מכירה פומבית 69 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.19 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים

התצוגה והמכירה תתקיימנה במשרדנו , רחוב רמב"ן 8, ירושלים

המכירה הסתיימה

פריט 45:

ספר נועם אלימלך – סלאוויטא, תקנ"ד – דפוס רבי משה שפירא – עם הסכמת הרב הקדוש רבי זושא מאניפולי, אחי-המחבר

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $13,000
מחיר פתיחה:
$ 10,000
הערכה:
$15,000-20,000
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

ספר נועם אלימלך, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק, עם ליקוטי שושנה ו"אגרת הקודש". סלאוויטא, [תקנ"ד 1794]. [דפוס רבי משה שפירא]. מהדורה שלישית.
המביא לבית הדפוס היה רבי ישראל אברהם אב"ד טשארני-אוסטראה, בנו של רבי זושא מאניפולי, ובן-אחיו של המחבר רבי אלימלך מליז'נסק. מעבר לשער, שלוש הסכמות חשובות מאת גדולי החסידות: הסכמת רבי יעקב שמשון משפיטובקה (המזכיר בהסכמתו את המדפיס רבי משה שפירא: "הרבני המופלג החכם השלם מה"ו משה בנן של קדושים בוצינא קדישא מה"ו פנחס"); הסכמת רבי זושא מאניפולי אבי המו"ל ואחי המחבר (הסכמה זו נדפסה לראשונה במהדורה זו, ואילו בהוצאה הראשונה של ה"נעם אלימלך" שנדפסה בלמברג, רבי זושא אינו נמנה עם המסכימים), והסכמת רבי אריה ליב אב"ד וואלטשיסק.
אחרי ההסכמות נדפסה הקדמת בן המחבר האדמו"ר רבי אלעזר וויסבלום, הכותב בתוך דבריו דברי תפילה וברכה מעניינים: "...למען כבוד שמך הגדול תעשה ותקיים נא כל הברכות אשר תמיד על פה כבוד אבי מ"ו הורגלו להיות מברך ישראל ולמסור נפשו עליהם בכל עת ולבטל מהם גזירות רעות בתפילתו הנאמנה במסירת נפשו..." [הקדמה זו הושמטה בחלק מן המהדורות הבאות. בספר "אהל שלמה" לתולדות האדמו"ר רבי שלמה מראדומסק (חלק ב', פיעטרקוב, תרצ"ה, עמ' לא), הביא כי הקדמה זו היתה חביבה במיוחד על האדמו"ר בעל "תפארת שלמה" מראדומסק, "כמעט ככל הספר נועם אלימלך". האדמו"ר אף פנה למדפיסים וביקש שידפיסו את הספר עפ"י דפוס סלאוויטא שבו מופיעה הקדמה זו].
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. דברות קודש אלה כתבם בנו הרה"ק רבי אלעזר, אשר הראם לאביו הגדול והסכים להדפיסם. בספר זה הועלו עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה" מלובלין, המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמיד המחבר רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ אף אמר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה - לאחר פטירתו - אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ, כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם, שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (אהל אלימלך, שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה - ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2 -לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).
המביא לבית הדפוס של מהדורה זו, הרב הקדוש רבי ישראל אברהם אב"ד טשערני-אוסטראה (תקל"ב בערך-תקע"ד). אביו רבי זושא מהאניפולי אמר עליו שהוא נשמת חזקיהו מלך יהודה. חתנו וממלא מקומו של הרב הקדוש רבי זאב וואלף מטשערני-אוסטראה, מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש ולאחר מכן מראשי הישוב החסידי בעיה"ק טבריה. כשעלה חותנו לארץ הקודש, בשנת תקנ"ח, נבחר רבינו כממלא מקום חותנו הקדוש. אחרי פטירתו בגיל מ"ב שנה, המשיכה אלמנתו הרבנית בהנהגת החסידים, ובניהול "שולחנות" כאדמו"ר [כששבת מחותנם רבי מרדכי מטשרנוביל בעירה, הלך לסעודה שלישית שלה]. הרבנית נהרגה ברעש האדמה בטבריה בשנת תקצ"ז ומנו"כ בטבריה סמוך לאביה הרה"ק רבי וואלף מטשערני. בתו היתומה נתגדלה בבית הרב הקדוש רבי מרדכי מטשרנוביל ונישאה לבנו של הרב הקדוש רבי דוד מטולנא. מצאצאיה נסתעפו אדמו"רי בית טולנא. מלבדה הניח אחריו ארבעה בנים, שאחד מהם היה חתנו של הרב הקדוש רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא.
פב, פד-קנ דף (שיבוש בספירת הדפים, ללא חסרון). 18 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. רוב הדפים במצב בינוני או בינוני-טוב. מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כחציו של דף השער חסר ושוחזר בצילום והדבקה. כתמים. בחלק מהדפים: קרעים, פגמים ופגעי עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים באופן מקצועי. כתמים כהים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 376.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא