מכירה פומבית 69 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.19 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים

התצוגה והמכירה תתקיימנה במשרדנו , רחוב רמב"ן 8, ירושלים

המכירה הסתיימה

פריט 26:

מכתב מגדולי רבני גרמניה אל שר המלחמה הפרוסי – בכתב-ידם של רש"ר הירש ורבי עזריאל הילדסהיימר – בענין שמירת השבת של ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $3,400
מחיר פתיחה:
$ 2,000
הערכה:
$3000-6000
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
תגיות:

מכתב מגדולי רבני גרמניה אל שר המלחמה הפרוסי – בכתב-ידם של רש"ר הירש ורבי עזריאל הילדסהיימר – בענין שמירת השבת של החיילים היהודים – ברלין, 1881
שלוש גרסאות של מכתב אחד, בהן טיוטה בכתב-ידו של רבי שמשון רפאל [הרש"ר] הירש, ועליה הגהות בכתב-ידו של רבי עזריאל הילדסהיימר. ברלין, [תרמ"א] 1881. גרמנית ומעט עברית.
מכתב מאת רבני גרמניה אל שר המלחמה הפרוסי גיאורג פון קמיקה (Georg von Kameke), בו הם מבקשים את התערבותו כדי שהחיילים היהודיים בצבא הפרוסי יקבלו פטור משירות בימי השבת (כשם שהם כבר מקבלים בימי חג וצום יהודיים). המכתב מדגיש את חשיבות השבת ביהדות מכמה היבטים.
לפנינו טיוטת המכתב אשר נכתבה כולה בכתב-ידו של הרש"ר הירש, עם מחיקות ותיקונים והוספות בגליונות בכתב-ידו. בנוסף, מופיעות בשוליים שתי הגהות ארוכות בכתב-ידו של רבי עזריאל הילדסהיימר. באחת מהן הוא כותב בעברית [על הרש"ר הירש]: "ומי לנו גדול מכבוד הדרת תורתו אשר מקוי'[ם] בו לשוני עט סופר מהיר". טיוטה זו מתוארכת: "ברלין, 19 במאי 1881". בסוף הטיוטה רישום מסולסל לא ברור, יתכן והוא חתימת הרב הירש.
לטיוטה זו מצורפות שתי העתקות מסודרות בכתב-יד סופר. הראשונה מתוארכת: "ברלין, 27 במאי 1881" (על התאריך הנ"ל הועבר קו למחיקה ונכתב: 7 ביוני). בהעתקה זו שתי הוספות ארוכות במיוחד בכתב-ידו של הרש"ר הירש. ההעתקה השניה מתוארכת: "ברלין, 7 ביוני 1881", ובה שילב הסופר את ההוספות הנ"ל של הרב הירש.
בסיום שתי ההעתקות חתומים (בהעתקת סופר) אחד-עשרה מרבני גרמניה: "הרב ד"ר הילדסהיימר, ברלין; הרב הירש, פרנקפורט; ד"ר לב, אלטונה; ד"ר אוירבך, הלברשטט; ד"ר פלאטא, קלן; ד"ר אהרמן, טריר; ד"ר קאהן, ויסבאדן; ד"ר ש. כהן, ברלין; ד"ר פיילכנפלד, פוזן; אהרנפלד, גניזן; ד"ר לב, סאמטר".
לפנינו תיעוד מעניין מפעילותם המשותפת של רש"ר הירש ורבי עזריאל הילדסהיימר, לטובת החיילים היהודיים בגרמניה. בדפים שלפנינו ניתן לראות את שלבי התהליך: החל מכתיבת הטיוטה בכתב-ידו של הרב הירש, הגהתה על ידו ועל ידי הרב הילדסהיימר, העתקתה למכתב מסודר, הגהתו, והעתקתו בשנית.
הגאון הצדיק רבי שמשון ב"ר רפאל הירש – הרש"ר הירש (תקס"ח-תרמ"ט) מנהיגה הגדול של היהדות האורתודוקסית בגרמניה ומייסד ה"קהילות הנפרדות". תלמיד "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג, ורבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" מאלטונה. מגיל 22 החל לכהן ברבנות באולדנבורג, בעמדין ובניקלשבורג. בשנת תר"י נקרא ע"י אחת-עשרה המשפחות החרדיות בפרנקפורט דמיין לעמוד בראש הקהילה החרדית החדשה "עדת ישורון". הרש"ר הירש היה הראשון לעמוד בפרץ מול ההידרדרות המהירה של יהדות גרמניה. הוא פעל רבות לביסוס קהילות נפרדות בערים שונות ברחבי גרמניה, וחינך דור שלם לתורה ולמצוות, באמצעות דרשותיו, ספריו ומאמריו ("אגרות צפון", "חורב" ועוד), שנאמרו ונכתבו במקורם בגרמנית, ועד היום נדפסו ונדפסים במהדורות רבות, בתרגומים לעברית ולשפות אחרות.
הגאון רבי עזריאל הידלסהיימר (תק"פ-תרנ"ט) רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"), כן למד אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטאט, בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת איזנשטאט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית, בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
[1] דף (2 עמ') בכתב-יד הרב הירש + [2] דף כפולים (8 עמ' כתובים) של העתקות המכתב. גודל משתנה. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים, סימני קיפול.
מצורפים: דף בכתב-יד מאותה תקופה, בגרמנית [העתק של אחד מחוקי הצבא?]; תרגום (מאוחר) של המכתב לאנגלית.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא