בידספיריט | כתב־יד פרסי מעוטר – מזלות,

כתב־יד פרסי מעוטר – מזלות, קמיעות, סגולות ותקופות – חיבוריו וזיופיו של יצחק בן שמואל מפרס – סוף המאה הי”ח - כתב־יד מעוטר, קובץ מרתק של חיבורים אסטרולוגיים, מזלות ותקופות, קמיעות, סגולות, שמות מלאכים ותפילות – מחיבוריו וזיופיו של יצחק [אור] בן שמואל מפרס. [פרס, שנות התק”מ–תק”נ בקירוב, סוף המאה הי”ח]. כתב־יד פרסי נאה ומעוטר, בכתיבה מזרחית. שערי החיבורים מעוטרים במסגרות ובאותיות חלולות וצבועות. חלקו הגדול של כתב־היד – החל מ”סדר ארבע תקופות עשרים ותשע שנה” – מעוטר בכל עמודיו במסגרות טקסט. כתב־היד נחקר ביסודיות בידי הרב משה הלל, אשר הוכיח כי הוא משתייך לקבוצת החיבורים שחיבר, עיבד או זייף יצחק בן שמואל מפרס – דמות יוצאת דופן ומרתקת בתולדות כתבי־היד היהודיים במזרח. אסטרולוגיה, רפואות, קמיעות ושמות מלאכים כתב־היד כולל מספר חיבורים: ”ספר מזלות רבי אברה[ם] אבן עזרא הוא שנים עשר” – חיבור אסטרולוגי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא. בהמשכו מופיע ”מזל חלאים נעתק על ספר רפואות חזקיה מלך יהודה”, ובו סגולות לרפואה, נוסחי קמיעות, טבלאות ושמות מלאכים. ”ספר משרת משה הלוי” – סימנים לתקופות השנה, רעשים ורעמים. החיבור כולל קטעים מספר משרת משה לרבי משה ב”ר יוסף הלוי משאן שבפרס. ”סדר ארבע תקופות עשרים ותשע שנה” – בראשו הקדמה המיוחסת ל**”משה בן שלמה המערבי איש ירושלים תוב”ב בן הרב דוד הנחמד מתושבי צפת”**. בנוסף נכללים בכתב־היד: ספר תקופות לשנים תקנ”ד–תקצ”ט, עם תיקונים בכתב־יד לשנים מאוחרות יותר; נוסח ברכת החמה בעברית ובפרסית־יהודית; ”תפלת מערת קבורת צדיקים” בקבר יחזקאל הנביא ובקברי מרדכי ואסתר; ”זייארת נאמה מרדכי ואסתר נבת”; וכן ”תפלה קודם ברכת מגילה לילה ויום”, מספר חמדת ימים. ”ספרו של בדאי” – זיופיו של יצחק בן שמואל מפרס מחקרו של הרב משה הלל חשף את אופיו המיוחד של כתב־היד ואת שיטות עבודתו של הכותב. ספר המזלות המיוחס לאבן עזרא אמנם ידוע מכתבי־יד אחרים, אולם בנוסח שלפנינו ההעתקה חסרה ומשובשת ונוספו לה דברים זרים. החיבור ”מזל חלאים נעתק על ספר רפואות חזקיה מלך יהודה” הוא למעשה עיבוד של ספרי סגולות וגורלות שונים, תוך ייחוסו ל”ספר הרפואות” הקדום שעל פי מסורת חז”ל נגנז בידי חזקיה המלך. בסדר התקופות מציין הכותב את שנת תקמ”ה כשנת הכתיבה, ואף קובע כי שנת תקע”ב – מחזור החמה הבא – תהיה שנת הגאולה. החיבור ”סדר ארבע תקופות”, המיוחס ל”משה בן שלמה המערבי איש ירושלים”, אינו מוכר ממקור אחר ולדעת הרב הלל הוא ככל הנראה פרי יצירתו של הכותב עצמו. גם נוסח ברכת החמה הועתק מתוך ספר הפליאה שחיבר יצחק בן שמואל עצמו. הרמז שהותיר הזייפן לשמו פרט מרתק במיוחד נמצא בדף 59ב. בתוך נוסח תפילה מופיע שם שנמחק בחלקו: ”ושמע תפלת עבדיך השפל והמסוכן אהרן בן ק”ץ ח”י אנשיווד...” לדברי הרב הלל, מסתתר כאן רמז לזהותו של הכותב: האותיות ”קץ חי” מורכבות מאותיות השם ”יצחק”, ואילו הכינוי ”אנשיווד”, שערכו המספרי 377, שווה לערכו המספרי של שם אביו – ”שמואל”. כתב־היד שלפנינו נידון בהרחבה בספרו של הרב משה הלל, ספרו של בדאי: יצחק בן שמואל מפרס וחיבוריו הבדויים, ירושלים תשע”ז, עמ' 66–72. בדף המגן האחורי רישום בכתיבה נאה: ”...צעיר ע”ה אבא חיים בן מ' גד שוחט יצ”ו הי”ו”. בדפי הבטנה והמגן רישומים נוספים בעברית ובערבית, באותיות ערביות. פרובננס: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.013. [69] דף. כ־17.5 ס”מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי בשוליים. מספר דפים מנותקים. כריכת עור ישנה, פגומה.