שטר מקנאס מרוקו תרל"ח - בחתימת הרב דוד משאש.

דף 1 ובו 2 שטרות אודות קניית שני בתים במבוי בן עטר. כתיבה נאה להפליא של הגאון רבי דוד משאש ז"ל. תוכנו: תחילה היו הבתים בבעלות ר' יצחק עטייא נ"ע, אח"כ משכנם אצל ר' אלעזר טובי. ור' אלעזר טובי שוב משכנם לר' יעקב אסודרי נר"ו. בינתיים נפטר ר' יצחק עטייא, ואחריו נפטר יורשו - בנו מוסי. כעת נפלו הבתים לירושת שלשת אחיותיו של ר' יצחק, והן ביידא הנשואה לר' שמואל הלוי י"ץ, ושלשת בניו: כ הה"ר אברהם וכהה"ר יצחק. יאקות - שהיתה נשואה לר' שם טוב בן מרגי. חנה - הנשואה למשה עמאר בן מרדכי. ועתה בא ר' יצחק הלוי הנז' לעיל מצפת, ונצטרף לאחיו ר' אברהם, והסכימו למכור חלקם לכה"ר שלמה טובי בן ר' אלעזר הנזכר. אדר תרל"ח.

חתומים ר' דוד משאש ור' יוסף אלבאז.

מצב טוב מאוד כתוב על ניר כפול משובח גודל 18*23

בשטר ב', הנספח לקודמו: מכרה חנה הנזכרת [בת ר' יצחק עטייא] ובעלה משה עמאר את חלקם לר' שלמה טובי הנזכר. הכל בהסכמת האפטרופוסים של חנה, הן אמה יאמנה, ואחיה מאמה כה"ר מימון עמאר.

בגב השטר רישום נוסף של שורה אחת.

שטר זה טומן בחובו רמזים לסיפור היסטורי רב משתתפים, של מהומות ומחלוקת ופילוג בין רבנים ונגידים, על ביהכנ"ס עתיקה ביותר שהיתה במבוי זה. וזהו תוכן המעשה בקיצור: בתחילת שנות הת"ק, נבנתה בית הכנסת ע"י יהודי המכונה 'בן שאעיטו' [כינוי לישעיה בספרדית]. אח"כ נמכרה לרבי זכרי משאש, מראשי מש' משאש, שנפטר בתקמ"ב. הוא הורישה לבנו מוהר"ר מרדכי, שהורישה לבנו מוהר"ר זכרי השני. בשנת תק"ץ החליט ר' זכרי לעלות לא"י, ומכר את כל נכסיו ומטלטליו, ובכללם את ביהכנ"ס הזו מכר לרבי יצחק אבן צור, מדייני העיר החשובים, תלמיד ר' יעקב בירדוגו. בהגיעו לאלג'יר, לרגל המלחמות שהיו שם באותו הזמן, נשתהה כשלש שנים באוז'דא, השוכנת במרוקו על גבול אלג'יר. אח"כ חזר לעירו, וטען שהמקח בטל, משום שהיה על דעת לעלות לא"י. בין רבני הדור ההוא נפלה מחלוקת גדולה בהלכה. רבני פאס וצפרו גם נכנסו בעובי הקורה וכתבו את תשובותיהם, רובם לטובת המוכר ר' זכרי. בראש העומדים לטובת הלקוח, היה רבו ר' יעקב בירדוגו, ובינו לבין ר' זכרי היתה תחלופת מכתבים קשה. לבסוף הצליחו כמה מתווכי שלום להוביל פשרה, ובה הושבה משפחת משאש להתפלל בביהכנ"ס זה, ובניה שימשו מנהיגים ושליחי ציבור. למעשה שמה נשאר ע"ש הקונה ר' יצחק אבן צור. אחר כן נמכרה לר' אלעזר טובי, ובנו החכם השלם רבי שלמה שימש בה כשליח ציבור ומנהיג, הוא ובניו [מבניו ידועים משה ואלעזר]. בזמן כתיבת שטר זה, רבי דוד משאש החתום כאן [על מכירת הבתים שמול בית הכנסת], אף עמד בה בראשות ישיבה, והיה דורש בה לקהל רב בשבתות מחצות עד הערב [!!] [ראה אוצר המכתבים ח"א עמ' ל' ול"א].

רבי דוד משאש נפטר בי"ד טבת תרל"ח. מגדולי מקנאס, בן למשפחת חכמים ורבנים, חסיד וקדוש. אחיו הם הרבנים - ר' חיים משאש [אביו של ר' יוסף משאש, רבה של תלמסאן ואח"כ חיפה], ורבי שלום משאש הראשון, בעל שו"ת דברי שלום, זקנו של רבי שלום משאש זצ"ל [רבה הראשי של מרוקו, ורבה של ירושלים].

כמה התכתבויות שלו בהלכה, נדפסו בסדרת שמש ומגן לאחיינו רבי שלום. מעט מחידושיו על הש"ס נדפסו בספר בית שמ"ש להנ"ל. מכתביו גדושים במליצות נחמדות מזהב שכל רואיהם מתפעם מיופיים [מלכי רבנן. יש לציין שגם כתיבתו נאה ומרשימה ביותר].

רבי שלמה טובי היה מחכמי מקנאס באמצע שנות הת"ר. ייתכן והוא נכדו של ר' שלמה טובי הראשון, שחתום על פסקי דין מאמצע שנות הת"ק בשותי"ם של חכמי דורו, ועוד.

מבוי בן עטאר הוא מבוי על שמו של הנגיד רבי משה בן עטר, חמיו של האוה"ח הקדוש, שם היה מתגורר. ויש שהיו קוראים לו 'אדקאקין', ע"ש שורת החנויות לממכר קמח שהיתה בו. במבוי זה היתה ביהכנ"ס נוספת, יותר עתיקה, שנבנתה בשנת ש' ע"י רבי שאול דאנינו. את הפרטים על בית הכנסת העתיקה הזו שבמבוי, הראה החכם רבי שלמה טובי - קונה החצר הנזכר בשטר, לרבי יוסף משאש, בתוך כת"י עתיק, והוא ציינם בשמו [אוצר המכתבים ח"א עמ' ל, ראה שם עוד].