שני מכתבים מהאדמו"ר רבי צבי הירש מקרעטשניף קרית אתא, הנהגות בענייני תפילה ועבודת השם, וכן התייחסות למיעוט המסתופפים ...

שני מכתבים מהאדמו"ר רבי צבי הירש מקרעטשניף קרית אתא, הנהגות בענייני תפילה ועבודת השם, וכן התייחסות למיעוט המסתופפים בבית מדרשו

שני מכתבים מאת האדמו"ר רבי צבי הירש 'רבי הירשלה' מקרעטשניף סיגעט [קרית אתא] בראשון מתייחס הרבי בהרחבה להנהגות הנדרשות בבית הכנסת ובבית המדרש וכותב בכתב יד קודשו: 

אברכים שרוצים וחפצים בלי שום נגיעות שיהי' להם מקום להתפלל מעט יותר באריכות ולא לדבר ח"ו באמצע התפילות וקריה"ת ולפני התפילה לא לדבר פוליטיק וכן אחר התפילה וזה יהי' כחק ולא יעבור בבוקר ובערב ובשב"ק ואני אכתוב כאן ג"כ איזהו נוסח לעשות על שטענציל לשלוח לכל אנ"ש שיש להם שייכות עמי...

במכתבו השני כותב בקיצור לרוחבו של ניר קטן שורות אחדות בדרכי עבודת השי"ת ומלחמת היצר, תיקון העוונות והתקרבות לקדושה וזה לשונו: לפי הנראה כל פעם שאתה כמעט מתקרב להקדושה בא הנסיונות בוודאי מצד החטאים שהי' ח"ו. לכן ראה מה שלפניך כי מי יודע סוף כל סוף ידידי אני מעורר אותך ולטענות ומענות אין לי כח ומוח....

למיעוט המתפללים בבית מדרשו 'ורגילים אנו בזה כי אתם המעט מכל העמים והכל מן השמים מד' מצעדי גבר כוננו'...

* [1] דף ניר רשמי. חורף תש"ל. 21x14 ס"מ. כ-27 שורות, כולן בעצם כתב יד קודשו ובחתימתו 'צבי הקטן'. מצב טוב מאוד.

* [1] דף ניר. 10x14 ס"מ.  8 שורות לרוחב הדף. בעצם כתב ידו. ללא חתימה. מצב טוב מאוד. 

כ"ק אדמו"ר רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף-סיגעט המכונה בהערצה 'רבי הירשלה' [תר"פ-תשס"ו, 1920-2006] מהצדיקים המפורסמים בירושלים, נערץ ע"י המוני ישראל.

נולד לאביו רבי ניסן חיים מבראדשין בנו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. מילדותו היה ידוע כילד מחונן והוא נשלח בגיל 9 להתגדל בחצר זקינו בסיגעט שם למד עמו עד בר המצווה.  לאחר הבר מצווה נסע ללמוד בישיבת סטניסלוב שם כונה בהערצה 'העובד'.

עבר את השואה במחנה ההשמדה אושוויץ, ושתה את כוס התרעלה. אחרי השואה עלה לארץ ישראל והיה מבחירי תלמידי מרן מהרי"ץ דושינסקי. עוד בבחרותו החל לערוך שולחנות 'טישין'. לאחר חתונתו עם בתו של כ"ק האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנה, נשלח על ידי כ"ק האדמו"ר רבי אהרן מבעלז לקריית אתא (אז נקראה כפר עטה) והקים שם קריה בשם שיכון סיגעט עם ישיבה ותלמוד תורה. משם הוקמה והתפתחה חסידות קרעטשניף-סיגוט בארץ ובעולם.

בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים, והקים בית מדרשו ברחוב אבינועם ילין.

היה ידוע בעבודתו בעיקר בשבת שבו היה מתפלל בהתלהבות גדולה, וערך טישים שעות ארוכות, בהם הלהיב את חסידיו לקדושת שבת. למרות שהיה קנאי קירב וכבד כל יהודי ולחצרו נמשכו רבים רבים שאינם מבין חסידי קרעטשניף. 

תלמידיו המפורסמים מלבד בניו האדמורי"ם האדמו"ר מניקלשבורג רבי יחיאל מיכל לייבוביץ. 

רבי יצחק מאיר מורגנשטרן האדמו"ר מתורת חכם. רבי גמליאל רבינוביץ ראש ישיבת שער השמים. רבי ישכר בער לייפר האדמו"ר מבישטינא. רבי אברהם משה פרנקל מאנטווערפן.