נדיר ומקודש! קופסת הטבק של הרה"ק המפורסם רבי משה מלעלוב. מהפריטים המיוחסים בעולם החסידות

נדיר ומקודש! קופסת הטבק של הרה"ק המפורסם רבי משה מלעלוב. מהפריטים המיוחסים בעולם החסידות

'הייליגע טבק פושקע פון דעם צדיק רבי משה לעלובער' ! קופסת הטבק של הרה"ק צדיק יסוד עולם רבי משה מלעלוב זי"ע בנו וממשיך דרכו של הרה"ק רבי דוד מלעלוב וחתנו של היהודי הקדוש מפרשיסחה , הידועה ומפורסמת בעולם החסידות כאחד הפריטים המקודשים ומיוחסים ביותר. 

בין כלל חפצי הקודש, התייחדו קופסאות הטבק ירושה מצדיקי הדורות, אליהן התבטאו גדולי החסידות וחכמי הרז והנסתר - רבות וגדולות. 

הרה"ק רבי משה מלעלוב הגיע לירושלים בעלייתו המפורסמת מפולין בשנת תר"י, במטרה לקרב את הגאולה ולהביא את משיח צדקנו, אולם אחר 72 ימים לעלייתו ארצה, נפטר לבית עולמו ומטרתו לא עלתה בידו. 

בין החפצים שהותיר אחריו, בלטה קופסת הטבק המיוחסת שלו אשר גדולי הצדיקים והאדמורי"ם, אנשי מעלה וסוד, נהגו לסור לבית בנו רבי יצחק דוד מלעלוב, ולהריח ממנה, לסגולה ולמופת, ליראת שמים ולישועות גדולות. 

קופסת הטבק עברה בירושה לצאצאיו: נכדו, בן בתו, הגאון החסיד רבי בצלאל ישעיה [ר' בצלאל דיין] בהגה"ח רבי בנימין יהודה לייב בערנשטיין ולאחריו בנו הרה"ח רבי אריה מרדכי וקסלשטיין. משך כל השנים הארוכות, מלחמות עולם, עוני רעב ומחסור, נהרו בני העלייה וחכמי הנסתר ליורשיה, להתבשם מריחה ולספוג מהוד קדושתה. 

הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב נהג לבוא מפעם בפעם לבני משפחתו, יורשי הקופסה, להריחה וליטול ממנה קמצוץ טבק כשהוא מפליא ומתפעם מהזכות השגיבה והנדירה. כמו כן, ברבות משנים, היה הרה"ק רבי משה מרדכי מניח קופסה זו לפניו בימים הנוראים. 

עד היום נותרו בשולי דפנותיה שיירי טבק אותו הריחו כל גדולי ירושלים של מעלה וצדיקי בית לעלוב לדורותיהם.  מזה שנות דור לא הוצע פריט קודש נדיר זה למכירה בפני הציבור הרחב. תמונת הקופסה הקדושה הופיעה

מזה שנות דור לא הוצע פריט קודש נדיר זה למכירה בפני הציבור הרחב. 

תמונת הקופסה הקדושה הופיעהבפרסומים רבים משך כל הדורות, בין היתר: 'גנזי כתבים' ירושלים תשכ"ג, עמ' 14-15, ספר החסידות [אלפסי] עמ' 118, קטלוג בית מכירות יודאיקה ירושלים תשנ"ו. 

גודל 86x50x22 מ"מ. 

הרה"ק רבי משה מלעלוב נולד בשנת תקל"ז לאביו הרה"ק רבי דוד מלעלוב 

היה חתנו של הרה"ק היהודי הקדוש מפארשיסחא. בשנת תקע"ג החל למלא מקום אביו בהנהגה ולחצרו נהרו מכל רחבי פולין. בין תלמידיו המפורסמים היה הרה"ק בעל תפארת שלמה מראדומסק.

הרה"ק הבאר משה מקאזניץ התבטא עליו: "הרוצה לראות את צורתו של משה רבינו- יסתכל עליו".

היה ממייסדי כולל וורשה פולין - ירושלים.

בשנת תרי"א עלה לירושלים באמרו שאם יזכה להגיע לכותל - יחיש את הגאולה.

תלמידו הרה"ק התפארת שלמה מראדומסק אמר שנכסף לעלות לאר"י כי הוא "בעלה דמטרוניתא" כיוסף הצדיק . (ואמנם נסתלק בסדר "ויחי" בו פטירת יוסף הצדיק)

הרה"ק רבי ישראל מרוזין המליץ על נסיעתו : "אין "פולין" (ראויה) לאור הנר"

כשבא לאר"י חלה, וכשראה שחליו מכביד , ציוה לשאתו במיטתו אל הכותל. אולם כשקרבו אל הכותל הצליח מעשה שטן והערבים רגמו אותם באבנים, והוכרחו לחזור. באותו יום, י"ג טבת שנת תרי"א, נסתלק ומנו"כ ליד קבר זכריה הנביא .

הרה"ק רבי חיים מצאנז אמר להרה"ק ה"גוטער יוד" מניישטאט: ר"מ מלעלוב היה ג' שנים קודם נסיעתו בעולם העליון , ולא יכל לסבול אויר ארץ העמים.

מתלמידיו: התפא"ש מראדאמסק, רבי יעקב מווידאמא, רבי עמנואל מפשעדבורז, רבי יעקב יצחק מבלענדאב "אמת ליעקב" , רבי הלל מראדישיץ, ועוד.

בניו : הרה"ק רבי שלמה יחיאל (חתן רבי יוסף מטארטשין בן ה"חוזה מלובלין") - נפטר בן כ"ב שנים בחיי אביו.

הרה"ק רבי יצחק דוד

הרה"ק רבי אלעזר מנחם מענדיל - ממלא מקומו וממשיכו האדמו"ר מלעלוב. 

חתניו : רבי אפרים פישל הכהן משטעקשין זצ"ל ( נכד הרה"ק ר" שמעון מיערוסלאב )

רבי יצחק מנחם מוואלברום.( נכד ה"אור לשמיים מאפטא ).

זי"ע ועכי"א

ספרי החסידות מלאים במקורות לגבי קדושת חפצי הצדיקים. הנה מקורות אחדים על קצה המזלג לחשיבות חפצי צדיקים: 

במדרש רבה שיר השירים פ"א על הפסוק לריח שמניך טובים:

ובית מדרשו של ר"א היה עשוי כמין ריס ואבן אחת היתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה, פעם אחת נכנס ר' יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית...

חתם סופר פרשת תולדות:

"...אבל נלע"ד דמשמע בירושלמי ר"פ ואלו מגלחין דבמלבושיו של אדם נאצלים מקדוש של הלובש וה"ה בהיפוך והלובש אותם אחריו יאצל עליו מאותו הרוח לטוב ולמוטב בסוד אשר ילבשם תחתיו מבניו... כשם שנאצל עליו ע"י מלבושים מחמדה שלי ה"ה עכשיו שנתברך יעקב באותן מלבושים ושוב לובשם עשו עתה א"כ מהראוי שע"י המלבושים יאצל גם עליו מהברכוח וזה הלא אצלת לי ברכה ע"י המלבושים והשיב לו יצחק אה"נ..."

מעט מזעיר, על חשיבות וסגוליות קופסאות טבק ירושה מצדיקי הדורות: 

ברשות הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז, הייתה קופסת טבק מיוחסת, למרות שמעודו לא הריח בטבק. בערב 'כל נדרי' היה בנו הילד הרה"ק מטשחויב במצב מסוכן ביותר. בתו של הדברי חיים ניגשה לאביה והחלה להפציר בו נרגשות שיתפלל למען שלום הילד. אך הדברי חיים נענה ואמר: מי אשר שת ליבו לעניינים כאלו בשעה נשגבת זו. הבת המשיכה להפציר ולהתחנן עד שאביה נעתר לה ואמר: 'שימי על הילד את קופסת הטבק הזאת, הוא עוד יאריך ימים ויפעל ישועות'.

אכן הרה"ק מטשחויב החלים מחוליו ושמר כל ימיו על קופסת הטבק היקרה מכל משמר, ועל ידה המציא מזור לחולים רבים, כשהוא מצווה להניח את הקופסא על גוף החולה או המקשה-לילד. ויהי היום, וקופסת הטבק היקרה נעלמה מביתו! חיפשוה בכל מקום, והיא לא נמצאה. הדבר גרם לו עגמת נפש-מרובה, והוא השיח את צערו אצל אחיו הרה"ק משינאווא. אמר לו הרה"ק בפסקנות: "דעם טאטנ'ס א-קינד [בנו של אבינו] אינו זקוק לקופסה של טבק, בכוחו לפעול ישועות גם בלעדיה!".

על רוח-תשובה שהערה הרה"ק מטשחויב על בחור פורק עול בכח קופסת הטבק מסופר, שבהיות הרה"ק מטשחויב באחד הכפרים בהונגריה, באל אליו איש אחד ומירר בבכי שבנו יצא לתרבות רעה, נהפך למשכיל ולסטודנט והשליך אחרי גוו את התורה ומצוות, בלי להחזיק אפילו בשמירת שבת וכדומה. יעץ לו הרה"ק שיראה להביא את הבן אליו, ואז יראה כדת מה לעשות. כשהגיע הבן הביתה ביקש ממנו אביו שיבוא עמו רק הפעם לבית הכנסת. נעתר הבן לבקשה והלך עם אביו. בהיותם בבית הכנסת הראה האב להרה"ק מטשחויב על בנו, וכשראהו רץ אליו הרה"ק וכיבדו להריח טבק מקופסתו. כנראה שמשום כבוד הצדיק ואביו ונוכחות הקהל לא ההין לסרב ולקח באצבעותיו קמצוץ טבק והריחו. ויהי כאשר אך הריח קצת מריחו הטוב של הטבק נהפך ונהיה לאיש אחר ורגשות חרטה החלו לפעפע בו, עד שביקש שיביאו לו את התפילין שקנה לו אביו כשנכנס לעול המצוות, שכבר זמן רב לא הניחם. מאותו יום שב בתשובה שלימה עד שנעשה בעל תשובה גמור והתנהג כיהודי כשר לכל דבר. 

ברשות הרה"ק ה'אהבת ישראל' מוויזניץ הייתה קופסת הטבק המיוחסת מהרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז והיא עמדה לפניו בכל תפילות הימים הנוראים. גם אצל בנו הרה"ק האמרי חיים הייתה הקופסא מונחת כל תפילות הימים הנוראים ומפעם בפעם הריחו בה. האהבת ישראל התבטא: אני מריח מהקופסא יותר מאשר מהטבק...