בידספיריט | ארכיון היסטורי נדיר בחשיבותו –
ארכיון היסטורי נדיר בחשיבותו – מסמכים פנימיים מימי הקמת מדינת ישראל והצלת יהודי אירופה – תש”ח–תש”ט - ארכיון היסטורי חשוב ורחב־היקף של ”המרכז להצלה – לעזרה והצלה באירופה” של המזרחי והפועל המזרחי. למעלה ממאה דפים ובהם מכתבים, מברקים, חוזרים וחומרים פנימיים, החלטות ודוחות – תיעוד בלתי־אמצעי מן החודשים הגורליים של הקמת מדינת ישראל, מלחמת העצמאות והפעילות להצלת יהודי אירופה ושארית הפליטה. ארץ ישראל ואירופה, בעיקר תש”ח–תש”ט [1948–1949]. ארכיון נדיר בחשיבותו מימי לידתה של מדינת ישראל. המסמכים נכתבו ברובם תוך כדי המאורעות עצמם, החל מחודש אייר תש”ח – חודש הקמת המדינה – ובמהלך שנת תש”ט. בין דפי הארכיון משתקפים בזמן אמת המלחמה על קיומה של המדינה הצעירה, הקמת מוסדות השלטון, הדיונים על מערכת החוקים וצביונה היהודי של המדינה, הבחירות הראשונות, הרכב הממשלה והיחס לאוכלוסייה הערבית; ובמקביל – הפעילות למען יהודי אירופה, שארית הפליטה והעלאתם לארץ. חשיבות מיוחדת נודעת לכך שחלק ניכר מן החומר נושא את הכותרות ”חומר פנימי” ו”חוזר פנימי” – מסמכים שנועדו לאנשי התנועה ולא לפרסום ברבים, ובהם ידיעות, דיווחים והתבטאויות המשקפים את המתרחש בתוך הנהגת המזרחי בתקופה מכרעת זו. דוגמא מתוך המסמכים ההיסטוריים: ”חוזר פנימי מס' 6”, מסיוון תש”ח, כחודש בלבד לאחר הכרזת המדינה. במסמך בן כמה דפים נידונות שאלות יסוד שעמדו באותה שעה ממש על שולחנה של המדינה החדשה. בין הדברים: ”ערבים המבקשים לחזור יורשו אם יוכיחו נאמנות”; ”צורת השלטון במדינה – בדיונים משותפים של השמאל בהסתדרות”; וכן דיונים סביב הייצוג בממשלה ודרישת פאג”י. מסמך אחר, ”חומר פנימי מס' 13”, מט' חשוון תש”ט, מתעד את מעורבות המזרחי בעיצוב מערכת החוקים של המדינה. בין הדברים נאמר: ”הרב ברלין רמז על חלקו של המזרחי בהכנת מערכת חוקים שאינם מפורשים בשולחן ערוך”. אמירה מאלפת מן התקופה שבה נדרשה ההנהגה הדתית להתמודד לראשונה באופן מעשי עם השאלה כיצד תתנהל מדינה יהודית מודרנית גם בתחומים שאינם מפורשים בספרי ההלכה. באותו מסמך מופיעה גם הכותרת ”מכתבים מהשבי”. ב ”חומר פנימי מס' 14”, מד' שבט תש”ט, שנכתב על רקע הבחירות הראשונות במדינת ישראל, מתואר המאורע ההיסטורי בלשון חגיגית: ”הוד מלכות חפף על העם שהלך לבחור בשליחיו”. מסמך נוסף, מז' תמוז תש”ח, הנושא את הכותרת ”חוזר פנימי” , עוסק בקרבות הנמשכים ברחבי הארץ. מסמך מרגש במיוחד הוא מכתב מכ”ב אייר תש”ח, ימים ספורים בלבד לאחר הכרזת העצמאות, אל אנשי המזרחי באוסטריה: ”מודים אנו בעד ברכותיכם בקשר להקמת מדינתנו”. המילים ”הקמת מדינתנו”, הנכתבות בידי אנשי התקופה בשעה שהמדינה היהודית הייתה בת ימים ספורים בלבד, הופכות את המכתב לעדות מוחשית לרגע ההיסטורי הגדול. מכתב נוסף, מי”ב אייר תש”ח, נשלח ”לכבוד מרכזי תנועתנו באשר הם שם”, ובו סיכום כינוס המזרחי העולמי שהתקיים בתל אביב. הארכיון כולל גם מכתב מוקדם יותר ביידיש, מיום 11.11.1947, בחתימת א. בעקער, מן החודשים שקדמו להקמת המדינה. בד בבד עם בניית המדינה נמשכה פעילות ”המרכז להצלה” למען יהודי אירופה ושארית הפליטה. אחד המסמכים, העוסק בהיתרים ובאפשרויות העלייה, חושף בטון מרומז את הקשיים המדיניים שליוו את הפעילות: ”המצב הפוליטי הכללי משפיע בשדה הפרמיטים – ודי לחכימא”. משפט קצר זה פותח צוהר אל הפעילות שהתנהלה מאחורי הקלעים – השגת היתרים, קשרים ומאמצי עלייה והצלה – בשעה שיהודים רבים באירופה עדיין ביקשו למצוא את דרכם אל המדינה שזה עתה קמה. פריט חשוב ומסקרן במיוחד הוא מסמך הנושא את הכותרת: ”תפלה לשלום מדינת ישראל”. המסמך אינו מתוארך, אולם הוא נמצא לצד מסמכים מחודשי הקיץ של תש”ח, בסמיכות לתקופה שבה נתקנה התפילה לשלום המדינה, על-ידי רבני המזרחי. המסמכים חתומים בידי אישים מרכזיים בתנועת המזרחי, ובהם ד”ר יוסף בורג, וראשי התנועה. עיקר חשיבותו של הארכיון הוא בהיותו תיעוד שנכתב בשעת מעשה ולא במבט לאחור. המדינה עדיין אינה מציאות מובנת מאליה: הקרבות נמשכים, הממשלה ומערכת החוקים הולכות ומתגבשות, שאלת צביונה היהודי של המדינה ניצבת על סדר היום, הבחירות הראשונות נערכות – ובאותה שעה ממש עוסקים אנשי התנועה בהצלת שארית הפליטה ובהבאת יהודי אירופה לארץ. בין למעלה ממאה דפי הארכיון ניתן לראות את המעבר ההיסטורי כמעט יום אחר יום – מן היישוב למדינה: ממכתב שנכתב עוד בנובמבר 1947, דרך המילים ”הקמת מדינתנו” ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות, הדיונים על צורת השלטון והחוקים והידיעות משדות הקרב, ועד לתיאור המרומם של הבחירות הראשונות – ”הוד מלכות חפף על העם שהלך לבחור בשליחיו”. ארכיון היסטורי נדיר בחשיבותו, הכולל למעלה ממאה דפי תיעוד ראשוני, ובהם מברקים, מסמכים פנימיים, מכתבים, חוזרים, החלטות ודוחות. מקור ראשון במעלה לחקר המזרחי והפועל המזרחי, הצלת יהודי אירופה ושארית הפליטה, מלחמת העצמאות – ובעיקר לימי הבראשית של מדינת ישראל, כפי שנכתבו ותועדו בשעת התרחשותם. מצב טוב מאוד.