Аукцион 18
12.8.19 (локальном времени Вашего часового пояса)
Израиля
 16 Petach Tikva Street, Romema Center (2nd floor in elevator) Jerusalem
Аукцион закончен

ЛОТ 7:

Scarf of the National Movement 'Kadima' in Berlin against the Anti-Semitism in the Universities There and against ...

Стартовая цена:
$ 10
Эстимейт:
$200 - $300
Комиссия аукционного дома: 20%
НДС: Только на комиссию
теги:

Scarf of the National Movement 'Kadima' in Berlin against the Anti-Semitism in the Universities There and against Assimilation – from the Archive of Meir Ben Uri, a Guide in the Movement and the Composer of Its Hymn – Circa 1930 – A Unique Historical Item!
חשיבות הפריטים:

כזכור, לפני מספר חודשים התעורר דיון ציבורי סביב הנושא של תמיכת הפולנים בנאצים בזמן השואה.

הפולנים מתוך האנטישמיות שינקו משדי אמם קיבלו בסיפוק את השמדת היהודים. האוירה האנטישמית הכללית היוותה "מצע טוב" לגרמנים לבצע שם את השמדת היהודים.

הכיבוש הנאצי רק הגביר את הרוח האנטישמית.

כך, שאחרי המלחמה הרוח האנטישמית הייתה כל כך חזקה עד שהשרידים היחדים ששבו מצאו שנאה תהומית אצל הנוצרים ופנים נדהמים: למה חזרתם? חשבנו שכבר גמרו עם כולכם. יש מקומות שפגעו פיזית ביהודים עד כדי רצח ופוגרום.

פולין של היום מנסה לשים תוית של צדקנות על פניה ולהכחיש את כל זה, ולסתום את הפיות של מי שמנסים לא לתת להם להשכיח את העובדות, אך ללא הצלחה יתירה.


מצב טוב מאוד


צעיף של התנועה הלאומית 'קדימה' בברלין נגד האנטישמיות באוניברסיטאות שם ונגד ההתבוללות – מארכיונו של מאיר בן אורי, מדריך בתנועה ומלחין ההמנון שלה – 1930 בערך – פריט היסטורי יחידאי!
מאיר בן אורי, אדריכל, צייר ומוזיקאי, היה בצעירותו חבר ומדריך באגודת הסטודנטים הציונית "קדימה" בברלין ואף הלחין בתרפ"ט את המנונה "הוי עד מתי".
אגודה זו הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי פרעות הסופות בנגב. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות לאומית ולמלחמה באנטישמיות ובהתבוללות.
עם חברי האגודה נמנו גם זיגמונד פרויד ובאגודה הברלינאית היו חברים חיים ויצמן ושמריהו לוין, ואחד ממדריכיה היה האומן מאיר בן אורי, תלמידו של הרמן שטרוק.
הצעיף שלפנינו, אשר רקום עליו שם התנועה 'קדימה' בכחול על לבן (עם מגן דוד רקום), הגיע מביתו של בן אורי. ככל הנראה היה בשימושו האישי בפעילות התנועה.
בתרצ"ב (1932) ערך מסע בארץ ישראל שבה ביקר בפסח, בירדן, בלבנון ובסוריה וסיכם את רשמיו במחברת המלווה בציורים. לאחר שסיים את לימודיו עלה לארץ ישראל בתרצ"ד (1934), ועיברת את שם משפחתו ל"בן אורי" על שם בצלאל בן אורי כסמל לשאיפתו המקצועית-אמנותית. גר בעיר חיפה.
באגף בקומה השנייה בביתו שבקריית-שמואל פתח בתש"ם את "המוזיאון לאומנות דתית" (המכונה גם "מוזיאון בן אורי") שבה הציג מעבודותיו ויצירותיו הרבות בתחומים המגוונים שבהם יצר.
כאדריכל תכנן גם מוסדות ציבור ומוסדות חינוך של הציונות הדתית שבהם: ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה וישיבת כרם ביבנה.
כתב כ-250 מאמרים בתחומי עיסוקיו השונים.
"בן אורי ברבגוניותו אין נקודה אמנותית יהודית שיהא רחוק ממנה. גם בתפילה ונעימתה עוסק בן אורי. עוד בהיותו צעיר לפני עלייתו ארצה, בתנועת הסטודנטים הציונים בגרמניה 'קדימה' ארגן שם חוגים מוזיקליים. שירו "הוי עד מתי יהי עמנו בלי מולדת נע ונד?" היה בתקופה מסוימת לשיר האהוב ביותר של הנוער החלוצי בחו"ל ובארץ" ('הצופה' ה' באדר א' תשכ"ב).
נדיר מאוד. כפי הנראה היחידי בעולם ששרד.
מצב טוב