Bodenhaimer st 5, Tel Aviv, Israel
Termenii vanzarii
Vezi demo
אוסף אומנות ישראלי ובינלאומי, הפריטים מגיעים מאוספים פרטיים בארץ.
במכירה זו ניתן לרכוש עבודות אומנות של אמנים נבחרים ונשכחים.
המכירה מתחילה במחירים אטרקטיביים
ניתן יהיה לבקש תמונות נוספות של הפריטים במספר: 050-9441515
לא יהיה ניתן לבטל הצעות,
משלוחים בעלות שליח, או משלוח רגיל בדואר.
משלוחים לכל הארץ, עם שליח פרטי ב- 60 ש"ח (תלוי משקל)
בנוסף ניתן לקבל משלוחים בדואר רשום.
תשלום ואיסוף עד 7 ימים מיום המכירה, כמו כן בית המכירות גמיש עד חודש ימים מיום המכירה למקרים חריגים.
לקוח שלא יאסוף את הפרטים שרכש תוך חודש ימים או ישלם עבורם, יחסם ללא אפשרות לשוחח על כך והפריטים שרכש יבוטלו ויחזרו לבעליהם!
***שימו לב, בקטלוג מכירה זו לא מופיע תיאור של מצב העבודות. יש לפנות לבית המכירות לקבלת דו"ח מצב.
Licitația a luat sfârșit
|
LOT 6:
משה רוזנטליס - דיוקן
Mai mult...
|
|
|
Preț de început:
$
800
Preț aproximativ :
$1,400 - $1,800
Comision casă de licitații: 20%
Mai multe detalii
VAT: 17%
Doar pentru comision
|
משה רוזנטליס - דיוקן
שם האמן: משה רוזנטליס
שם היצירה: דיוקן
טכניקה: שמן על בד
פרטים: חתום וממוסגר
מידות ללא מסגרת: 38X46 ס"מ
אודות האמן:
הצייר משה רוזנטליס נולד ב-1922 בליטא וכבר בגיל שלוש נמשך לציור. בזכות לימודיו בגימנסיה העברית במריאמפול, השפה העיברית היתה שגורה בפיו.
ב־1941 פלשה גרמניה הנאצית לשטחים המוחזקים על ידי הסובייטים. רוזנטליס ברח לתוך רוסיה יחד עם ההמונים הבורחים. המלחמה המיטה אסונות על בני משפחתו והוא עצמו נפצע בקרבות במסגרת הצבא האדום. היה צייר גדודי וגם צייר של הדיוויזיה שאליה השתייכה יחידתו.
את השכלתו האמנותית רכש רוזנטליס באקדמיה לאמנות פלסטית בווילנה. בתקופת לימודיו שם (1950-1945) שלט הסגנון של ה"ריאליזם הסוציאליסטי". ההוראה הייתה אקדמית אדוקה - מבוססת על רישום מדויק ויבש לפי הטבע. אולם נתמזל מזלו ללמוד אצל אמנים נודעים בליטא כגודאיטס, מצקיאביצ'יס וירקונס, שנתחנכו על המסורת של הציור הצרפתי בראשית המאה העשרים. ציירים אלו העניקו לו לדבריו תשתית טובה להתפתחותו בעתיד. הוא סיים את האקדמיה בהצטיינות, זכה בפרס רכישה של עבודת הדיפלומה שלו, "שחרור אסירים פוליטיים מבית הכלא בקאונס", והתקבל לאגודת הציירים והפסלים של ליטא. בשנים שלמד, התפרנס מציור פלקטים ומאיור חוברות וספרים.
למרות ההצלחה הרבה שלה זכה בברית המועצות (הזמנות ממלכתיות רבות, פרסים, השתתפות בתערוכות במוסקבה), החליט לנצל את זכות אשתו לעבור לפולין. בשנת 1957 יצא עם משפחתו לוורשה. בורשה נתקל רוזנטליס לראשונה בציור המופשט. באותה תקופה הייתה פולין פתוחה יותר מארצות סוציאליסטיות אחרות לתרבות המערב, והיה בה, לפי עדותו של רוזנטליס, "ציור מופשט לגמרי וחזק מאוד". היכרות ראשונה זו עם הציור המופשט גרמה לו זעזוע עמוק והכינה אותו למפגש עם האמנות המודרנית בישראל, מפגש אשר בהשפעתו התחיל לשנות בהדרגה את דרך עבודתו.
