בידספיריט | אוצר חסידי רב-הערך! כתב־יד אגרות

אוצר חסידי רב-הערך! כתב־יד אגרות אבות החסידות: הרה”ק רבי מנדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק ו'בעל התניא' – מחצית המאה ה־י”ט - כתב־יד חסידי חשוב ומרתק, שנכתב בדור הסמוך למאורעות הגדולים של ראשית היישוב החסידי בארץ ישראל, ובו אוצר נרחב של אגרות ומכתבים מאת גדולי החסידות הראשונים – ובראשם הרה”ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק, הרה”ק רבי אברהם הכהן מקאליסק ואדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא. [ארץ ישראל או רוסיה, סוף שנות ה'ת”ק ראשית שנות ה'ת”ר - מחצית המאה הי”ט בקירוב]. כתב היד כולל כ־170 עמודים כתובים, והוא מהווה קובץ היסטורי רב־חשיבות של העתקות אגרות ”מארץ הקודש”, שנשלחו בשנים שלאחר עליית החסידים הגדולה בשנת תקל”ז. האגרות עוסקות בענייני ארץ ישראל, הנהגת העדה החסידית, קשריה עם החסידים במדינת רייסין והדרכות בעבודת ה'. כתב היד נעתק במחצית המאה ה־19 בקירוב, אולם החומר שבו קדום יותר: הוא כולל אגרות מהשנים תקל”ח–תקמ”ט. לפנינו חוליה מוקדמת וחשובה במסירת אגרותיהם של ראשוני החסידות. חשיבות מיוחדת נודעת לכתב היד שלפנינו בשל דרך מסירתן של אגרות ארץ הקודש. אגרותיהם של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק וחבריהם נפוצו במשך עשרות שנים בהעתקות כתבי־יד, ורק מקצתן נדפסו בקבצים הראשונים: אגרת הקודש (מעזירוב, תקנ”ד), פרי הארץ (קאפוסט, תקע”ד), ובהמשך חיבת הארץ (ירושלים, תרנ”ז). נוסחי הדפוס וכתבי היד אינם אחידים: קבצים שונים כוללים אגרות שונות, ובאותן אגרות עצמן מצויים לעיתים שינויי נוסח. משום כך נודעת חשיבות מיוחדת לכתב־יד רב־היקף כדוגמת זה שלפנינו, שהועתק בסמוך לתקופת ההתרחשות ומשמר מסורת עצמאית של נוסחי האגרות. ואכן, בכתב היד נוספו בתקופה מאוחרת יותר רישומים המשווים בין נוסחיו לבין הנוסח שנדפס בחיבת הארץ – עדות לכך שכבר בדורות הקודמים עמדו על חשיבותו כעד-נוסח קדום. מעניינת במיוחד העובדה שרבי אברהם מקאליסק ובעל התניא נזכרים בנוסחי האגרות בברכת החיים: ”דברי פה קדוש דהר' הק' דק' קאליסק יצ”ו” ; ”מדבר פה קדוש שליט”א”; ”מאדומו”ר גאון עוזינו מו”ה אה”כ שי'[חיה]”; ”מאדומו”ר גאון עוזינו מ”ו שניאר זלמן שי'[חיה]” , וכדומה.  מעניינת במיוחד העובדה שרבי אברהם מקאליסק ובעל התניא נזכרים בכתב היד פעם אחר פעם בברכת החיים, כגון: ”דברי פה קדוש דהר' הק' דק' קאליסק יצ”ו”; ”מדבר פה קדוש שליט”א”; ”מאדומו”ר גאון עוזינו מו”ה אה”כ שי'[חיה]”; ”מאדומו”ר גאון עוזינו מ”ו שניאר זלמן שי'[חיה]” , וכדומה. ברכות החיים חוזרות במקומות שונים לאורך כתב היד, ואף בכותרות שנלוו לאגרות.  בין דפי כתב היד מופיעים דברי ”אשכבתא דרבי” על הסתלקותו של הרה”ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק בחודש אייר תקמ”ח, ולצדם אגרות מאת רבי אברהם הכהן מקאליסק ורבי שניאור זלמן מלאדי שנכתבו לאחר פטירתו.  זהו תיעוד של אחת מנקודות המפנה בתולדות היישוב החסידי בארץ ישראל. לצד שלושת האישים המרכזיים כולל כתב היד אגרות נוספות מאת רבי ”משה בן הרב זלה”ה נ”ע”; רבי שלמה זלמן כ”ץ ב”ר צבי הירש הכהן – ”מוהרש”ז כ”ץ”; רבי אהרן אריה ב”ר משה הנלס; רבי שמואל גרונם הכהן; ואישים נוספים. בולטת גם זיקתו החב”דית של כתב היד, הן בכינוייו של בעל התניא, בתואר ”אדמו”ר גאון עוזינו” . כמו גם קטע שכותרתו: ”פירוש למכתב קודש אור בהיר גאון עוזינו אדמו”ר הנ”ל [מוהרש”ז מלאדי]”.  כמו כן, בתחילת כתב היד ובסופו נכתבו מפתחות שונים לספר התניא של אדמו”ר הזקן. וכן באחד הדפים שבסוף כתב היד מופיע הרישום: ”מפתחות מבוך ר”ז האבלין”. מפרט: א-יט, א-קיב דף [סה”כ 131 דפים], מהם כ־170 עמודים כתובים. כתיבה אשכנזית רהוטה ונאה, עם כותרות בכתב מרובע קליגרפי. מידות כתב היד 240×190 מ”מ. מצב טוב. כתמי זמן. קרעים זעירים בשולי מספר דפים. רישומים. כריכה חדשה. פרובננס: כתב היד מתועד ונסרק בספרייה הלאומית, מספר מערכת: 997011294915205171. תחת הכותר: ”העתקי אגרות בעניין ארץ ישראל”, וכן מצוינים שם המפתחות למאמרי אדמו”ר הזקן שבראש כתב היד. ברישום הספרייה מצוין כי כתב היד נמצא ב־Private Collection – אוסף פרטי. לפנינו קובץ חסידי רב־היקף שנוצר בסמיכות לדורם של ראשוני החסידות , ומשמר אוצר חשוב של אגרות, נוסחאות ומסורות הנוגעות לעליית החסידים ולראשית היישוב החסידי בארץ ישראל. אגרותיו של בעל התניא, ה”פירוש למכתב קודש אור בהיר גאון עוזינו” והמפתחות לספר התניא – הופכים את כתב היד גם לתעודה היסטורית רבת־חשיבות לתולדות חסידות חב”ד. זהו ללא ספק פריט היסטורי־מוזיאלי רב־ערך העשוי לפאר כל מוזיאון או אוסף יודאיקה.