מכתב ברכה מהגאון הגדול, מקים עולה של תורה, ראש ישיבת מיר, רבי אליעזר יהודא פינקל, אל "מחותנו הגדול והמחותנת הגדולה" ...

מכתב ברכה מהגאון הגדול, מקים עולה של תורה, ראש ישיבת מיר, רבי אליעזר יהודא פינקל, אל "מחותנו הגדול והמחותנת הגדולה", ד"ר יצחק ומרת הילדא נבנצאל

רבי אליעזר יהודה היה מחותנו של ד"ר נבנצאל שכן, בנו של ד"ר נבנצאל, הגאון הגדול רבי אביגדור נשא לאישה את בתו של רבי אליעזר יהודא, והוא חתנו.

רבי אליעזר יהודא מסיים: ותזכו יחד לראות רב נחת מכל צאצאכים הדגולים..." וודאי שכוונתו, בכלל זה ובראשם לחתנו הגאון הצדיק רבי אביגדור נבנצאל שליט"א

הגאון הגדול רבי אליעזר יהודא פינקל – מקים עולה של תורה בארץ ישראל אחרי החורבן

אליעזר יהודה פינקל נולד באלול ה'תרל"ז בעיירה קלם שבליטא, לרבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה".

מסופר על אליעזר יהודה הקטן שבגיל תשע שלט היטב בסידרי נשים ונזיקין שלמדם מאביו!

בשחר נעוריו הספיק לסיים את הש"ס פעם אחת מני רבות בחייו, ולאחר מכן נסע ללמוד תורה בישיבת טלז והיה לתלמידם של רבי אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ, לאחר כמה שנים שבהן למד בטלז נסע בשנת ה'תרנ"ד ללמוד בבריסק אצל רבי חיים סולובייצ'יק.

מקץ שנתיים ימים באדר ה'תרנ"ו חזר לסלבודקה יחד עם ידידו רבי שלמה פוליצ'ק (העילוי ממייצ'ט), בעת שבסלבודקה אחזו בעיצומה של הלוייתו של הרב יצחק אלחנן ספקטור. שהה שנה נוספת אצל אביו בסלבודקה. בפרקי זמן קצרים אלו ירש מאביו את דרכו בתורת המוסר.

נדד רבות לקלוט תורות ושיטות שונות. בשנת ה'תרנ"ז היה אחד מארבעה עשר התלמידים ששלח אביו "הסבא" לישיבה של הרידב"ז שישב על כס הרבנות בסלוצק באותה עת, ובה פתח את ישיבתו. אחר כך נדד לישיבת הלוסק ללמוד בחברותא עם רבי ברוך בער ליבוביץ ראש הישיבה, ולאחר זמן נסע לראדין ללמוד בכולל קדשים ולשהות בסביבתו של החפץ חיים. מראדין המשיך להורדנה ומשם לישיבת מיר בראשות רבי אליהו ברוך קמאי. מיד בהגעתו לישיבה, עלה הרב קמאי על תכונותיו המופלאות ובחרו כחתן לבתו מלכה.

לאחר נישואיו למד במיר והיה חברותא של רבי יחיאל יעקב וינברג בעל "השרידי אש". את שיעורו הראשון מסר בנר ראשון של חנוכה כ"ה בכסלו ה'תרס"ז (ארבע שנים אחרי חתונתו).

בסוף מלחמת העולם השנייה נפטר חותנו והוא התמנה תחתיו לראשות הישיבה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לווילנה. בשנת תש"א הצליח להמלט מאירופה לארץ ישראל אולם בני ישיבתו גלו לקובה ומשם לשנחאי. בשנת תש"ו עלו חלק מבני הישיבה הגולים לארץ ישראל. בירושלים הוא הקים את בנינה המרכזי של הישיבה ועמד בראשה עשרים ואחד שנה עד שנפטר, אז עברה ראשות הישיבה לבנו רבי בנימין ביינוש פינקל, אשר התגורר עד אז בבני ברק.

מסופר שכאות צער וכאב על מותם הטראגי של בנו כלתו ונכדיו בשואה, התנזר ממאכלי בשר, מאז ועד מותו. (25 שנה).

מצב: טוב. חורי תיוק