בידספיריט | הישיבה הראשונה שהוקמה לאחר השואה

הישיבה הראשונה שהוקמה לאחר השואה - מכתב היסטורי מהגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן. [גרמניה, ראשית שנות ה'ת”ש] - “כן אודיעכם שאצלנו ב״ה ה־‘אלול’ בכל תוקפו וכשנים קדמוניות”!! מכתב נדיר ומרגש, שנשלח כשנה לאחר סיום השואה, אודות ישיבת בית יוסף – נובהרדוק, הישיבה הראשונה שהוקמה לאחר השואה על אדמת אירופה הספוגה בדם יהודי. המכתב נשלח מצילסהיים שליד פרנקפורט־דמיין, מאת ראש הישיבה, הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן, מגדולי בעלי המוסר בליטא ומקים עולה של תורה בצרפת. [ה׳תש”ו, 1946 לערך] מיד לאחר סיום השואה, בעוד הניצולים טרם התאוששו מן הטרגדיה הפרטית ומהחורבן שפקד את העם היהודי כולו – רציחות ושמדות שלא נראו מיום ברוא ה׳ שמים וארץ – קם הגאון רבי גרשון ליבמן, מגדולי בעלי המוסר בדור שלפני החורבן, ויחיד מן השרידים אשר ה׳ קורא. אמונתו לא זעה, והחליט לקבץ את הבחורים הניצולים מהמחנות ולהקים “ישיבה קדושה”, ביודעו שאם אין גדיים – אין תיישים. הדבר לא היה פשוט כלל. הבחורים, שהיו כעת בגיל ישיבה, איבדו את מיטב שנות נעוריהם, שבהן רוכשים נערים את מיומנויות הלימוד; במקומן עברו מחנות מוות, עבודות כפייה וניסויים רפואיים. הישיבה הוקמה תחילה על חורבות מחנה ברגן־בלזן, ולאחר מספר חודשים עברה לפרבר של העיר פרנקפורט, שממנו נשלח המכתב שלפנינו. לאחר מכן עברה הישיבה למשכנה הקבוע בצרפת, ושם הפכה לרשת גדולה של מוסדות תורה, שהקימה את עולה של תורה בצרפת. במכתב, שנכתב כשנה לאחר סיום השואה, שוקל רבי גרשון את עתיד הישיבה: נסיעה לאמריקה – אף שכבר קיבל ויזה – לא יצאה לפועל, “ראשית שלא היו לי על מי להניח את הישיבה, ובשנית שאין לי החשק לנסוע שמה”. הוא מזכיר אפשרויות נוספות: “מאראקע” (מרוקו), “טאנעס” (תוניס) ו“אגענטינע” (ארגנטינה), אך בסופו של דבר - כמו שקורא בדרך כלל - לא יצאה אף אחת מן התוכניות לפועל, והוא הגיע עם הישיבה לצרפת – מקום שאינו נזכר כלל במכתב, ושם הקים את עולה של תורה. בסיום המכתב מבקש הרב מן הנמען, רבי בן־ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק, שישלח לו אתרוג והדסים מארץ ישראל לקראת חג הסוכות הקרב, ומזכיר את עגמת הנפש שהייתה להם בשנה הקודמת, כאשר לא היו להם הדסים לארבעת המינים. המכתב ההיסטורי שלפנינו משקף עוצמה רוחנית נדירה. הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן מתאר את ישיבת “שארית בית יוסף”, שהקים עבור בחורי שארית הפליטה – ילדים ונערים שעברו את שבעת מדורי הגיהינום שברא השטן הנאצי; שראו את הוריהם נשחטים לעיניהם, שניזונו שנים מפרוסת לחם עבשה ביום, וחלקם עברו ניסויים רפואיים מזוויעים שהותירו אותם בעלי-מום לכל חייהם. הם אינם באים בטרוניות כלפי מעלה, אין להם שום קושיות, ואצלם – “ברוך ה׳ – ה‘אלול’ בכל תוקפו וכשנים קדמוניות”!!! הדודאים נתנו ריח – אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא. [2] עמ', 15X20 ס”מ. בלאנק רשמי של הישיבה על אדמת גרמניה. הכל בכתי”ק ובחתימת הרב ליבמן. מצב טוב מאוד. רבי גרשון ליבמן (תרס״ה–תשנ״ז, 1905–1997), מגדולי רבני צרפת, ודמות בולטת בפעילות התורנית עבור שארית הפליטה. חניך ישיבות נובהרדוק, ותלמידם של רבי אברהם יפהן, רבי שמואל וינטרוב ורבי דוד בליאכר. בראשית ימי השואה, לאחר נדודים שונים, נשבעו רבי גרשון ותלמידיו בספר תורה שלא יפסיקו ללמוד גם בניסיונות הקשים ביותר. ניצל ממיתה כמה פעמים בנסים גלויים. לאחר סיום השואה הקים את ישיבת שארית בית יוסף, שהייתה תחילה במחנה ברגן־בלזן, אחר כך בפרנקפורט, ולבסוף עברה לצרפת. הישיבה התרחבה לרשת מוסדות תורניים שונים, הכוללת למעלה מ־40 מוסדות בצרפת.