|
פריט 230:
"דער גאלאגאנער האן", מאת פרץ מרקיש – ברלין, 1922 – איורים מאת יוסף צ'ייקוב
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $1,700
מחיר פתיחה:
$
1,000
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
"דער גאלאגאנער האן", מאת פרץ מרקיש – ברלין, 1922 – איורים מאת יוסף צ'ייקוב
דער גאלאגאנער האן [התרנגול הרברבן], מאת פרץ מרקיש. הוצאת "כלל", ברלין, תרפ"ג, 1922. יידיש.
ספר ילדים מאת פרץ מרקיש, מלווה באיורים מאת יוסף צ'ייקוב – איורים בשחור-לבן בגוף החוברת ואיור צבעוני על-גבי העטיפה הקדמית.
30 עמ', 31 ס"מ. מצב טוב. קמטים וקרעים קלים בשולי דפים. מעט כתמים בגוף החוברת. כתמים וקמטים בעטיפה. קרעים בשדרה ובשולי העטיפה, ובהם קרעים חסרים (ללא פגיעה באיור).
------------------------------------------------------------------------------------------
יוסף מויסביץ צ'ייקוב (1888-1979; יידיש: טשאיקאוו, נכתב גם Chaikov או Tchaikov) – פסל, אמן גרפי, צייר, מורה ותיאורטיקן יהודי יליד קייב.
צ'ייקוב למד בפריז בשנים 1910-1914 ואף השתתף בתערוכת "סלון הסתיו" הפריזאית בשנת 1913. לאחר מלחמת העולם הראשונה נמנה עם מייסדי אגודת "קולטור-ליגע" בקייב, לימד שיעורי פיסול, עסק באיור ספרים – בעיקר ספרי ילדים – ובשנים שלאחר המהפכה, גם בעיצוב שלטים וכרזות תעמולה. בשנת 1921 פרסם בקייב את מאמרו "סקולפטור" בהוצאת "מלוכע פארלאג" (ראו פריט 224), הנחשב לחיבור הראשון ביידיש שעניינו אמנות הפיסול, ומתמקד בפיסול של האוונגרד הרוסי על זרמיו השונים, ובחלקו של הפסל והצייר היהודי בזרמים החדשים באמנות. בין השנים 1923-1930 לימד במוסקבה פיסול קוביסטי ברוח הפוטוריזם הרוסי, ב"וְחוּטֶמָא"ס" (Vkhutemas) – "סדנאות לטכניקה ולאמנות גבוהה" (לצדם של אלכסנדר רודצ'נקו ואל ליסיצקי), ואף נתמנה לראש איגוד הפסלים הרוסיים.
במהלך עשרות השנים הבאות המשיך צ'ייקוב ליצור במגוון חומרים ובמגוון סגנונות אמנותיים, ועבודתו התרחקה מהסגנון שאפיין אותה בתחילת דרכו. החוברות והספרים שלפניכם, שנדפסו בין השנים 1919-1923, מייצגים כולם את חלקו בקונסטרוקטיביזם ובתנועת האוונגרד הרוסי, ומתעדים, למעשה, את יצירתו המוקדמת כאמן וכפסל קובו-פוטוריסטי. גם רוח התקופה ומאורעותיה ההיסטוריים – הפרעות, המלחמה והמהפכה – באים לידי ביטוי באיורים ובעיצוב כריכות ושערי הספרים (ראו, למשל, פריטים 227, 229, 231, 232), אך יחד עמה גם רוח החדשנות והתקווה, שאותה מבטאת, למשל, הדמות המופיעה על עטיפת כתב העת "באגינען" (יידיש: "שחר", "השכמה" או "התחלה" – ראו פריט 225), התוקעת בשופר על רקע השמש הזורחת, גופה זקוף, שרירי, מצביע ופונה מזרחה, ופניה חצויים, ישנים וחדשים גם יחד.
דער גאלאגאנער האן [התרנגול הרברבן], מאת פרץ מרקיש. הוצאת "כלל", ברלין, תרפ"ג, 1922. יידיש.
ספר ילדים מאת פרץ מרקיש, מלווה באיורים מאת יוסף צ'ייקוב – איורים בשחור-לבן בגוף החוברת ואיור צבעוני על-גבי העטיפה הקדמית.
30 עמ', 31 ס"מ. מצב טוב. קמטים וקרעים קלים בשולי דפים. מעט כתמים בגוף החוברת. כתמים וקמטים בעטיפה. קרעים בשדרה ובשולי העטיפה, ובהם קרעים חסרים (ללא פגיעה באיור).
------------------------------------------------------------------------------------------
יוסף מויסביץ צ'ייקוב (1888-1979; יידיש: טשאיקאוו, נכתב גם Chaikov או Tchaikov) – פסל, אמן גרפי, צייר, מורה ותיאורטיקן יהודי יליד קייב.
צ'ייקוב למד בפריז בשנים 1910-1914 ואף השתתף בתערוכת "סלון הסתיו" הפריזאית בשנת 1913. לאחר מלחמת העולם הראשונה נמנה עם מייסדי אגודת "קולטור-ליגע" בקייב, לימד שיעורי פיסול, עסק באיור ספרים – בעיקר ספרי ילדים – ובשנים שלאחר המהפכה, גם בעיצוב שלטים וכרזות תעמולה. בשנת 1921 פרסם בקייב את מאמרו "סקולפטור" בהוצאת "מלוכע פארלאג" (ראו פריט 224), הנחשב לחיבור הראשון ביידיש שעניינו אמנות הפיסול, ומתמקד בפיסול של האוונגרד הרוסי על זרמיו השונים, ובחלקו של הפסל והצייר היהודי בזרמים החדשים באמנות. בין השנים 1923-1930 לימד במוסקבה פיסול קוביסטי ברוח הפוטוריזם הרוסי, ב"וְחוּטֶמָא"ס" (Vkhutemas) – "סדנאות לטכניקה ולאמנות גבוהה" (לצדם של אלכסנדר רודצ'נקו ואל ליסיצקי), ואף נתמנה לראש איגוד הפסלים הרוסיים.
במהלך עשרות השנים הבאות המשיך צ'ייקוב ליצור במגוון חומרים ובמגוון סגנונות אמנותיים, ועבודתו התרחקה מהסגנון שאפיין אותה בתחילת דרכו. החוברות והספרים שלפניכם, שנדפסו בין השנים 1919-1923, מייצגים כולם את חלקו בקונסטרוקטיביזם ובתנועת האוונגרד הרוסי, ומתעדים, למעשה, את יצירתו המוקדמת כאמן וכפסל קובו-פוטוריסטי. גם רוח התקופה ומאורעותיה ההיסטוריים – הפרעות, המלחמה והמהפכה – באים לידי ביטוי באיורים ובעיצוב כריכות ושערי הספרים (ראו, למשל, פריטים 227, 229, 231, 232), אך יחד עמה גם רוח החדשנות והתקווה, שאותה מבטאת, למשל, הדמות המופיעה על עטיפת כתב העת "באגינען" (יידיש: "שחר", "השכמה" או "התחלה" – ראו פריט 225), התוקעת בשופר על רקע השמש הזורחת, גופה זקוף, שרירי, מצביע ופונה מזרחה, ופניה חצויים, ישנים וחדשים גם יחד.
