מכירה פומבית 69 חלק ב' אומנות אוונגרד מאוסף עוזי אגסי
3.12.19 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים
המכירה הסתיימה

פריט 252:

ולדימיר מאיאקובסקי – "לסרגיי יסנין" – טביליסי, 1926 – עטיפה בעיצוב אלכסנדר רודצ'נקו

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $300
מחיר פתיחה:
$ 300
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

Сергею Есенину [לסרגיי יסנין], מאת ולדימיר מאייקובסקי. הוצאת Заккнига (Zakniga); נדפס בטביליסי, גאורגיה, 1926. רוסית.
חוברת ובה השיר שכתב המשורר ולדימיר מאייקובסקי לזכר המשורר סרגיי יסנין שנטל את חייו בדצמבר 1925. עיצוב העטיפה ושתי עבודות הפוטומונטאז' שבחוברת נעשו בידי אלכסנדר רודצ'נקו.
15, [1] עמ', 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וכתמי רטיבות בעטיפה ולאורך החוברת (כתמים כהים בכמה עמודים). פגמים קלים בעטיפה.
ולדימיר מאיאקובסקי (1893-1930), משורר ומחזאי יליד גיאורגיה, מחשובי המשוררים הפוטוריסטים ברוסיה הסובייטית. בשנת 1906 עבר עם משפחתו למוסקבה, שם התוודע לחוגים המהפכנים והצטרף ל"מפלגת הפועלים הרוסית הסוציאל-דמוקרטית". שיריו הראשונים, כך סיפר, נכתבו בתא בבית הסוהר "בוטירקה", שבו הוחזק אחד עשר חודשים רצופים בבידוד גמור. לאחר שחרורו החליט להתמקד בכתיבה ספרותית, ובשנת 1912 פורסמו שני שירים ראשונים פרי עטו – "לילה" ו"בוקר", במאסף הספרותי של התנועה הפוטוריסטית – "סטירת לחי לטעם הציבורי" (Пощёчина общественному вкусу). בשנת 1915 פגש לראשונה במו"ל אוסיפ בריק – שהפך לפטרונו הספרותי, וברעייתו ליליה בריק – שהפכה לאהבת חייו ולהשראה חשובה על שירתו. השניים ניהלו קשרי אהבים, בידיעתו והסכמתו של אוסיפ בריק. לאחר פרוץ מהפכת אוקטובר אימץ מאיאקובסקי קו אידיאולוגי חריף, ונעשה למשורר המזוהה ביותר עם רוסיה הסובייטית. בתקופה זו ערך את כתב העת "לף", שהיה בטאונה המרכזי של "חזית השמאל של האמנות". אף שנחשב בשעתו למשורר-תועמלן המעמיד את כשרונו הגדול בשירות המפלגה ומנהיגיה, השפיעה שירתו של מאיאקובסקי הרבה מעבר לגבולותיה של רוסיה הסובייטית, בין השאר על משוררים עבריים (אלכסנדר פן ואברהם שלונסקי כונו בפי מתנגדיהם "מיאקובסקאים קטנים"). מאיאקובסקי שם קץ לחייו ב-14 באפריל 1930, באמצעות יריה בליבו. במכתב שהשאיר אחריו כתב: "אל תרכלו. המנוח לא אהב את זה".


-----------------------------------------------------------------------------------------


אלכסנדר מיכאילוביץ' רודצ'נקו (1891-1956) – אמן, מעצב, פסל וצלם רוסי, איש התנועה הקונסטרוקטיביסטית.

רודצ'נקו למד אמנות בקאזאן שבטטרסטן ובמוסקבה. בתחילת דרכו יצר בסגנון קוביסטי ופוטוריסטי, ולאחר מכן נמשך אל הסופרמטיזם ואל המופשט הגיאומטרי, בהשפעת קנדינסקי ומלביץ'. רודצ'נקו שימש כאסיסטנט של ולדימיר טאטלין, היה תלמידו ואף השתתף ב-1916 בתערוכה שאצר טאטלין. בהשפעתו, החל ליצור ב-1919 עבודות תלת-ממדיות שנעשו ממגוון חומרים (עץ, מתכת, ועוד), ואופיינו בצורות גיאומטריות השלובות אלה באלה ויוצרות קומפוזיציות אווריריות ודינאמיות.

במהלך שנות ה-20 עבד באופן קבוע עם המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, ליווה באיורים ובתצלומים את ספריו (ראו פריטים 250 ו-252), את גליונות כתב העת "חזית השמאל של האמנות" (ראו פריט 251) וכן ספרים ופרסומים של יוצרים אחרים מחוגי הפוטוריזם והאוונגרד הרוסיים (ראו, למשל, פריטים 249 ו-254), ופרסם מתצלומיו בעיתונות באופן קבוע.

רודצ'נקו נחשב לאחד האמנים הוורסטיליים ביותר של האוונגרד הרוסי: הוא נמנה עם מובילי הפלג הפרודוקטיביסטי, שדגל בחיזוק הקשר בין האמנות והייצור התעשייתי, ובינה ובין אוכלוסיית הפועלים והצרכנים, ומתוך כך פנה גם לעיצוב רהיטים ואמנות שימושית; בהמשך נמשך אל אמנות הצילום והפוטומונטאז' ועסק בהן רבות (נחשב לאחד מחלוצי הז'אנר), עיצב כרזות, אייר ספרים, עסק בגרפיקה ובטיפוגרפיה ויצר תפאורות לתיאטרון ולקולנוע.



לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא