|
פריט 164:
מסמך מקורי ! תקנות ייסוד שכונת שערי חסד בירושלים בחתימת ידם של גדולי הדור וגדולי ירושלים, תרס"ט [1909]
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $500
מחיר פתיחה:
$
500
הערכה :
$1,000 - $1,500
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
מסמך מקורי ! תקנות ייסוד שכונת שערי חסד בירושלים בחתימת ידם של גדולי הדור וגדולי ירושלים, תרס"ט [1909]
חוברת תקנות חברת 'שערי חסד' לבניית וייסוד שכונת שערי חסד בירושלים, תרס"ט, 1909.
עותק היסטורי ונדיר בחתימת כל ראשי החברה וגדולי ירושלים לבניית אחת השכונות החשובות בירושלים מחוץ לחומות כולל חותמות החברה. ירושלים תרס"ט [1909]
החוברת שלפנינו חוברת תקנות השכונה בדפוס משנת תרס"ח, ונלווה אליה 'תעודת חבר' לקבלת אחד מחשובי ירושלים של מעלה רבי משה מאיר הייזלר לאחר שחתם על התקנות ושילם תשלום ראשון.
על קבלת החבר החדש חתומים גדולי ירושלים של מעלה [לפי הסדר הבא]
רבי דובער איטינגער, רבי יחיאל מיכל טוקאצינסקי, רבי אלי' ראם, רבי אברהם אהרן הלוי פראג, רבי זרח אפרים עפשטיין, רבי שמואל שפיצער ורבי נפתלי צבי פרוש.
לאחר מכן, מאשרים את כל הכתוב לעיל 'גבאי ומנהלי חברת שערי חסד גמילות חסדים הכללי' ובראשם מרן רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יואל משה סאלאמאן, רבי נחום בערגמאן, רבי ארי' ליב בהררא"ד דיין [ראשקעס], רבי מנחם נחום כ"ץ ורבי דובער הלוי עפשטיין.
בהמשך, דפים ריקים כשעליהם נכתב, כנראה בכתב יד רבי נפתלי צבי פרוש, מייסד השכונה, המשך תשלומי הרב הייזלר לשכירות הבתים בשכונה.
12 דף. דף שער חסר. כתמי מים בשולי הדפים. קרעים בשולי הדפים. מצב כללי טוב.
שכונת שערי חסד הוקמה בירושלים החל משנת תרס"ח ע"י ראשי הוועד לגמילות חסדים הכללי, בראשות רבי נפתלי צבי פרוש ורבי שמואל שפיצער ונועדה במקורה לבניית מאתיים בתי אבן לתלמידי חכמים אשכנזיים, בתנאי תשלום טובים ביותר ובאיכות מגורים ובינוי גבוהים מהמקובל בירושלים.
גבאי ומנהלי הקופה היו גדולי הדור כמו הגרי"ח זוננפלד רבי אלי' ראם ורבי יחיאל מיכל טוקאצינסקי ועימהם כל גדולי הדיינים בירושלים.
מראשיתה ועד ימינו, גרו ופעלו בשכונה גדולי הדור והמפורסמים שבהם מרנן הגרי"מ חרל"פ, הגרחי"ל אויערבאך, בנו הגרש"ז ונכדו הגר"ש, הגרא"ד רוזנטל, הגר"ש שבדרון ועוד. בסמוך לשכונה מעונו של שר התורה מטשעבין אשר נהג לקיים את תפילותיו בבית הכנסת 'חסידים' בשכונה. שכונה זאת, הייתה ועודנה, סמל ודוגמא לשכונה תורנית מובהקת בירושלים והיא משמשת בספרות, במחזות ובתקשורת כדוגמא ומופת לשכונה חרדית-ירושלמית אוטנטית על בתיה, אישיה, מוסדותיה, גמילות החסדים שבה ויחד עם זאת מתינותה ואופיה הנוח כאנשי ירושלים הוותיקים.
חוברת תקנות חברת 'שערי חסד' לבניית וייסוד שכונת שערי חסד בירושלים, תרס"ט, 1909.
עותק היסטורי ונדיר בחתימת כל ראשי החברה וגדולי ירושלים לבניית אחת השכונות החשובות בירושלים מחוץ לחומות כולל חותמות החברה. ירושלים תרס"ט [1909]
החוברת שלפנינו חוברת תקנות השכונה בדפוס משנת תרס"ח, ונלווה אליה 'תעודת חבר' לקבלת אחד מחשובי ירושלים של מעלה רבי משה מאיר הייזלר לאחר שחתם על התקנות ושילם תשלום ראשון.
על קבלת החבר החדש חתומים גדולי ירושלים של מעלה [לפי הסדר הבא]
רבי דובער איטינגער, רבי יחיאל מיכל טוקאצינסקי, רבי אלי' ראם, רבי אברהם אהרן הלוי פראג, רבי זרח אפרים עפשטיין, רבי שמואל שפיצער ורבי נפתלי צבי פרוש.
לאחר מכן, מאשרים את כל הכתוב לעיל 'גבאי ומנהלי חברת שערי חסד גמילות חסדים הכללי' ובראשם מרן רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יואל משה סאלאמאן, רבי נחום בערגמאן, רבי ארי' ליב בהררא"ד דיין [ראשקעס], רבי מנחם נחום כ"ץ ורבי דובער הלוי עפשטיין.
בהמשך, דפים ריקים כשעליהם נכתב, כנראה בכתב יד רבי נפתלי צבי פרוש, מייסד השכונה, המשך תשלומי הרב הייזלר לשכירות הבתים בשכונה.
12 דף. דף שער חסר. כתמי מים בשולי הדפים. קרעים בשולי הדפים. מצב כללי טוב.
שכונת שערי חסד הוקמה בירושלים החל משנת תרס"ח ע"י ראשי הוועד לגמילות חסדים הכללי, בראשות רבי נפתלי צבי פרוש ורבי שמואל שפיצער ונועדה במקורה לבניית מאתיים בתי אבן לתלמידי חכמים אשכנזיים, בתנאי תשלום טובים ביותר ובאיכות מגורים ובינוי גבוהים מהמקובל בירושלים.
גבאי ומנהלי הקופה היו גדולי הדור כמו הגרי"ח זוננפלד רבי אלי' ראם ורבי יחיאל מיכל טוקאצינסקי ועימהם כל גדולי הדיינים בירושלים.
מראשיתה ועד ימינו, גרו ופעלו בשכונה גדולי הדור והמפורסמים שבהם מרנן הגרי"מ חרל"פ, הגרחי"ל אויערבאך, בנו הגרש"ז ונכדו הגר"ש, הגרא"ד רוזנטל, הגר"ש שבדרון ועוד. בסמוך לשכונה מעונו של שר התורה מטשעבין אשר נהג לקיים את תפילותיו בבית הכנסת 'חסידים' בשכונה. שכונה זאת, הייתה ועודנה, סמל ודוגמא לשכונה תורנית מובהקת בירושלים והיא משמשת בספרות, במחזות ובתקשורת כדוגמא ומופת לשכונה חרדית-ירושלמית אוטנטית על בתיה, אישיה, מוסדותיה, גמילות החסדים שבה ויחד עם זאת מתינותה ואופיה הנוח כאנשי ירושלים הוותיקים.