עם הגיעו לישראל בשנת 1958 נקלע ישר לסגנון המודרניזם הישראלי בציור, שעיקרו היה אז המופשט הלירי מאסכולת "אופקים חדשים", שהייתה אז בשיא פריחתה. כדי להתפרנס פנה להוראה. בה בעת הוא נתקבל כחבר באגודת הציירים. בתחילה התקשה לזנק מהריאליזם הסוציאליסיטי שרק זה עתה השאיר מאחוריו אל ההפשטה שהייתה פותחת לפניו דלתות של מועדון אקסקלוסיבי.
מבין מכריו הציירים באותה תקופה, יוצרים בעלי שם בעולם האמנות הישראלית, כגון חיים גליקסברג, מרדכי לבנון, צבי שור, ליאו קאהן, שמואל עובדיהו, אריה אלואיל, אלכסנדר בוגן, שמשון הולצמן, שמואל טפלר, ג'ון בייל, רוברט בזה והפסל משה ציפר. רוזנטליס השתתף עם חלקם בתערוכות קבוצתיות ממוקדות ובתערוכות השנתיות בבית דיזנגוף, מוזיאון תל אביב ובאגודת הציירים והפסלים בתל אביב.
תוך שהוא מתערה בסביבתו החדשה המשיך לצייר דיוקנאות, שאחדים מהם עודם מצויים בגנזיו. רוזנטליס התחיל להבין את המופלא באווירה של ישראל, הוא ספג את החירות שנפלה בחלקו כאן ואת הביטוי לכך התחיל להעביר אל בדיו. הוא צייר באותה תקופה את הדיוקנאות של גליקסברג, אלואיל, לבנון, הולצמן וציפר, וכן של המשוררים ברוידס, עזרא זוסמן ואברהם שלונסקי.
בין השנים 1973-2008 קיים רוזנטליס תערוכות רבות ברחבי הארץ, ארה"ב וגם באירופה. ובין השנים 1948- 1998 זכה בשבעה פרסים.
רוזנטליס נודע בעיקר בזכות הצבעוניות של יצירותיו, הרבגוניות של טכניקות היצירה שלו והחיפוש המתמיד לחדש את סגנון ציורו. בשנים 1980-1978 צייר את סדרת הציורים הנודעת "קורות עם ישראל", הסדרה הגדולה ביותר בהיקפה שצוירה אי פעם על קורות העם היהודי.
הוא נפטר בשנת 2008 בתל אביב.
שם היצירה: דיוקן
טכניקה: שמן על בד
פרטים: חתום וממוסגר
מידות ללא מסגרת: 38X46 ס"מ
אודות האמן:
הצייר משה רוזנטליס נולד ב-1922 בליטא וכבר בגיל שלוש נמשך לציור. בזכות לימודיו בגימנסיה העברית במריאמפול, השפה העיברית היתה שגורה בפיו.
ב־1941 פלשה גרמניה הנאצית לשטחים המוחזקים על ידי הסובייטים. רוזנטליס ברח לתוך רוסיה יחד עם ההמונים הבורחים. המלחמה המיטה אסונות על בני משפחתו והוא עצמו נפצע בקרבות במסגרת הצבא האדום. היה צייר גדודי וגם צייר של הדיוויזיה שאליה השתייכה יחידתו.
