הותרה רק בחגים ובימי צום. בימים אחרים נאלצו המתפללים להפסיק את התפילה, וללכת אל בתים באזור, בהם ניתן היה לקיים את קריאת התורה, ולאחר מכן חזרו להמשך התפילה בכותל. נאסר לתקוע בשופר ליד הכותל, ולכן לא יכלו לקיים את תפילות ראש השנה.
164 עמ'. קרעים קטנים בדף הכריכה.
