בידספיריט | כתב יד ”שערי דמעות” –

כתב יד ”שערי דמעות” – דרשות והספדים על גדולי ישראל – בכתב יד הגאון רבי זאב וואלף ראפפורט, מגיד מישרים דווילקאמיר – כתב יד שלא נדפס – תרנ״ג–תרנ״ח. - כתב יד רחב־היקף, „ שערי דמעות”, פנקס דרשות והספדים בכתב יד הגאון רבי זאב וואלף ראפפורט, מגיד מישרים דווילקאמיר וממלא מקום אביו הגאון רבי יצחק אהרן ראפפורט. ליטא, תרנ״ג–תרנ״ח. לא נדפס. בראש כתב היד שער מצויר וצבוע ביד, מעוטר בעמודים, עיטורים צמחיים ודגמים גאומטריים, ובראשו שם החיבור „שערי דמעות”. כתב היד ערוך ומסודר ב־ 366 סימנים ממוספרים, ובראשו דפי „מפתחות” מפורטים, המפנים אל הסימנים השונים שבפנקס. הפנקס שימש את רבי זאב וואלף בעבודתו כמגיד מישרים וכדרשן. הוא כולל מאות קטעי דרוש, דברי תורה וחומרי הספד שנאספו ונכתבו במשך מספר שנים. רבים מקטעי ההספד בנויים סביב פסוקים מספרי איוב, איכה וירמיהו : המגיד מעמיד פסוק בראש הסימן, מפרשו ודורשו, ומתוך הדברים עובר לענייני אבל, קינה והספד. בין כותרות הסימנים רשם המגיד שמותיהם של גדולי ומאורי הדור שנפטרו באותן שנים , לצד קטעי דרוש שונים. בין השמות: הגאון רבי יום טוב ליפמן אב״ד מיר – נפטר תרנ״ג; הגאון רבי ישראל יהושע מקוטנא , בעל ישועות מלכו – תרנ״ג; הגאון רבי נ פתלי צבי יהודה ברלין – הנצי״ב מוולוז׳ין – תרנ״ג; הגאון רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן – „הגדול ממינסק” – תרנ״ו; והגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור , אב״ד קובנה – תרנ״ו. נראה כי המגיד ציין את שמותיהם לצד ענייני דרוש שליקט או הכין בקשר להספדיהם. על הגאון רבי יהושע ליב דיסקין – מהרי״ל דיסקין, שנפטר בשנת תרנ״ח, נשא רבי זאב וואלף הספד בבית המדרש. בראש הדף כתב: „הספדתי ביום י״ח שבט בבהמ״ד על רשכבה״ג הגאון ר׳ יהושע ליב אב״ד דבריסק”. לצד גדולי הדור מתועדים בפנקס גם הספדים שנשא המגיד על רבנים ואנשי הקהילה, לעיתים תוך ציון המקום והתאריך. בין הכותרות נכתב: „לר׳ בענדעט יום ו׳ כ״ח אדר תרנ״ו”; „יום ב׳ ער״ח סיוון תרנ״ו על הרב ר׳ עזריאל כ״ץ ולא הגדתי”; „להרב ר׳ אכתריאל חתן ר׳ יעקול בביהמ״ד יום ג׳ טבת תרנ״ד”; וכן: „הספד אשר דרשתי בביהכנ״ס על בארנסע קלארע הערש”. הרישום „ולא הגדתי” מלמד כי הפנקס כלל גם חומר שהוכן או יועד לדרשה, אך לא תמיד נאמר לבסוף בציבור. בכתב היד מופיעים גם שמותיהם של גדולי תורה נוספים בני התקופה, ובהם הגאון רבי אליהו אליעזר גרודזינסקי והגאון רבי משה נחמיה כהנוב . באחד המקומות כותב בראש הדף: „ ועיין קונטרס ר׳ אליעזר גארדאן ”. ריבוי הכותרות, התאריכים והרישומים האישיים – „הספדתי”, „דרשתי”, „בביהמ״ד”, „בביהכנ״ס”  – מלמד כי לפנינו פנקס דרשות והספדים אישי של המגיד, שבו ריכז במשך שנים את דברי תורתו וחומרי דרשותיו, לצד תיעוד ההספדים שנשא, מועדי אמירתם והמקומות שבהם נאמרו. הגאון רבי זאב וואלף ראפפורט, מגיד מישרים בווילקאמיר שבליטא, בנו וממלא מקומו של הגאון רבי חיים יצחק אהרן ראפפורט, המגיד הנודע מווילקאמיר, בעל „עיני יצחק”, „מנחת אהרן”, „זקן אהרן” וחיבורים רבים נוספים. אביו כיהן במשך עשרות שנים כמגיד מישרים באיישישוק ובווילקאמיר, ובשנת תרמ״ב [1882] עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. עם עלייתו מילא בנו רבי זאב וואלף את מקומו בווילקאמיר. על חילופי התפקידים מעיד הסופר והחוקר הירושלמי פנחס גרייבסקי בספרו „מגנזי ירושלם”, חוברת ז׳, בתולדות רבי יצחק אהרן ראפפורט: „ בשנת תרמ״ב עלה ירושלימה וישאיר את כסאו לבנו הרב ר׳ זאב נ״י”. כתב היד שלפנינו, שנכתב בשנות תרנ״ג–תרנ״ח, בתקופת כהונתו של רבי זאב וואלף כמגיד מישרים, כולל מאות דברי דרוש והספד, ובהם רישומים אישיים על דרשות שנשא בבתי המדרש ובבתי הכנסת, בציון שמות הנפטרים ומועדי אמירת ההספדים. לא נדפס! כ ־[250] עמודים , כתובים בצפיפות. כתב היד בשלמותו מכיל 366 סימנים ממוספרים. כריכה מקורית נאה. מצב טוב.