את השכלתו האמנותית רכש רוזנטליס באקדמיה לאמנות פלסטית בווילנה. בתקופת לימודיו שם (1950-1945) שלט הסגנון של ה"ריאליזם הסוציאליסטי". ההוראה הייתה אקדמית אדוקה - מבוססת על רישום מדויק ויבש לפי הטבע. אולם נתמזל מזלו ללמוד אצל אמנים נודעים בליטא כגודאיטס, מצקיאביצ'יס וירקונס, שנתחנכו על המסורת של הציור הצרפתי בראשית המאה העשרים. ציירים אלו העניקו לו לדבריו תשתית טובה להתפתחותו בעתיד. הוא סיים את האקדמיה בהצטיינות, זכה בפרס רכישה של עבודת הדיפלומה שלו, "שחרור אסירים פוליטיים מבית הכלא בקאונס", והתקבל לאגודת הציירים והפסלים של ליטא. בשנים שלמד, התפרנס מציור פלקטים ומאיור חוברות וספרים.
למרות ההצלחה הרבה שלה זכה בברית המועצות (הזמנות ממלכתיות רבות, פרסים, השתתפות בתערוכות במוסקבה), החליט לנצל את זכות אשתו לעבור לפולין. בשנת 1957 יצא עם משפחתו לוורשה. בורשה נתקל רוזנטליס לראשונה בציור המופשט. באותה תקופה הייתה פולין פתוחה יותר מארצות סוציאליסטיות אחרות לתרבות המערב, והיה בה, לפי עדותו של רוזנטליס, "ציור מופשט לגמרי וחזק מאוד". היכרות ראשונה זו עם הציור המופשט גרמה לו זעזוע עמוק והכינה אותו למפגש עם האמנות המודרנית בישראל, מפגש אשר בהשפעתו התחיל לשנות בהדרגה את דרך עבודתו.
עם הגיעו לישראל בשנת 1958 נקלע ישר לסגנון המודרניזם הישראלי בציור, שעיקרו היה אז המופשט הלירי מאסכולת "אופקים חדשים", שהייתה אז בשיא פריחתה. כדי להתפרנס פנה להוראה. בה בעת הוא נתקבל כחבר באגודת הציירים. בתחילה התקשה לזנק מהריאליזם הסוציאליסיטי שרק זה עתה השאיר מאחוריו אל ההפשטה שהייתה פותחת לפניו דלתות של מועדון אקסקלוסיבי.
מבין מכריו הציירים באותה תקופה, יוצרים בעלי שם בעולם האמנות הישראלית, כגון חיים גליקסברג, מרדכי לבנון, צבי שור, ליאו קאהן, שמואל עובדיהו, אריה אלואיל, אלכסנדר בוגן, שמשון הולצמן, שמואל טפלר, ג'ון בייל, רוברט בזה והפסל משה ציפר. רוזנטליס השתתף עם חלקם בתערוכות קבוצתיות ממוקדות ובתערוכות השנתיות בבית דיזנגוף, מוזיאון תל אביב ובאגודת הציירים והפסלים בתל אביב.
תוך שהוא מתערה בסביבתו החדשה המשיך לצייר דיוקנאות, שאחדים מהם עודם מצויים בגנזיו. רוזנטליס התחיל להבין את המופלא באווירה של ישראל, הוא ספג את החירות שנפלה בחלקו כאן ואת הביטוי לכך התחיל להעביר אל בדיו. הוא צייר באותה תקופה את הדיוקנאות של גליקסברג, אלואיל, לבנון, הולצמן וציפר, וכן של המשוררים ברוידס, עזרא זוסמן ואברהם שלונסקי.
בין השנים 1973-2008 קיים רוזנטליס תערוכות רבות ברחבי הארץ, ארה"ב וגם באירופה. ובין השנים 1948- 1998 זכה בשבעה פרסים.
רוזנטליס נודע בעיקר בזכות הצבעוניות של יצירותיו, הרבגוניות של טכניקות היצירה שלו והחיפוש המתמיד לחדש את סגנון ציורו. בשנים 1980-1978 צייר את סדרת הציורים הנודעת "קורות עם ישראל", הסדרה הגדולה ביותר בהיקפה שצוירה אי פעם על קורות העם היהודי.
הוא נפטר בשנת 2008 בתל אביב.
