מכירה פומבית 17 ספרים נדירים, ספרים עם הגהות, עותקים מיוחסים מגדולי האדמורי"ם והרבנים, חסידות, מכתבים נדירים, כתבי יד, רבני הונגריה, קבלה וקמעות, מרוקו וצפון אפריקה, חב"ד.
צולמנ'ס מכירות פומביות
27.11.19
מבוא קציעה 1 ירושלים 0526643120 / 0524849344, ישראל

שימו לב לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!


כל המכירה ללא מחירי מינימום!!!

אוטוגרף החיד"א, חידושים בכתב יד מהר"ם שיק, קמיע קודש מרבי ישעיה'לה קרעסטירער, כתב יד קודש רבי נפתלי אמשטרדם, אלברט איינשטיין, ועוד.  

למידע נוסף
המכירה הסתיימה

פריט 8:

צילום תמונת המקובל רבי כמוס פלאח זיע"א בצעירותו.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $30
מחיר פתיחה:
$ 10
עמלת בית המכירות: 23% למידע נוסף
מע"מ: 17% על העמלה בלבד

צילום תמונת המקובל רבי כמוס פלאח זיע"א בצעירותו.

התמונה צולמה בסביבות שנת 1900- תר"ס.


[1] תמונה, שחור לבן, 12.5x17.5 ס"מ.


מצב; טוב מאוד, כתמים קלים.


הרב המקובל חכם כמוס פלאח - (ה'תרכ"ו 1866 – ה'תש"א 1941) היה דרשן, מקובל, דיין, מורה צדק, אב בית הדין ורבה הראשי של בנגאזי שבלוב, בצעירותו שימש כמלמד בישיבה של חברת יגדיל תורה בטריפולי, תחת הרב ציון ביתאן, בסביבות שנת 1897 (ה'תרנ"ז). בהמשך עבר לבנגאזי לכהן כדיין וכמורה צדק, ולאחר מספר שנים מונה לשמש כאב בית הדין המקומי וכרב העיר הראשי. כמו כן שימש גם כרב המחוז, שכלל סביבו מספר יישובים גדולים. 

כשייסד בשנת 1913 הרב אהרון מנדיל הכהן אגודת רבנים עולמית שמטרתה כינון בית דין גדול בירושלים, נמנה הרב פלאח עם החתומים על מסמכיה. 

תמך בהחייאת ובהפצת השפה העברית ורעיונות הציונות בלוב באמצעות ארגונים שונים, בהם האגודה הציונית "הרצל" והארגון להפצת השפה העברית בטריפולי. כן נודע כדרשן, ותושבי בנגאזי המוסלמים לעיתים היו מתדיינים בפניו. 

לאחר שבתי הדין היהודיים בלוב עברו להיות תחת חסות השלטון האיטלקי בשנת 1929, כיהן כאב בית הדין, ותחתיו כיהנו הדיינים הרב מרדכי הכהן, הרב פנחס נחום והרב רחמים מהדר.

כשביקר בניטו מוסוליני בשנת 1937 בבנגאזי, הוא לווה ברחבי העיר בידי הרב פלאח וראשי הקהילה היהודית. כשביקר בבנגאזי ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה בשנת 1938, נערכה לו קבלת פנים בקהילה היהודית, ובראשם הרב פלאח וראשי הקהילה. ויטוריו התרשם מדמותו של הרב פלאח והזמינו יחד עם ראשי הקהילה למשכנו שבאיטליה, שם העניק לו מדליית כבוד מזהב ואת התואר "איל כוואליירי רבינו מג'ורי".





לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נגישות
menu