מכירה פומבית 69 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.19 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים

התצוגה והמכירה תתקיימנה במשרדנו , רחוב רמב"ן 8, ירושלים

המכירה הסתיימה

פריט 32:

משנה תורה לרמב"ם – סט שלם, ונציה של"ד-של"ו – מהדורה ראשונה של פירוש "כסף משנה" – הגהות חתומות מרבי אברהם חיון ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $24,000
מחיר פתיחה:
$ 10,000
הערכה:
$20,000-25,000
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

משנה תורה לרמב"ם – סט שלם, ונציה של"ד-של"ו – מהדורה ראשונה של פירוש "כסף משנה" – הגהות חתומות מרבי אברהם חיון, תלמיד רבי יוסף קארו ומהר"ם אלשיך, מחכמי צפת בתקופת האר"י וה"בית יוסף"
ספר משנה תורה להרמב"ם, עם השגות הראב"ד ומגיד משנה, ועם פירוש "כסף משנה" לרבנו יוסף קארו. ונציה, של"ד-של"ו [1574-1575]. דפוס בראגאדין. סט שלם, ארבעה חלקים בארבעה כרכים. שער נפרד לכל חלק.
מהדורה ראשונה של ה"כסף משנה" שנדפסה ברובה בחיי המחבר. בשערי החלקים ראשון, שני ושלישי מופיע שמו של רבי יוסף קארו בברכת החיים ("נר"ו"); ואילו בשער החלק הרביעי הוא מופיע כבר בברכת המתים ("זצ"ל"). בסוף החלק הרביעי באו דברי סיום מאת המגיה ר' חזקיה פאנו, המודיע על פטירת המחבר רבי יוסף קארו באמצע ההדפסה (ביום י"ג ניסן של"ה). לאחר דברי הסיום של המגיה ר' חזקיה פאנו, נדפס שיר שכתב רבי אברהם חיון תלמיד המחבר בשבח חיבורו "כסף משנה".
הכרך השלישי גדוש בעשרות רבות של הגהות בכתיבת ידו של רבי אברהם חיון הנ"ל, מחכמי ומקובלי צפת בתקופת האר"י וה"בית יוסף". רוב ההגהות ארוכות, חלקן פותחות בראשי התיבות של שמו: "א"ח" [=אברהם חיון] (בדף פז/1: " אמר א"ח עוד היום בצפת תוב"ב נקרא כן סומך והוא קרוב לבוק"ע [=פקיעין] כ חצי שעה, ושם נהרג בן כהר"ר משה סגרין ז"ל"; בדף קיד/2: " ואני א"ח זיכני ה' ית' ומצאתי שהיא בעיא בירושלמי..."; בדף קלד/2: " אמר א"ח אין זו ראיה..."; בדף קסז/1: " אמר א"ח אפשר גם כן להחליק אותם... וכך עושים עוד היום בדמש"ק וחל"ב"; בדף ריח/2: " כתב רש"י... ואני א"ח פשפשתי ולא מצאתי פרכא זו...", וראה הגהות בדפים: כח/1, פז/2, צ/2, צג/1, קלד/2, קעב/2, קפז/1, שיו/2, ועוד).
ברוב ההגהות מתייחס רבי אברהם לדברי רבו ה"כסף משנה" ומפלפל בדבריו. אך במספר מקומות הוא אף מגיה, מוחק ומתקן את לשון הרמב"ם (לדוגמה: דף קס/1: "הלשון הזה מבולבל ולכך הגהתי אותו כאשר נראה לעניות דעתי"; או דף שיו/1: "אמר א"ח מחקתי זה מפני שלא הביאו הכסף משנה בנוסח שהוא מגיה..."), במקומות אחדים הוא מגיה ומתקן גם את נוסח ה"כסף משנה".
בדף פז/2 הגהה מעניינת, שקשורה לפולמוס הנודע בדיני תרומות ומעשרות בפירות נכרים, שפרץ בצפת בסוף ימיו של ה"בית יוסף". רבי אברהם חיון מתייחס לדברי ה"כסף משנה" שכתב: "ועתה קם חכם אחד ונראה שהוא מתחסד בעשותו הפך המנהג הפשוט [והוא] מעשר פירות שגדלו בקרקע הכותי...", ועל כך מוסיף רבי אברהם בכתב-ידו: "א מר א"ח עיין זה כי גם אני נמצאתי בצפת תוב"ב כשקם החכם הזה וכיון שהרב ז"ל כיסהו ולא גילה שמו גם אני לא אזכרהו". כבר התברר כי החכם שאליו מתייחס כאן רבי יוסף קארו, הוא רבי יהוסף אשכנזי – מחכמי צפת באותם ימים. אחד מהתומכים ברבי יהוסף אשכנזי היה המבי"ט, שהיה בר-פלוגתא של רבי יוסף קארו בכמה וכמה פרשיות. בשיאו של הפולמוס הטילו חכמי צפת חרם האוסר על הפרשת תרומות ומעשרות מפירות שמירח גוי (ראה על כך בהרחבה: בניהו, האסכולות של המבי"ט ושל מרן רבי יוסף קארו וההתכתשות ביניהן, אסופות ג', ירושלים תשמ"ט).
