|
פריט 372:
מאורי אש. פיורדא, תקכ"ו [1766]. העותק של בעל ה'תורת חסד' מלובלין
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $80
מחיר פתיחה:
$
80
הערכה :
$200 - $300
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
מאורי אש. פיורדא, תקכ"ו [1766]. העותק של בעל ה'תורת חסד' מלובלין
מאורי אש, חיבור על התורה ומגילות, מאת המהר"ם א"ש - רבי מאיר אייזנשטט. מהדורה ראשונה. העותק של הרב שניאור זלמן פרדקין אב"ד לובלין בעל ה'תורת חסד' .
בדף הפורזץ ובדף המגן האחורי רישומי בעלות רבים: "זה הספר שייך להרב הגאון הגדול... שניאור זלמן לאדיער אב"ד לובלין והגליל... שנת תרל"ד".
הרב שניאור זלמן פרדקין-לאדיער מלובלין [תק"צ-תרס"ב, 1830-1902], מכונה גם 'הגאון מלובלין' ו'התורת חסד' על שם ספרו. תלמיד מובהק של בעל הצמח צדק מליובאוויטש. בשנת תרט"ו (1855) נבחר לכהן כרב העיר פולוצק בבלארוס, בשנת תרכ"ח (1868) נבחר לכהן כרבה של העיר לובלין, ומאז נודע בכינוי 'הגאון מלובלין'. היה ידוע כאחד מגדולי דורו. עם פטירת רבו, בעל הצמח צדק, פעל רבות למען המשכה של תנועת חב"ד על ידי בנו הרב שמואל שניאורסון. עלה לירושלים בקיץ תרנ"ב (1892) וייסד בה את בית הדין של כוללות החסידים, בנפרד מבית הדין של עדת הפרושים בראשות הרב שמואל סלנט. התגורר בחצר ראנד. בתחילה לא קיבל עליו את עול הרבנות, אך לבסוף שימש גם כרב הקהילה החסידית בירושלים לזמן קצר. על מצבתו נכתב "רבן של כל ישראל".
[3], צ דף. 32 ס"מ. חתימות ורישומים רבים בדף הפורזץ; מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. חסר שער. העמוד הראשון משוקם עם פגיעת טקסט. כריכה ישנה ומנותקת.
מאורי אש, חיבור על התורה ומגילות, מאת המהר"ם א"ש - רבי מאיר אייזנשטט. מהדורה ראשונה. העותק של הרב שניאור זלמן פרדקין אב"ד לובלין בעל ה'תורת חסד' .
בדף הפורזץ ובדף המגן האחורי רישומי בעלות רבים: "זה הספר שייך להרב הגאון הגדול... שניאור זלמן לאדיער אב"ד לובלין והגליל... שנת תרל"ד".
הרב שניאור זלמן פרדקין-לאדיער מלובלין [תק"צ-תרס"ב, 1830-1902], מכונה גם 'הגאון מלובלין' ו'התורת חסד' על שם ספרו. תלמיד מובהק של בעל הצמח צדק מליובאוויטש. בשנת תרט"ו (1855) נבחר לכהן כרב העיר פולוצק בבלארוס, בשנת תרכ"ח (1868) נבחר לכהן כרבה של העיר לובלין, ומאז נודע בכינוי 'הגאון מלובלין'. היה ידוע כאחד מגדולי דורו. עם פטירת רבו, בעל הצמח צדק, פעל רבות למען המשכה של תנועת חב"ד על ידי בנו הרב שמואל שניאורסון. עלה לירושלים בקיץ תרנ"ב (1892) וייסד בה את בית הדין של כוללות החסידים, בנפרד מבית הדין של עדת הפרושים בראשות הרב שמואל סלנט. התגורר בחצר ראנד. בתחילה לא קיבל עליו את עול הרבנות, אך לבסוף שימש גם כרב הקהילה החסידית בירושלים לזמן קצר. על מצבתו נכתב "רבן של כל ישראל".
[3], צ דף. 32 ס"מ. חתימות ורישומים רבים בדף הפורזץ; מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. חסר שער. העמוד הראשון משוקם עם פגיעת טקסט. כריכה ישנה ומנותקת.
