מכירה פומבית 69 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.19 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים

התצוגה והמכירה תתקיימנה במשרדנו , רחוב רמב"ן 8, ירושלים

המכירה הסתיימה

פריט 22:

תשובה הלכתית ארוכה ומעניינת מאת רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב – על העלאת ארונו של האדמו"ר בעל ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
מחיר פתיחה:
$ 1,000
הערכה:
$2000-3000
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

תשובה הלכתית ארוכה ומעניינת מאת רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב – על העלאת ארונו של האדמו"ר בעל ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ לארץ ישראל – בראשוב, תש"ה – לא נדפסה בחלקה
כתב-יד, תשובה הלכתית ארוכה מאת רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, בעניין העלאת ארונו של האדמו"ר ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ, נשלח אל האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ. בראשוב [רומניה, טרנסילבניה], שבט תש"ה [1945].
חמשה עמודים גדולים, ובהם פסק הלכתי מנומק מאת הגאון מבראשוב, המתיר להעלות את ארונו של האדמו"ר רבי ישראל הגר, בעל "אהבת ישראל" מויז'ניץ, ממקום קבורתו בגרוסוורדיין אל ארץ הקודש. התשובה שנשלחה אל בנו של ה"אהבת ישראל" – האדמו"ר בעל "אמרי חיים" מוויזניץ, נכתבה בשלהי מלחמת העולם השניה, כשה"אמרי חיים" התגורר בגרוסוורדיין. בתשובתו כותב רבי דוד שלא רק שהדבר מותר, אלא שזו מצווה. בנוסף, הוא מדריך בתשובתו בצורה מפורטת כיצד לפתוח את הקבר ואת הזהירות הנדרשת בהוצאת הארון.
בסוף מכתבו מסיים רבי דוד: "ואלקי ישראל יהיה בעזרו שחפץ ה' בידו יצליח ביד העוסקים בזה, ויקויים פתגמו התדירי של האי סבא קדישא: ינחני במעגלי צדק, ר"ת שמו הקדוש ושם אמו הצדקת ע"ה [=ישראל בן צפורה]". הוא מתנה את היתרו: "אם יסכימו עוד שני רבנים מובהקים חסידי עליון ב"ה, בהסכמתו והסכמת אֲחֵי אדמו"ר הרה"צ שליט"א [=אחיו האדמו"רים ה"דמשק אליעזר" וה"מקור ברוך"], גם ידי יד כהה תכון עמהם להתיר לפנות העצמות הקדושות של אביו אדמו"ר זצוק"ל להביאם אל הנחלה ואל המנוחה...". את מכתבו חותם עם שמו ושם אמו כמו ב"קוויטל": "דוד בן שינדל שרה שפערבער".
האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ (תר"כ-תרצ"ו) נפטר בב' סיון תרצ"ו ונקבר בגרוסוורדיין. בי"ג אדר (תענית אסתר) תש"י, הועלה ארונו לארץ ישראל ונקבר בבית הקברות "שומרי שבת" בבני-ברק. כבר כשעלה הרעיון להעביר את קברו של ה"אהבת ישראל" לארץ, הובא הגאון מבראשוב בסוד העניין. הוא הפוסק הראשון שנועץ בו האדמו"ר ה"אמרי חיים" לחוות דעתו ההלכתית בעניין. בשנת תש"ט מזכיר ה"אמרי חיים" במכתב שנשלח לרומניה את ההתכתבות שלפנינו: "בענין פינוי עצמות הקדושים, אז כשהצעתי הענין לפני הגאון מבראשוי שליט"א, כתב לי תשובה להיתר". המחשבה להעלות את ארונו של ה"אהבת ישראל" החלה עוד בחורף תש"ה, אך מחמת עיכובים רבים העניין נדחה שוב ושוב עד לשנת תש"י. פתיחת הקבר התבצעה לבסוף בחודש שבט תש"י, במעמד הרב מבראשוב. רבי דוד עלה לאוניה יחד עם הארון, וביקש לעלות באותה הזדמנות לארץ ישראל, אך לאחר שעלה על האוניה עוכב הארון בנמל להפלגה אחרת, ורבי דוד הגיע לארץ מספר ימים לפני בוא הארון (עתון "שערים", 23/2/1950).
