בידספיריט | כתב־יד מרן הגראי”ל שטיינמן –

כתב־יד מרן הגראי”ל שטיינמן – טיוטות ספרו הגדול ”אילת השחר” – וחידושים שייתכן שלא נדפסו - משה קיבל תורה מסיני! שבעה עמודים בעצם כתב יד קודשו של מנהיג הדור, מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן, ובהם חידושי תורה על כמה ממסכתות הש”ס, ששימשו כטיוטות לסדרת ספריו הגדולה ”אילת השחר”. לצדם גזיר נייר נוסף ומרגש במיוחד, שעליו העתיק הגראי”ל בעצם כתב ידו דברים מאת מנהיג הדור שקדם לו [לפני השואה], מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי. [בני ברק, ה'תש”ס לערך – המאה ה־21]. ארבעה דפי מחברת, שלושה מהם כתובים משני צידיהם, ובהם חידושי תורתו של מרן הגראי”ל על כמה ממסכתות סדר נשים – קידושין, נזיר ויבמות. החידושים נכתבו בתמציתיות רבה, בשורות קצרות ומרוכזות, וכל שורה מכילה חידושים עמוקים ובולטת בה גאוניותו המפורסמת. החידושים נדפסו לאחר מכן בסדרת ספריו המונומנטלית ”איילת השחר” שעל שמה הוא נקרא לדורות עולם. על חלק מן העמודים העביר מרן הגראי”ל קווי מחיקה, ככל הנראה כדי לציין שחידושים אלו כבר הוכנסו לספר. לעומת זאת, שלושה מעמודי חידושי התורה נותרו ללא קווי המחיקה, וייתכן כי לפנינו חידושים שלא שולבו בסופו של דבר בספריו ועדיין לא ראו אור. לצד אחד מעמודי החידושים כתב מרן בשולי הדף: ”עד כאן נאמר” – רישום העשוי ללמד כי הדברים נכתבו לצורך שיעור שנשא בפני תלמידיו. אולם גם תוכן החידושים שבעמוד זה נדפס לאחר מכן בספר אילת השחר על מסכת קידושין, [דף י ע”א]. דפים אלו מעניקים הצצה נדירה אל שולחן עבודתו התורני של גדול הדור – אל השלב שבו החידושים עדיין כתובים לפניו כטיוטה, קודם עריכתם והעברתם לדפוס. ניתן לראות בהם את החידוש בנוסחו הראשוני, את סימוני המחיקה לאחר שילובו בספר, ואף – ככל הנראה – שרידים של חידושים שנותרו מחוץ לנוסח הנדפס. לפנינו אפוא דפים מתהליך יצירתו של ”אילת השחר”, מן הספרים הנלמדים והמוכרים בעולם הישיבות בדור האחרון. קובע ברכה לעצמו גזיר נייר קטן, הנושא בראשו את הכותרת שכתב הגראי”ל: ”הסכמת הגרחע”ז [רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי] לס'[פר] עבודת הקרבנות”. מתחת לכותרת העתיק מרן הגראי”ל מילה במילה מדברי רבי חיים עוזר: ”הלא כל הש”ס בלול, וכל הענינים אחוזים וצמודים זה בזה, וכמה הלכתא גבירתא מסתעפים להדינים הנהוגים בזמן הזה, ומי שחסר לו ידיעה בחלק הלכות שאינן נוהגות בזמנינו, הרי ידיעתו לקויה גם בדינים הנהוגים, ואין ידיעתו ידיעה שלמה ועמוקה ומקיפה, ודבר זה ידוע לכל מבין בתלמוד”. את הקטע החשוב זה היה הגראי”ל שטיינמן זצוק”ל, היה מביא פעמים רבות את דברי האחיעזר, לעורר על ידיעת כל חלקי התורה, וככל הנראה העתיק את קטע זה בשביל להקירא ממנו באחת משיחותיו הרבות. ראה בספר 'זכרוננו מערב' עמ' כב, .שם מובא הקטע הזה ונכתב ע”כ: ”רבינו היה מרבה בשיעוריו להזכיר”. דברי תורתו של ”גדול הדור” שלפני השואה, מרן רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, מועתקים בעצם כתב יד קודשו של ”גדול הדור” שלאחר השואה, מרן הגראי”ל שטיינמן – ביטוי מוחשי לתהליך העברת התורה והמסורה מדור לדור: ”משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע”. [4] דפי מחברת שורות, 21 ס”מ. [מתוכם: 7 עמ' כתובים] + גזיר נייר 9X7 ס”מ. מצב כללי: טוב מאוד. מרן הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן (תרע״ה–תשע״ח) – ממנהיגי היהדות החרדית בדור האחרון ונשיא מועצת גדולי התורה. ראש ישיבת פוניבז׳ לצעירים וראש כולל פוניבז׳. לאחר פטירת הרב שך בשנת תשס״ב הוכר כממשיך דרכו בהנהגת הציבור הליטאי, לצד פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב בירושלים. במשך שנים רבות היה לדמות מרכזית אשר רבים בכל חלקי הציבור – חסידים ומתנגדים, ספרדים ואשכנזים – ראו עצמם כפופים להכרעתו ולדעת תורתו. למרות סכומי עתק שעברו דרכו במסגרת פעילותו למען עולם התורה, חי מרן הגראי״ל עצמו בצניעות מופלגת ובפרישות יוצאת דופן – בדירה קטנה ופשוטה בבני ברק, מרוהטת בציוד בסיסי בלבד. בערב חנוכה תשע״ח, בהיותו בן 104 שנים, הסתלק לבית עולמו. מאות אלפים ליוו אותו למנוחות באחת ההלוויות הגדולות בתולדות מדינת ישראל.