יחיד בעולם? תקנות שכונת מאה שערים - הטופס של "החבר" מרן הגר"ש סלאנט, עם רישומים חשובים בכתב ידם של צדיקי ירושלים ...

יחיד בעולם? תקנות שכונת מאה שערים - הטופס של "החבר" מרן הגר"ש סלאנט, עם רישומים חשובים בכתב ידם של צדיקי ירושלים בוני השכונה, על ביתו ושדהו של הגרש"ס - תרל"ה [1875] - פריט מוזיאוני!

תקנות חברת מאה שערים. ירושלים, תרל"ד. נוסחו כנראה בידי רבי יוסף ריבלין, ראש וראשון לבוני ירושלים, וממייסדי השכונה, החתום כאן (בדפוס) על התקנות. לא ידוע לנו על עותק דומה ממסמך היסטורי זה של תקנות השכונה, שהייתה מהשכונות הראשונות שמחוץ לחומת העיר, ויתכן ולפנינו עותק יחידי בעולם של התקנות!

התקנות מודפסות על כרזה גדולה ומרשימה, בדפוס הירושלמי האופייני באיכותו, אשר בראשה נקבעו פסוקי גאולה: "הרחיבי מקום אהלך וגו'; "ושמתי כדכוד שמשותייך וגו'".

התעודה שלפנינו שופך אור נוסף על תהליך "היציאה מהחומות" בירושלים, המסמל את תחייתה של העיר לאחר אלפיים שנות גלות.

מייסדי השכונה מספרים בתעודה זו על ייסוד השכונה, בר"ח כסלו תרל"ד, אשר נקראת 'מאה שערים' על שם "מאה אנשים אשר בתחילה יתנו כסף די מקנת שדה לבניין מאה בתים בריווח...". לאחר מכן מפרטים את תקנות השכונה החדשה, אשר הרחיבה את גבולות ירושלים, והיתה סמל של חלוציות חרדית.

חלק מסעיפי התקנות מתייחסים להקפדה היתירה על שמירת השלום בשכונה החדשה, וכך למשל נכתב: "נוסדה תקנה אשר אם אחד וחמישים איש מבני החברה, היינו רוב החברה, יעידו על אחד כי הוא איש מדנים ותככנים, יודיעהו הוועד כי חובתו לצאת מהחברה ונחלה לא יהיה לו בחברתנו...".

לסיום נכתב: "תקנות האלו, על פיהן תתנהג החברה, ועל פיהן נכנס להחברה" – וכן נכתב בכתב יד: "הרב הגאון מו"ה שמואל סלאנט נ"י" – רבה הנערץ של עיה"ק ירושלים. ט"ו שבט תרל"ד.

חתומים בדפוס מייסדי השכונה, ובהם רבי שלמה זלמן בהר"ן, רבי משה אליעזר דן רלב"ג, רבי יואל משה סלומון, רבי משה אורינשטיין, רבי יוסף ריבלין, ועוד.

בצד שמאל מפורטים בכתב יד גלגולי הבעלות בשדה אשר רכש "הרב הגאון מו"ה שמואל סלאנט" בחודש "תמוז תרל"ה", ותשלומי החשבונות על "בנין הבית בשנת הראשונה". הרישומים כתובים וחתומים בכתב ידם של מייסדי השכונה - רבי בן ציון ליאון, רבי אברהם פרסאט (קורפו), וכן הגאון הצדיק רבי שלמה זלמן בהר"ן.

באחד הרישומים כותב רש"ז בהר"ן: "יום ו' עש"ק כ"ו אד"ר תרל"ח, נתן בעל הנומר הנ"ל הרש"ס נ"י לידי עבור התיקון הגבהת פתח האכסדרה להגין מהמים ורצפת חצר לפני כל הבית... דהיינו שישים ג' וחצי, וקיבלי לידי סך הנ"ל, יום הנ"ל, שלמה זלמן בהר"ן ז"ל". יתכן ואחד מרישומי המספרים הוא בכתב ידו של הגרש"ס עצמו.

רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים במשך למעלה מ-70 שנה (מגיל 20 ועד פטירתו בגיל 93), היה המנהיג הבלתי מעורער, והנערץ ביותר, של הישוב הישן. מתברר מהתעודה שלפנינו שלא רק שהיה גיבוי ועידוד מצדו של רבי שמואל סלנט להרחבתה של ירושלים מחוץ לחומות, אלא אף תמיכה של ממש, בכך שרכש בית ושדה ובכך היה שותף למפעל הבניה ההיסטורי.

מצב טוב מאוד. סימני קיפול.