במהלך חפירת הקבר נשא הגאון מבראשוב דברי כיבושין והתעוררות. בתוך דבריו אמר: "שהצדיק קבור בחוץ לארץ יכולתו להשפיע טובה רק על תושבי עירו, מה שאין כן כשהוא טמון בארץ ישראל יש לו כח להשפיע חסדים ורחמים על כלל ישראל בכל העולם". בספר תולדותיו של ה"אהבת ישראל" – 'קדוש ישראל' (חלק ב', עמ' תקסו-תקסז) מוסיף על כך: "יש לציין כי דברי הגה"צ אכן התקיימו כעבור תקופה קצרה ביותר. עד עת ההיא היו נעולות שערי הברזל של רומניה, ורק מתי מספר יהודים הורשו לצאת ממנה, והנה שבועות מספר לאחר מכן נפתחו השערים ורבבות יהודים יצאו ממנה ועלו לארץ הקודש במשך תקופה קצרה". [ב'קדוש ישראל', שם, עמ' תקסו, נכתב כי ההתכתבות בין ה"אמרי חיים" לגאון מבראשוב בעניין העברת הקבורה החלה בשנת תש"ז, אך בתשובה שלפנינו מתברר כי ההתכתבות ביניהם החלה כבר בשבט תש"ה, עוד טרם סיום המלחמה].
על מהלך העלאת ארונו של ה"אהבת ישראל" לארץ ישראל ידועים סיפורים נפלאים. בתחילה הסתפקו בני המשפחה באיזה עיר לקוברו, אך ה"חזון איש" הכריע שיש לקוברו בבני ברק. החזו"א אף השתתף בהלוייתו עד לאחר סתימת הגולל. מסופר שכשהגיע ארונו לארץ נודע לחזו"א שבדרך לארץ נפתח מעט הארון וראו שגופו הקדוש של ה"אהבת ישראל" נשאר שלם ורימה לא שלטה בו, וזאת למרות שעברו קרוב לשלש עשרה שנים מפטירתו. לאור זאת ביקש ה"חזון איש" שיפתחו את ארונו, "כדי שיצמח מזה קידוש השם בעיני הבריות בראותם שאין רימה שולטת בצדיקים", ואכן כך עשו. לפי המסופר, החזו"א אף רצה שיוציאו לגמרי את גופו מהארון ויקברוהו בלי ארון, כמנהג ארץ ישראל, אך לזה לא הסכים ה"אמרי חיים" (מעשה איש, ז, עמ' קסה-קסו; פאר הדור, ד, עמ' קמט, ע"פ רשימותיו של ר' משה שנפלד).
הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-וויזניץ. תלמיד הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה האגער מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים. התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל.
התשובה שלפנינו לא נדפסה בשלמותה בספר השו"ת שלו "אפרקסתא דעניא", חלק ג, סימן רכח, עמ' ריד-רכד (מהדורת ניו-יורק תשס"ב). בסוף התשובה המופיעה שם, נדפס בסוגריים: "חסר סיום התשובה, וחבל על דאבדין". לפנינו התשובה בשלמותה בלי חיסרון. בחלק מהתשובה שלפנינו שינויי לשון ונוסח מהתשובה שנדפסה (מלבד הקטעים החסרים בתשובה הנדפסת). לא ברור האם המכתב שלפנינו הוא הנוסח הסופי של התשובה, ואילו התשובה הנדפסת הינה טיוטה בלבד, או להיפך.
בהסכמה שכתב האדמו"ר בעל ה"ישועות משה" מויז'ניץ למהדורה החדשה של שו"ת "אפרקסתא דעניא" ישנה התייחסות לתשובה שלפנינו, וכן לגדולת הרב המחבר: "נהניתי מאד לראות שהנך מדפיס מחדש את הספר שו"ת אפרקסתא דעניא... שהיה... מפורסם בדורו ביראתו וחסידותו הקודמת לחכמתו ובגדלותו בתורה ובקיאותו בש"ס ופוסקים... וכעת הנך מוסיף עוד כמה מאות תשובות חדשות מכי"ק, ובתוכם התשובה לכ"ק אאמו"ר זצללה"ה [=ה"אמרי חיים"] בענין העלאת כ"ק אא"ז בעל אהבת ישראל זצללה"ה מגרוו"ד לא"י [=מגרויסוורדיין לארץ ישראל], ועוד כמה מו"מ [=משא ומתן] של הלכה עם כ"ק אאמו"ר זצללה"ה... גדולי דורו סמכו עליו ועל הכרעתו בשאלות החמורות ביותר".
[3] דף (5 עמודים כתובים). 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא