בית ספר "תרבות" לבוב והועד הנהל של הסתדרות תרבות שם – תעודות מקוריות נדירות ותצלום היסטורי ששרד! זיכרון אחרון ...

בית ספר "תרבות" לבוב והועד הנהל של הסתדרות תרבות שם – תעודות מקוריות נדירות ותצלום היסטורי ששרד! זיכרון אחרון לתנועה הזו ולהמוני יהודים, מורים ומורות, תלמידים ותלמידות שנהרגו בשואה. נדיר ביותר!

הסיפור של אישה צעירה שללא הגזמה העמידה את העבודה המשרדית של הסתדרות תרבות בגליציה המזרחית, והצילה את חייה בעלותה לארץ ישראל, כאשר היא מוותרת על משרתה ומעמדה, והביאה עמה את הפריטים הללו, זכרון להמוני מורים ומורות, תלמידים ותלמידות שנהרגו על קידוש השם
רקע – רשת בתי הספר הגדולה של "תרבות"
תרבות הוקמה על ידי גדולי הספרות העברית החדשה ואישים יהודיים יידועי שם ברוסיה ובפולניה. היו לה, בשיאה, ערב השואה, 200 מוסדות מגן ילדים ועד גימנסיות.
העברית
בתי הספר של הרשת היו עבריים לחלוטין. שיטת הוראת השפה הייתה "השיטה הטבעית" – "עברית בעברית", במסגרתה נלמדת השפה בדומה לשפת אם, ללא תרגום.. כך קיוו ב"תרבות" לסייע בתחייתה של השפה העברית.
הציונות
העלייה לארץ ישראל הייתה היעד הנכסף שאליו כיוונו מחנכי "תרבות" את תלמידיהם. כל תוכנית הלימודים ואופיים כוונו למטרה זו: העברית והלימודים העבריים והארץ-ישראלים (כולל דיווחים על המתרחש בארץ ישראל), החינוך לציונות, העמלנות והחלוציות. התלמידים תרמו לקק"ל, ואף קיימו חליפת מכתבים עם ילדי ארץ ישראל.
פולין נתפשה לא כמקום קבע, כי אם כמקום ארעי. לימודי השפה הפולנית, הגאוגרפיה וההיסטוריה שלה, נוספו לתוכנית הלימודים רק כדי לספק לתלמיד כלים שיסייעו לו בחייו בפולין, בעודו מתכונן לעלייה ארצה, וכן עקב דרישת השלטונות.
היחס לדת
בתי הספר של תרבות היו חילוניים אך עם זיקה מסוימת למסורת. עקב חילוניותם הייתה התנגדות רבה להם על ידי שומרי משמרת הקדש, ובאזורים היותר מסורתיים בפולין הייתה יד המזרחי ואגודת ישראל על העליונה.
השואה
השואה לא הותירה דבר. כמו כל יהודי פולין הובלו למשרפות המנהלים, העובדים, המורים והמורות, התלמידים והתלמידות. אפילו בית ספר אחד לא שרד.
הסיפור שלפנינו
גב' שפרה שווארץ שימשה כמזכירה בגמנסיה לנערות של תרבות בעיר לבוב. היא הייתה הרוח החיה של העבודה המנהלית משרדית שם. אחרי שש שנות עבודה מסורה היא היא החליטה להקדיש את כל עיתותיה לךרשת תרבות ולכן עזבה את עבודתה בתור מזכירה בגימנסיה. מנהלת הגימנסיה כתה לה המלצה ובה שבחה את "ערכה המוסרי, הלאומי והתרבותי" שלה, את כשרונותיה המשרדיים היוצאים מן הכלל, ואת מסירותה הרבה.
חתימת המנהלת בתיה פריימן בכתב ידה!
לא ידוע על עוד חתימה שלה ששרדה. היא נעקדה על קידוש השם בשואה
את הצטיינותה אנו פוגשים גם בתעודה רשמית אחרת ששרדה:
תעודה גדולה מאוד [בגודל שני דפי פוליו] ששרדה מה"סמינריון דושנתי עברי לגננות שע"י "תרבות" בלבוב"
התעודה שלה משעממת למדי מתוך 17 מקצועות היא קיבלה ב16 מהן את הציון הגבוה ביותר: טוב מאוד. רק במקצוע אחד היא קיבלה את הציון טוב...
התעודה, עם תצלום שלה, חתומה בכתב ידם של המנהלים! לא ידוע לנו על עוד תעודה כזו ששרדה, ועל עוד מסמך עם חתימותיהם המקוריות, הי"ד – נדיר ביותר!
תעודה נוספת ששרדה היא של ה:
"קורס הסמינריוני דו-שנתי ללמודי היהדות של "תרבות" בלבוב – גם היא חתומה בכתב ידו של הנהל, הי"ד – נדיר מאוד!
תעודה נוספת ששרדה מספרת באופן הכי ברור על המיוחדות שלה:
"במשך כל ימי עבודתה ב"תרבות" הצטיינה במסירותה היוצאת מן הכלל לתנועה העברית ובכשרונותיה המופתיים בתחום הארגון. בלי הפרזה כל שהיא נדגיש, כי היתה הכח הכי חשוב במשרדנו והעבודות הכי אחראיות והכי קשות נמסרו לידיה... לשביעת רצונם המיוחדת של חברי ההנהלה... בקושי הסכמנו להתפטרותה כשבאה להודיענו שברצונה לעלות ארצה..."
התעודה חתומה בכתב ידם של מנהלי הועד המרכזי של "תרבות" בגליציה המזרחית, הי"ד – נדיר מאוד!
גב' שפרה
העלייה לארץ
הערכים העבריים והציונים כל כך מילאו את נפשה עד ששפרה הצעירה החליטה לעזוב את כל אשר לה שם, משפחה ופרנסה בטוחה ולעלות לארץ ישראל. כשעשתה זאת בשנת 1936, היא לא ידעה שבזה היא מצילה את עצמה מהשואה הנוראה ושהיא לוקחת עמה את הזכרונות התעודות והתצלומים שיהוו שריד להמון יהודים, מורים ומורות, תלמידים ותלמידות.
לא רק תעודות יחידות במינן לפנינו, חתומות בכתב יד, אלא גם תצלום גדול, שהביאה איתה של חברי הועד המנהל והעובדים של הסתדרות "תרבות" בלבוב, והיא בתוכן, בפתח בית ההסתדרות בלבוב. בתצלום אפשר לראות בבירור את השלט בכניסה לבניין: ""תרבות" הסתדרות עברית לחנוך ו[תרבות] בגליציה המזרחית"– נדיר ביותר! לא ידוע לנו על תצלום נוסף כזה ששרד!
מצורף תצלום גדול נוסף של אישה ליד מכונת כתיבה עם חימשה גברים מחויטים ומעונבים ליד השולחן – כפי הנרה תצלום של הועד המנהל של תרבות עם המזכירה הצעירה גב' שפרה שורץ!
מצורפים מסמכים נוספים של יהודים מפולין ומפלשתינה – יתכן שמדובר בבעלה ומשפחתה.
אנו מציגים כאן את התיעוד על סופה הטראגי של אחת החתימות בכתב יד, של מנהלת הגימנסיה מרת בתיה פיירמן, שנרצחה יחד עם שאר החתומים בכתב ידם, ועם כל המנהלים, המורים והתלמידים של הגמנסיה בלבוב. כפי הנראה היא גם אחת מהמצולמות בתצלום ששרד!

מצב: טוב