בידספיריט | תורת הבית להרשב”א – וינה,

תורת הבית להרשב”א – וינה, תקע”א. העותק של הגה”ק רבי שלמה זלמן עהרנרייך משאמלוי, בעל ”לחם שלמה” - ספר תורת הבית הארוך, מאת רבינו שלמה בן אדרת – הרשב”א, עם בדק הבית ומשמרת הבית. וינה, תקע”א [1811]. ספרו ההלכתי היסודי של הרשב”א, מגדולי רבותינו הראשונים, העוסק בהרחבה בדיני איסור והיתר, כשרות, תערובות, נדה ומקוואות ושאר ענייני יורה דעה. לצד תורת הבית נדפסו בדק הבית – השגות רבינו אהרן הלוי (הרא”ה) על דברי הרשב”א, ומשמרת הבית – תשובות הרשב”א להשגותיו. שלושת החיבורים יחדיו מהווים מאבני היסוד של ספרות ההלכה והפסיקה. עותק מיוחס: בדף השער מתנוססת חתימת יד קדשו של הגה”ק רבי שלמה זלמן עהרנרייך משאמלוי, בעל לחם שלמה, ובדף הפורזץ מופיעה חותמתו הרשמית. הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן עהרנרייך (תרכ”ג–תש”ד), אב”ד שאמלוי ובעל לחם שלמה, נודע כאחד מגדולי הפוסקים ומרביצי התורה בהונגריה. הוא גדל בבית זקנו הגדול, הגה”ק רבי אברהם יהודה הכהן שווארץ בעל קול אריה, וכבר בילדותו זכה לברכתו של הרה”ק רבי צבי הירש מליסקא. לימים היה מקורב להרה”ק בעל קדושת יום טוב מסיגט וזכה להערכה יוצאת דופן מגדולי התורה והחסידות בדורו. בשאמלוי עמד בראש ישיבה גדולה וחשובה והעמיד תלמידים רבים. שמו יצא לתהילה במיוחד כמשיב בהלכה וכפוסק מובהק. מסופר כי הרה”ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, בנו של ה”דברי חיים” מצאנז, היה מפנה אליו שאלות הלכתיות באומרו: ”אין בדור משיב כהלכה כמו הרב משאמלוי”. דמותו נחרתה גם כאחד מסמלי מסירות הנפש של רבני הונגריה בשואה. בשנת תש”ד, עם חיסולה של קהילת שאמלוי, ניתנה לו אפשרות להימלט לרומניה, אך הוא סירב לעזוב את בני קהילתו ובחר להישאר עמם בגורלם. בקונטרס האחרון שחיבר באותם ימים קשים כתב את המילים המצמררות: ”עת צרה ליעקב וממנה ייוושע”. זמן קצר לאחר מכן נרצח על קידוש השם יחד עם בני קהילתו. לפנינו עותק מיוחס של ספר הלכה יסודי מספרייתו של אחד מגדולי פוסקי הונגריה – בעל לחם שלמה משאמלוי – הנושא את חתימת יד קדשו ואת חותמתו הרשמית. קכב דף. כ־35 ס”מ. מצב טוב-טוב מאוד. כריכה בלויה מפורקת.