רבי אברהם חיון, מחכמי ומקובלי צפת בתקופת האר"י וה"בית יוסף". בסוף הכרך הרביעי של מהדורת משנה תורה עם ה"כסף משנה" שלפנינו, נדפס שיר שכתב רבי אברהם חיון בשבח חיבור ה"כסף משנה". השיר מתחיל "אומץ גבורות אל אשר עמקו", ובראשי השורות (אקרוסטיכון) נרמז שמו: "אברהם חיון". בכותרת השיר נכתב עליו: "שיר ידידות לאיש חמודות אשר יצק מים על ידי הרב זצ"ל בעל הכסף משנה...", ומכאן שהיה תלמידו של רבי יוסף קארו. בנוסף, היה גם תלמידו של מהר"ם אלשיך. מאיר בניהו פרסם הגהות שכתב רבי אברהם חיון על ספר הזוהר (בניהו, תולדות האר"י, עמ' 344-354), ובהן ענייני קבלה, הנהגות מהאר"י, ועדויות חשובות על האר"י ומקובלי צפת בדורו. בתוך הגהותיו מספר רבי אברהם חיון כי היה צעיר בזמן שנספה האר"י במגפה, וכי הוא עצמו נפגע גם באותה מגפה, אך ניצל ממנה: "וכבר ראיתי בזמנינו זה בצפת תוב"ב להחכם כמה"ר יצחק אזכנזי[!] זלה"ה קרוב לזה שראה עורב א' שעבר לפניו מיילל ואומר: גם אתם [גם] מלככם תיספו, ותכף באותו שבוע חלה הוא ז"ל שהוכה במגפה ונפטר הוא תחלה, וגם מגפה גדולה היתה בעם ונפטרו רוב חברי ההסגר שהיו לומדים עמו... וגם אני א"ח הוכיתי במגיפה ההיא ועזרני האל ברחמיו הגדולים..." (שם, עמ' 347). מתוך הגהה אחרת אנו למדים כי היה תלמידו של רבי משה אלשיך: "ומורי ורבי החכם השלם כמה"ר משה אלשיך ז"ל אמר כי החסיד כמה"ר יצחק אשכנזי ז"ל יום א' אמר לו כמה מקטרגים יש לך למעלה בעבור שאין לך שיער בתפילין. הלך ובדק ומצא [אמ]ת דבריו ותקן את תפיליו" (שם, עמ' 354). כשפרסם את ההגהות לא זיהה עדיין בניהו מיהו כותב ההגהות המשתמש בקיצור "א"ח", אך בספרו 'יוסף בחירי' (עמ' שיט) העריך שהוא רבי אברהם חיון, ואף הזכיר שם את הכרך שלפנינו עם ההגהות בכתב ידו: "...בידי מו"ס מר חיים שנבלג בירושלים ראיתי כסף משנה מלא מהגהותיו ומחמת מחירו הגבוה לא עלה בידי לרוכשו...".
רישומי בעלות וחתימות בשער הכרך השלישי: "מקנת כספי אשר קניתי מאת הנבון ונעלה כה"ר משה איגוזי ע"י החכם המרומם כה"ר יצחק הלוי אשכנזי היום כ"ח שבט שנת התפ"ה ליצירה אני הצעיר משה אלגראנ[טי]" [כפי הנראה הוא רבי משה אלגראנטי השני, מחכמי אזמיר, אליו כתב רבי חיים בנבנשתי בשו"ת 'בעי חיי', חו"מ, סימן עד]; "זה הרמב"ם חלק שלישי שלי הוא על כן כתבתי שמי עמנואל בן שלמה שלם הי"ו".
בכרך הראשון מעט הגהות ממספר כותבים. בדף שיא/2 הגהה בכתיבה אשכנזית עתיקה, חתומה: "פייס כ"ץ". בדף שיד/2 שתי הגהות בכתיבה ספרדית. הגהות נוספות בכתיבה אשכנזית מאוחרת. חתימות ורישומי בעלות בכרך הראשון: "הק' אברהם אשכנזי", "הצעיר שלמה", "שייך להקצין התו' מה"ו יחיאל [--]", ועוד.
בכרך הרביעי הגהות בכתיבה ספרדית בינונית נאה, הגהות בנוסח הרמב"ם, פירושים קצרים וציוני מקורות.
כרך ראשון: [22], שיו דף. כרך שני: [10], ריט [צ"ל: ריח] דף. כרך שלישי: [20], תנא, [1] דף. כרך רביעי: [10], רצז, [9] דף. 27.5-29 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי במרבית הכרכים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. שלושה מדפי השער ומספר דפים נוספים, בעיקר בסוף הכרכים, עם נזקי עש, קרעים ופגמים קלים, משוקמים שיקום מקצועי במילוי נייר (עם פגיעות קלות בטקסט במקומות בודדים). בכרך השני כתמי רטיבות קשים בחלק מהדפים, עקבות רטיבות וסימני פטריה (בחלקם התחתון של הדפים). חותמות. כריכות עור חדשות, אחידות.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא