מכירה פומבית 69 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.19 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים

התצוגה והמכירה תתקיימנה במשרדנו , רחוב רמב"ן 8, ירושלים

המכירה הסתיימה

פריט 34:

חתימת רבי משה יונה אב"ד צפת, מגורי האר"י – על שער ספר בחינת עולם, ונציה, ש"ו – כולל הקדשה מאת הרב המלי"ץ, ורישום ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $6,500
מחיר פתיחה:
$ 1,000
הערכה:
$3000-5000
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
תגיות:

חתימת רבי משה יונה אב"ד צפת, מגורי האר"י – על שער ספר בחינת עולם, ונציה, ש"ו – כולל הקדשה מאת הרב המלי"ץ, ורישום בכתב-יד רבי ראובן בכ"ר יעקב
דף שער של ספר בחינת העולם, לרבי ידעיה הבדרשי, ונציה, ש"ו [1546]. בצדו השני של השער חתימה מסולסלת של המקובל רבי משה יונה, אב"ד צפת, מתלמידי האר"י.
תחת החתימה נוספה הקדשה ארוכה, בכתב-ידו וחתימתו המסולסלת של רבי מרדכי הלוי – הרב המלי"ץ מירושלים: " הני מתנתא דתור"ה שלשה ספרים, נתונים נתונים המה להוד והדר וישק לו הדרי"ם, רב נהורא"י שמו נודע בשערים, לי הנפש גם לי לבב הרב המובהק מבני חוב"ב כמוהר"ר ראובן בכר יעקב יה"ש לדור דורים, הני מילי קטנ"י מאיש שוגה ומפתי מילדי העברי"ם, חלוש המזג רפה ההרכבה נתר הקשרים הוא הצעיר מרדכי הלוי".
תחת הקדשה זו נוספה שורה בכתב-ידו של מקבל הספר, רבי ראובן בכ"ר יעקב, רבה של סופיה ולאחר מכן ראש ישיבה בצפת, הכותב: " נתתי לו תמורת הנז'[כר] חומש עם תרגום ורש"י קובץ קטן".
המקובל רבי משה יונה, מתלמידי האר"י הראשונים. רבי חיים ויטאל מונה אותו ב'ספר החזיונות' עם חברי "הכת השניה" או "כת הזקנים" של גורי האר"י, יחד עם רבי משה אלשיך, רבי משה נג'ארה, רבי יצחק ארחא, רבי אברהם גואקיל ואחרים. רבי משה יונה היה מראשוני הכותבים של תורת האר"י מפיו. הוא ערך את תורת האר"י בחיבור 'כנפי יונה'. עריכתו זו היתה נפוצה בידי מקובלים רבים, ‎בעיקר באיטליה, אך ברבות הימים נשתכח שמו כבעל החיבור, והחיבור יוחס לרמ"ע מפאנו, ואף נדפס על שמו (ראה על כך: מ' בניהו, רבי משה יונה מגורי האר"י וראשון לרושמי תורתו, ספר זכרון להרב יצחק נסים, חלק ד', עמ' ז ואילך). רבי משה יונה היה מראשי הקהילה בצפת ואב"ד העיר. רבי יוסף יוזפא האן מביא בספרו 'יוסף אומץ' (בפרק "סדר הלימוד מה קודם") דברים על הדרך בלימוד הקבלה ששמע מרבי יעקב שוויינבורט, שלוחם של חכמי צפת, "בשם הגאון המקובל מוהר"ר יונה ז"ל אב"ד דצפת". רבי יוסף יוזפא מוסיף כי ראה את חתימתו של רבי משה יונה כמה פעמים: "כד הוינא טליא מורכב על כתפי אבא מורי החסיד ז"ל ראיתי חתימתו כמה פעמים בכתבי צפת שנשלחו לידו ז"ל, וכמדומני שהוא מחבר ספר כנפי יונה...". עם ירידתה של צפת והתפזרות תלמידי האר"י, עבר רבי משה יונה למצרים בסביבות השנים שמ"ב-שמ"ה ובה השתקע עד פטירתו. נשתמרו מספר כתבי-יד בכתב-ידו ובחתימותיו, בהן דרשות שנשא במצרים בשנת שמ"ה (ראה: הרב משה הלל, קובץ מן הגנזים, ספר שני, עמ' מה ואילך).
