"ואף על פי כן נוע תנוע" – ספר על אמנות האוונגרד מאת איליה ארנבורג – מוסקבה-ברלין, 1922 – איורים מאת פרנאן לז'ה

"ואף על פי כן נוע תנוע" – ספר על אמנות האוונגרד מאת איליה ארנבורג – מוסקבה-ברלין, 1922 – איורים מאת פרנאן לז'ה

А всё- таки она вертится [ואף על פי כן נוע תנוע], מאת איליה ארנבורג. הוצאת Геликон (Gelikon), מוסקבה-ברלין, 1922. רוסית. עטיפה ואיורים מעשה ידי פרנאן לז'ה.
ספרו של איליה ארנבורג על אודות האמנות המודרנית בראשית המאה ה-20 והזרם הקונסטרוקטיביסטי בפרט. כולל רפרודוקציות רבות של תצלומי-עבודות מאת אמנים שונים (פרנאן לז'ה, פבלו פיקאסו, אלכסנדר רודצ'נקו, אל ליסיצקי, ז'ק ליפשיץ ואחרים), תצלום של העיר ניו-יורק, תצלום מתוך אחד מסרטיו של צ'ארלי צ'אפלין, ועוד. בנוסף, מופיעים בספר שלושה איורים מעשה-ידי פרנאן לז'ה, המציגים מעין דיוקן מודרניסטי של דמות "הנווד" מסרטי צ'ארלי צ'אפלין.
בהערה שנדפסה מטעם הוצאת הספרים בתחילת הספר צוין כי: "המחבר מבקש להדגיש שהספר נדפס באורתוגרפיה הישנה בניגוד לרצונו". בעמוד שאחריה נדפסה הקדשת המחבר: "באמצעות ספר זה אני מצדיע למשוררים, לציירים, למעצבים, לעורכים, לקומיקאים, לשחקני הקרקס, למוזיקאים, לכל הבונים ברוסיה דברים חדשים".
איליה גריגורייביץ' ארנבורג (1891-1967), סופר ומשורר יהודי-סובייטי, מחשובי הסופרים הפוליטיים במאה ה-20. ארנבורג גדל בעיר מוסקבה, שם ניהל אביו בית חרושת לייצור משקאות אלכוהוליים. בשנת 1905 הצטרף למחתרת הבולשביקית בהשפעת ידידו לספסל הלימודים, ניקולאי בוכרין (לימים אחד מנהיגי מהפכת אוקטובר), אולם לאחר שנתפס ועונה בידי המשטרה החשאית החליט לעזוב את רוסיה ולהגר לפריז.
בפריז הוסיף לעסוק בפעילות קומוניסטית (בתקופה זו אף נפגש עם ולדימיר איליץ' לנין), אולם חיי הבוהמה הפריזאיים ורשמיה המבעיתים של מלחמת העולם הראשונה הרחיקו אותו מהשקפותיו המקוריות והוא נעשה אנרכיסט. כשחזר לרוסיה בשנת 1917 כבר היה אחד ממתנגדי המהפכה, ופרסם את שירו הבוטה "תפילה לרוסיה", המדמה את ההסתערות על ארמון החורף למעשה אונס. בעקבות התבטאויותיו, נעצר ארנבורג פעם נוספת בידי המשטרה החשאית, אך הפעם באשמת ריגול לטובת הצד השני – נאמני הצאר. הוא שוחרר רק הודות להתערבות ידיד נעוריו ניקולאי בוכרין, וב-1921 היגר בחזרה לפריז.
לאחר תבוסת צרפת במלחמת העולם השנייה שב בשלישית למכורתו רוסיה, והפעם כאחד מנאמניה האדוקים ביותר של האידאולוגיה הקומוניסטית ומנהיגיה. בתקופה זו פרסם את כתביו החריפים ביותר (בהם המאמר "הרוג!", הקורא להרג חסר אבחנה של גרמנים), ונעשה למקורבו של יוזף סטאלין. בשנת 1946, פרסם ביחד עם הסופר וסילי גרוסמן את ה"ספר השחור" – אחד מקובצי העדויות המוקדמים של קרבנות המשטר הנאצי במחנות הריכוז וההשמדה. יחסיו הקרובים עם סטאלין, החירויות המפליגות שזכה להן והעובדה ששרד את תקופת "הטיהורים הגדולים" הטילו צל כבד על יושרו ועבודתו הספרותית בתקופה זו.
ארנבורג נודע כמתנגד חריף של הציונות, כינה את ישראל "מדינה בורגנית" ואת דוד בן גוריון "היהודי השפל ביותר בעולם". בשנת 1948, כשפגש בשגרירת ישראל הראשונה במוסקבה, גולדה מאיר, סירב לשוחח עמה ביידיש בטענה שהיא "בת ממזרה" של הגרמנית. למרות זאת, הורה בצוואתו לשלוח את החלק "היהודי" של ארכיונו למוסד "יד ושם" בירושלים, שם נשמר בסוד עשרים שנה לאחר מותו. ארנבורג נפטר בשנת 1967 במוסקבה.
ז'וזף פרנאן אנרי לז'ה (1881-1955), צייר, פסל וקולנוען צרפתי. בראשית דרכו עסק באדריכלות, אולם בשנת 1900 החליט לעבור לפריז, התוודע אל חוגי האמנות האוונגרדית של רובע מונפראנס ונעשה לצייר בעצמו. עם פרוץ מלחמת העולם גויס לצבא הצרפתי, נפגע מהפגזת גז חרדל ולאחר אשפוז ממושך שוחרר משירות. במשך כל תקופת שירותו הצבאי לא חדל לצייר. בשנות העשרים שב לפריז ונעשה לדמות בולטת בחיי האמנות של העיר, אותן השנים גם החל לגלות עניין בעיצוב תפאורה ובעשייה קולנועית, מאחר שלציור על גבי בד לא היה לדעתו עתיד. בשנת 1935 הוצגו עבודותיו לראשונה במוזיאון "מומה" שבניו-יורק. עם עבודותיו הנודעות נמנים הציורים "המונה ליזה עם מפתחות", "הבונים", הסרט המופשט "הבלט המכאני" ויצירות רבות אחרות.
139, [3] עמ' + [8] לוחות (מודפסים משני הצדדים), 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים, בעיקר בשולי הדפים. עטיפה מנותקת, עם קמטים קלים, מעט כתמים ופגמים.