בידספיריט | שיח אבירי המוסר!! מכתב מפעים

שיח אבירי המוסר!! מכתב מפעים מהגאון האדיר רבי יחזקאל אברמסקי אל ראש ישיבת נובהרדוק – חסד מופלא שאין כדוגמתו - מכתב בעל תוכן מפעים, כולו בכתב יד קודשו המיוחד של מרן הגאון האדיר רבי יחזקאל אברמסקי, בעל סדרת הספרים המונומנטלית חזון יחזקאל על התוספתא. [ירושלים], ערב שבת קודש פרשת נשא, [ח' בסיוון] תשל”ג [1973]. שיח בין שניים מאבירי אסכולת המוסר הנובהרדוקאית - המכתב ממוען אל ידיד נעוריו ורעו לספסל הלימודים בישיבת נובהרדוק, הגאון הצדיק רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק בארץ ישראל. רבי יחזקאל אברמסקי נודע בראש ובראשונה בלמדנותו הכבירה, כ”פרשן התוספתא” בעל ה'חזון יחזקאל' ובמקביל נשא במשרות הרבניות הרמות – כרבה של העיר הגדולה סלוצק, כראש בית הדין בלונדון וכראש ישיבת סלבודקא. אולם פן נוסף, שכמעט ונשכח בתוך דמותו התורנית הכבירה, הוא היותו מחניכיה המובהקים של תנועת המוסר ומתלמידיו הקרובים של ”הסבא מנובהרדוק”, שאף הפקיד בידיו את הדרכתם וחינוכם של בניו. פן זה בא לידי ביטוי מופלא במכתב שלפנינו. אל רבי יחזקאל הגיע יהודי וביקש את עזרתו. אלא שאותו אדם סירב לגלות לרבי יחזקאל מיהו – לא את שמו הפרטי ואף לא את שם משפחתו. התנהגות מוזרה, על גבול החוצפה: אדם ניצב לפני אחד מגדולי הדור, מבקש ממנו שיטרח למענו ויפעל בעבורו, ובה בשעה מסרב אפילו לגלות לו את שמו. לכאורה, די היה בהתנהגות שכזו כדי לפטור את הפונה האלמוני בנתינה כלשהי ולשלחו לדרכו. אך אצל רבי יחזקאל אברמסקי הדברים התנהלו אחרת לגמרי. לא זו בלבד שהוא אינו דוחה אותו, אלא בערב שבת קודש הוא מתיישב וטורח לכתוב מכתב אל רעו משכבר הימים, הגאון הצדיק רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק, ומבקש ממנו לבדוק האם יוכל לסדר לאותו אלמוני משרה ”באחת מצלעותיו של ישיבתו”. אך לא די בכך!  רבי יחזקאל אברמסקי מתחייב לשלם מכיסו הפרטי, מדי חודש בחודשו, ללא הגבלת זמן, את משכורתו של אותו הלך, בסכום נכבד של שבעים לירות לחודש.  וכל זאת עבור אדם שאינו מכירו כלל, ושמסרב אפילו להזדהות בפניו! לפנינו מסמך מוסרי מפעים, שבו מאחורי דמותו של הגאון האדיר, הרב והדיין הנודע ופרשן התוספתא - מתגלה  תלמידו של הסבא מנובהרדוק במלוא שיעור קומתו: לא להסתפק בנתינת צדקה רגעית, אלא לטרוח למצוא לאדם מקור פרנסה מכובד; לפנות לשם כך בערב שבת אל ידיד ותיק; ואף לקבל על עצמו את תשלום משכורתו הקבועה – והכול מבלי לדעת אפילו את שמו של האיש שלמענו הוא פועל. אלמלא היה המכתב מעיד על הדברים שחור על גבי לבן, ניתן היה לחשוב כי זו אחת מהאגדות  המופלאות המסופרות על גדולי הדורות. אולם כאן הדברים כתובים בעצם כתב־יד־קדשו של רבי יחזקאל אברמסקי: עדות חיה ומפעימה לתורת נובהרדוק, לא כפי שהיא מופיעה בספרי המוסר גרידא – אלא כפי שהיא מתגלמת בהנהגות החיים ממש. [1] דף נייר, 17 ס”מ. מצב טוב מאוד. הגאון רבי יחזקאל אברמסקי [תרמ”ו-תשל”ו], בעל ה'חזון יחזקאל'. מקברניטי היהדות החרדית ומגדולי הדור. למד בישיבת נובהרדוק שם התקרב אל ”הסבא מנובהרדוק” ולבקשתו אף למד עם בניו. למד גם בישיבת טלז, בישיבת רמיילס וב”קיבוץ” של הרב חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה. בגיל 17 נסמך לרבנות. כיהן ברבנות בכמה ערים בליטא, ביניהם סלוצק. לאחר מכן כיהן כראב”ד לונדון. היה חבר מועצת גדולי התורה, נשיא ועד הישיבות ומראשי ישיבת סלבודקה. מפעלו התורני החשוב - חיבור הפירוש לתוספתא, ”חזון יחזקאל” [10 כרכים], היה לאחד הספרים התורניים המפורסמים ביותר בדורות האחרונים.