רבי מרדכי הלוי, הידוע בכינויו "המלי"ץ" (נפטר תקס"ז), מגדולי חכמי ירושלים, "הראשון לציון" ואב"ד העיר. חתנו של רבי מרדכי יוסף מיוחס בעל 'שער המים', וממלא מקומו כרבה של ירושלים. תשובותיו נדפסו בספרי חכמי בני דורו, כגון בספר 'שמחת יום טוב' למהרי"ט אלגאזי, בספר 'חקרי לב' לרבי רפאל יוסף חזן, ועוד. בשנת תקנ"ג יצא כשד"ר מטעם קהילת ירושלים לאירופה. במהלך שליחותו הדפיס בליוורנו כמה מחיבורי הראשונים, בספר 'אשי ה'' (ליוורנו תקנ"ה), הכולל הלכות הרמב"ן וחידושי הריטב"א על מסכת נדרים, וכן את 'נמוקי יוסף' על מסכת כתובות ונדרים, בתוספת הגהותיו על ה'נמוקי יוסף' בשם 'מאמר מרדכי'; וכן בספר 'בית הבחירה' (ליוורנו, תקנ"ה), הכולל את חידושי המאירי למסכת נדרים, נזיר וסוטה, ואת חידושי 'נימוקי יוסף' על מסכת שבועות. בסיום שליחותו חזר לירושלים. בשנת תקס"ו נתמנה ל"ראשון לציון" בירושלים על מקום חותנו, אך כבר באותה שנה נשלח בשליחות העיר לקושטא, ושם נפטר בשנת תקס"ז. רבי חננאל ניפי, שפגש את הרב המלי"ץ בדרך שליחותו, מתאר אותו: "...זכיתי להכירו כשבא לערי איטלייא בשליחות עה"ק ירושלים ת"ו ומצאתיו רב מובהק מאד בתלמוד ובפוסקים בעל פה כמאן דמנח לי בכיסתיה, ועל ידו נדפסו תורתן של ראשונים... וגם הוא חכם כולל כתב חיבור גדול נקרא מאמר מרדכי, והן בעוון מפני גזירות ירושלים הוכרח לצאת לקוסטנדינא ושם נתבקש בישיבה של מעלה בשנת תקס"ז" (תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה, עמ' 243, 245).
רבי ראובן בכ"ר יעקב (תפ"ט-תקס"ו), חכם ומקובל, רבה של העיר סופיה, ולאחר מכן רבה של צפת. נולד בסופיה ושם היה תלמידו של רבי שלמה שלם. נשא את בתו של החכם המקובל רבי דוד בכ"ר שמואל מאג'אר. רבי ראובן היה דודו של רבי אברהם אלקלעי, בעל 'זכור לאברהם' (המזכיר את דודו בספרו, בראשי התיבות: רב"י = ראובן בכ"ר יעקב). רבי ראובן היה סופר מומחה והעתיק כתבי-יד בקבלה, בהם את החיבור של חמיו, 'חסדי דוד' (שנדפס לאחר מכן ע"י רבי יעקב שאלתיאל ניניו, בספר 'אמת ליעקב', ליוורנו תר"ג-תר"ד), וחיבורים קבליים נוספים (ראה: הרב משה הלל, זהותו של מעתיק ספר 'עץ חיים' עם קולופון משנת של"ט, קובץ חצי גבורים י', ניסן תשע"ז, עמ' תתפג). בשנת תקכ"ח ביקש לעלות לארץ ישראל, ובדרכו התעכב בשאלוניקי ובקושטא, אך לבסוף לא המשיך לארץ ישראל, אלא חזר לסופיה ושב לכהן כרב העיר. בשנות התק"ן הגשים את שאיפתו ועלה לארץ ישראל, התיישב בעיר צפת, ושם נתמנה לרב הכולל ולאב"ד העיר [על אודותיו ראה בהרחבה: רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, חלק חמישי, פרק ב, סופיה תרצ"ז-תרצ"ח, עמ' 106-109].
[2] דף (דף השער ודף נוסף המחובר אליו – דף סט מספר בחינת עולם). 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי (ללא פגיעה בטקסט).

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא