פיסת עטרה לראש צדיק מטליתו של קדוש ישראל מרוז'ין מעיזבון החסיד המפורסם רבי ישראל חיים האס, סופרם של גדולי הצדיקים. ...

פיסת עטרה לראש צדיק מטליתו של קדוש ישראל מרוז'ין מעיזבון החסיד המפורסם רבי ישראל חיים האס, סופרם של גדולי הצדיקים. מצורף אישור היורשים

'צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה' 

פריט ייחודי, לא נראה כבושם הזה : פיסת עטרה לראש צדיק מטליתו של קדוש ישראל ותפארתו הרה"ק רבי ישראל מרוזי'ן, חוטי כסף מלופפים בפשתן, שהיו ארוגים כחלק מעטרת ראש טליתו של צדיק יסוד עולם, מלך ישראל ותפארתו מרוז'ין, עמה התעטף בעת שפך צקון לחשו לפני בוראו ופעל ומשך ישועות ורפואות לכלל ישראל. ובסוד קדושים וטהורים מי יבוא. 

רקע: פיסת עטרת טלית מקודשת זו, נשמרה בסילודין, חותם בתוך חותם, שנות דור, באוצר גנזיו של האי ספרא רבה הרה"צ רבי ישראל חיים האס סופרם האישי של גדולי וצדיקי הדורות האחרונים [ראה הרחבה אודותיו להלן]. 

היא הגיעה לגנזיו של הסופר הנודע, אחר שטיפל בנאמנות ובמסירות בבתי תפיליו המיוחסים של חד מצדיקי בית רוז'ין, אשר ביקש והפציר ברבי ישראל חיים שייקח שכר חלף עבודתו ולא ניאות, הוצע לו לקבל חפץ קודש זה, פיסה מעטרת טליתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, כתמורה למלאכת הקודש בה עסק בטהרה - ושש ושמח כמוצא שלל רב על הזכות הנדירה. 

6 ס"מ. חוטי פשתן ארוגים בחוטי כסף. שמורים היטב בתוך מיצג אומנותי מפואר, כיאה לחפץ בית המלכות, ובפרט, חפץ קדוש ומיוחס זה. 

הרב החסיד רבי ישראל חיים האס, האי ספרא רבא מחשובי חסידי ויזניץ, ותיק וחסיד, ירא ושלם, בר אוריין ומתנהג בחסידות, הוא הגבר הנבחר ע"י צדיקי הדור לבדוק ולתקן פרשיות תפילין שהיו אצלם בירושה מגדולי הדורות רועי החסידות שבדורות הראשונים. הוא היה 'בר הסמכא' הראשון במעלה, לזיהוי כתבי הצדיקים סופרי המלך של רועי החסידות.

ביומן הסופרות האישי של רבי ישראל חיים, שנמצא בבית המכירות, נכתבו בכתב יד מסודר ולפי סדר כרונולוגי, פרשיות התפילין, מגילות אסתר שכתב וספרי התורה. כמו כן מתאר במילים ספורות חלק ניכר מהפרשיות המיוחסות שבאו לפתחו בהם טיפל ללא תמורה. הוא היה מבקש מגדולי ישראל שהתעקשו לשלם לו עבור מלאכת הקודש, את שיירי הגידים שעטפו את הפרשיות וחלקי הקלף שכיסו את הפרשיות לפני הכנסתן לבתי התפילין.

ביומנו, כותב על פרשיות תפילין שקיבל מהרבי מבאיאן, אותן כתב האור פני משה, או תפילין שקיבל מהרבי ממאנסי בכתיבת ידו של רבי זושא מהאניפאלי, תפילין שקיבל מהרבי ממכנובקה, מכתיבת יד רבי צבי סופר סופרו של הבעל שם טוב, מהרבי רבי יצחק מבוהוש ועוד צדיקים קדושים וטהורים.

בקופסה קטנה, שמר רבי ישראל חיים מכל משמר את אוצרות סגולת מלכים אלו, פריט זה ופריטים קמאיים אחרים, כשעל כל שקית או קופסת פלסטיק רשם בדיוק את תכולתה הנדירה. בתוך האוצר, עמדו שיירי רצועות התפילין של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב סניגורן של ישראל [שנמכרו דרך בית המכירות, ראה מכירה מס' 3] ופריטים מיוחסים אחרים. 

מתולדותיו: 

רבי ישראל חיים, נולד לאביו הגה"ח המופלג ר' דוד אריה (לייבוש) ז"ל, איש מורם מעם, תלמיד-חכם מופלג ובקי עצום בכל חדרי תורה ובתורת החסידות שהסתופף אצל הרה"ק רבי חיים מאטיניא זיע"א, אליו היה קשור מבית אביו הרה"ח ר' יהודא ז"ל שהיה מחשובי חסידי אטיניא. כמו כן נסע מספר פעמים אל הסב"ק בעל "אהבת ישראל" זיע"א. בבחרותו, למד ר' לייבוש בויז'ניצא אצל מרן ה"דמשק אליעזר" זיע"א, ובלובלין בישיבתו של הגה"צ רבי מאיר שפירא זיע"א.

לאחר שלמד ר' ישראל חיים מספר שנים בכולל מתוך יגיעה רבה, למד לפרנסתו את מלאכת הקודש של סופרות, ושמו יצא לתהילה בתפוצות תבל כסופר מומחה מאוד, אשר יראתו קודמת לחכמתו. מוניטין יצאו למומחיותו הנדירה, ומכל קצווי תבל פנו אליו לשאול בעצתו ולשמוע את חוות-דעתו בענייני סופרות.

הוא היה ניגש תמיד למלאכת הקודש בדחילו ורחימו. אף בתקופה האחרונה לחייו, לאחר עשרות שנות כתיבה, ניגש כל פעם לכתוב כאילו הוא סופר מתחיל, בזהירות, בקבלת עול ובכובד ראש, חגור בגארטיל וחבוש על ראשו בשני כיסויים. לא ייפלא איפוא שכל גדולי ישראל הידרו לרכוש את הפרשיות לתפילין רק אצל ר' ישראל חיים. ביניהם אדמור"י וויזניץ לדורותיהם, האדמו"רים מבוהוש, סקולען, לובלין, נאראל, באיאן, מערלוי, ופוסקי הדור מרן השבט הלוי ורבי משה שטרנבוך ועוד גדולים וטובים ששאלו לדעתו בענייני סופרות.

לפני שנים, כאשר ביקש בעל "שבט הלוי" לפתוח בית-הוראה מיוחד לענייני סופרות, הפציר ברבי ישראל חיים מאוד שיישב שם בקביעות להורות הוראה, אך רבי ישראל חיים לא אבה בכך, כי ירא מליטול עליו תפקיד רב אחריות כזה.

הוא נחשב כבר-סמכא גדול, היודע לזהות בספרי תורה ובפרשיות ישנות מי הם הסופרים שכתבום. כתב שהיה מקובל עליו שנכתב ע"י הסופר הרה"ק רבי משה מפשעווארסק זיע"א, או ע"י צדיקים וסופרים אחרים מדורות קודמים, היה מובא לפניו, והוא, לאחר הביטו על סוג הכתב וצורת האותיות, היה קובע מי הסופר שכתבו. יהודים שהתעסקו במכירת וקניית כתבי-קודש ישנים, סמכו אך ורק על חתימתו של ר' ישראל חיים המאשר ע"י מי נכתבו הפרשיות. כמו כן יהודים שברשותם ספרי תורה ותפילין יקרים שבאו בירושה מצדיקים מדורות קודמים, היו נותנים אותם לבודקם אך ורק אצל ר' ישראל חיים, אשר ידוע היה כמי שניגש למלאכה זו באימה וביראה.

ר' ישראל חיים ציוה לצאצאיו, שלא יכתבו כל תוארים על מצבתו, רק זאת - שבעבודת הסופרות השתדל לכתוב כל אות כנתינתה מסיני!

מקור: עיזבון רבי ישראל חיים הס.