מכירה פומבית 20
אומנות ישראלית ובינלאומית
19.10.19
(הזמן המקומי שלך)
ישראל
רחוב בודנהיימר 5, ל אביב.
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
אוסף אומנות ישראלי ובינלאומי, הפריטים מגיעים מאוספים פרטיים בארץ.
במכירה זו ניתן לרכוש עבודות אומנות של אמנים נבחרים ונשכחים.
המכירה מתחילה במחירים אטרקטיביים
ניתן יהיה לבקש תמונות נוספות של הפריטים במספר: 050-9441515
לא יהיה ניתן לבטל הצעות,
משלוחים בעלות שליח, או משלוח רגיל בדואר.
משלוחים לכל הארץ, עם שליח פרטי ב- 60 ש"ח (תלוי משקל)
בנוסף ניתן לקבל משלוחים בדואר רשום.
תשלום ואיסוף עד 7 ימים מיום המכירה, כמו כן בית המכירות גמיש עד חודש ימים מיום המכירה למקרים חריגים.
לקוח שלא יאסוף את הפרטים שרכש תוך חודש ימים או ישלם עבורם, יחסם ללא אפשרות לשוחח על כך והפריטים שרכש יבוטלו ויחזרו לבעליהם!
***שימו לב, בקטלוג מכירה זו לא מופיע תיאור של מצב העבודות. יש לפנות לבית המכירות לקבלת דו"ח מצב.
המכירה הסתיימה
|
פריט 38:
גרגואר מישונז - דמויות בנוף
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
750
הערכה:
$1,400 - $1,800
עמלת בית המכירות:
20%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
גרגואר מישונז - דמויות בנוף
שם האמן: גרגואר מישונז
שם היצירה: דמויות בנוף
טכניקה: שמן על בד
פרטים: חתום וממוסגר
מידות ללא מסגרת: 36X26 ס"מ
אודות האמן:
הצייר גרגואר מישונז נולד בשנת 1902 ברומנייה. הוא היה אחד החברים הבולטים בסניף הומניסטי של תנועת "אסכולת פאריז", שהאמינה שהדמות צריכה להיות הנושא המרכזי של האמנות והתנגדה לתנועות המופשטות.
מ-1919 עד 1922 הוא למד באקדמיה לאמנות המקומית, שבה, דרך ציור סמלים רוסים, הוא למד לשלוט בטכניקת ציור טמפרה עם ביצה. הוא המשיך את לימודיו באקדמיה לציור בבוקרשט והתיידד עם האמן ויקטור ראונר. בשנת 1922 מישונז עבר לפריז ופגש את מקס ארנסט, שמאוחר יותר הציג בפניו את הסוריאליסטים, בעיקר אנדרה בריטון, פול אלואר, איב טאנגי ואנדרה מאסון. הוא קדם את לימודי האמנות שלו על ידי לקיחת שיעורים באקול דה בוזאר. במהלך תקופה זו מישונז נפגש ופיתח ידידות אמיצה עם אמן "אסכולת פאריז" היהודי חיים סוטין. בין השנים 1934-1936 עבודותיו של מישונז הוצגו ב- Salon des Surindépendants. הוא תאר את עבודתו שהוצגו בתערוכות אלה בשם "נטורליזם סוריאליסטי". מישונז לחם במלחמה, ואחרי 1943 התיישב בסטודיו על הסיין דה רו של פריז. הוא קיבל אזרחות צרפתית בשנת 1947, ובשנת 1949 הקרן הצרפתית לאמנות מודרנית רכשה את ציורו La moisson (הקציר).
מ-1954 עד 1977 מישונז המשיך ושכלל את מפעל חייו. הוא האריך את שהותו בארצות הברית, שם העביר תקופה עם חברו הקרוב, הסופר האמריקאי, הנרי מילר. מישונז גם ביקר תכופות בישראל, שם הוא הציג, ביקר עם אמו, ולמד להכיר את שורשיו היהודים.
מישונז ידוע בעיקר כאמן ציורי נוף. רובו הניכר של ציוריו כוללים תיאורים של קבוצות אנשים - משפחות, כפריים, איכרים, ילדים – ורוב העבודות מציגות אלגוריה או סיפור כלשהו. כל עבודה מעבודותיו היא חדורת מסתורין, ויש בה מעין דיאלוג סמוי שמגביר את כוח המשיכה של העבודה וממגר את סקרנותו של הצופה. מישונז מת מהתקף לב בסטודיו שלו בפריז בשנת 1982.
שם האמן: גרגואר מישונז
שם היצירה: דמויות בנוף
טכניקה: שמן על בד
פרטים: חתום וממוסגר
מידות ללא מסגרת: 36X26 ס"מ
אודות האמן:
הצייר גרגואר מישונז נולד בשנת 1902 ברומנייה. הוא היה אחד החברים הבולטים בסניף הומניסטי של תנועת "אסכולת פאריז", שהאמינה שהדמות צריכה להיות הנושא המרכזי של האמנות והתנגדה לתנועות המופשטות.
מ-1919 עד 1922 הוא למד באקדמיה לאמנות המקומית, שבה, דרך ציור סמלים רוסים, הוא למד לשלוט בטכניקת ציור טמפרה עם ביצה. הוא המשיך את לימודיו באקדמיה לציור בבוקרשט והתיידד עם האמן ויקטור ראונר. בשנת 1922 מישונז עבר לפריז ופגש את מקס ארנסט, שמאוחר יותר הציג בפניו את הסוריאליסטים, בעיקר אנדרה בריטון, פול אלואר, איב טאנגי ואנדרה מאסון. הוא קדם את לימודי האמנות שלו על ידי לקיחת שיעורים באקול דה בוזאר. במהלך תקופה זו מישונז נפגש ופיתח ידידות אמיצה עם אמן "אסכולת פאריז" היהודי חיים סוטין. בין השנים 1934-1936 עבודותיו של מישונז הוצגו ב- Salon des Surindépendants. הוא תאר את עבודתו שהוצגו בתערוכות אלה בשם "נטורליזם סוריאליסטי". מישונז לחם במלחמה, ואחרי 1943 התיישב בסטודיו על הסיין דה רו של פריז. הוא קיבל אזרחות צרפתית בשנת 1947, ובשנת 1949 הקרן הצרפתית לאמנות מודרנית רכשה את ציורו La moisson (הקציר).
מ-1954 עד 1977 מישונז המשיך ושכלל את מפעל חייו. הוא האריך את שהותו בארצות הברית, שם העביר תקופה עם חברו הקרוב, הסופר האמריקאי, הנרי מילר. מישונז גם ביקר תכופות בישראל, שם הוא הציג, ביקר עם אמו, ולמד להכיר את שורשיו היהודים.
מישונז ידוע בעיקר כאמן ציורי נוף. רובו הניכר של ציוריו כוללים תיאורים של קבוצות אנשים - משפחות, כפריים, איכרים, ילדים – ורוב העבודות מציגות אלגוריה או סיפור כלשהו. כל עבודה מעבודותיו היא חדורת מסתורין, ויש בה מעין דיאלוג סמוי שמגביר את כוח המשיכה של העבודה וממגר את סקרנותו של הצופה. מישונז מת מהתקף לב בסטודיו שלו בפריז בשנת 1982.
