בידספיריט | מכתב נדיר מהבחור שלמה וולבה

מכתב נדיר מהבחור שלמה וולבה (לימים: ”זקן המשגיחים”) אל ראש ישיבתו הגרי”א בוטשקא – מיר, תרצ”ז - מכתב תנחומים מוקדם ונדיר מימי בחרותו של גאון המוסר רבי שלמה וולבה, שנשלח אל רבו וראש ישיבתו, הגאון רבי ירחמיאל אליהו בוטשקא, ראש ישיבת עץ חיים במונטרה (שווייץ), שבה הרביץ תורה מרן הגראי”ל שטיינמן. מיר, ערב שבת פרשת יתרו, תרצ”ז (1937). לפנינו אחד ממכתביו המוקדמים של הרב וולבה, בעודו בחור צעיר בראשית שנות העשרים לחייו, הלומד בישיבת מיר שבליטא, אליה עבר לאחר סיום לימודיו בישיבת עץ חיים במונטרה. על אף גילו הצעיר, נכתב המכתב בלשון בוגרת ובטעם זקנים, כמעין שיח בין שני ראשי ישיבות, והוא משקף כבר אז את עומק מחשבתו ואת אישיותו המוסרית. המכתב נכתב בעקבות פטירת חותנו של הרב בוטשקא, רבי נפתלי שמואל שטרנבוך (זקנו של הגר”מ שטרנבוך שליט”א). הרב וולבה מרבה בדברי שבח ותואר על דמותו של הנפטר, וכותב עליו בהערכה מופלגת: ”החסיד האמיתי הידוע, שמן תורק שמו בכל היישוב החרדי בארץ מגוריו וגם במדינתנו”. [1] דף, 13.5X16.5 ס”מ. הכל בכתב ידו ובחתימת ידו. מצב טוב מאוד. ביוגרפיה: רבי שלמה וולבה [תרע”ד-תשס”ה], מגדולי המשגיחים בדורנו. שריד אחרון לתנועת המוסר, תלמידו המובהק וממשיך שיטתו של המשגיח ר' ירוחם ליבוביץ ממיר, הקים יחד עם רעו הרב משה שמואל שפירא את ישיבת באר יעקב, בהמשך פרש והיה מוסר שיחות מוסר בישיבות שונות.  בצעירותו למד הרב וולבה בפרנקפורט בישיבתו של הרב יוסף ברייער, ובשנת תרצ”ג החל ללמוד בישיבת עץ חיים במונטרה שבשווייץ, שבראשותה עמד הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו. בחורף תרצ”ד, לאחר ששמע באקראי שתי שיחות מוסר מאת הרב דוד בודניק מאסכולת נובהרדוק, שהשאירו עליו רושם עז, עבר בקיץ לישיבת מיר, שם כיהן כמשגיח הרב ירוחם ליבוביץ. הוא נקשר אל ר' ירוחם והספיק ללמוד אצלו רק כשנתיים, עד לפטירתו בקיץ תרצ”ו. אך נקשר אליו מאוד וראה את עצמו ממשיך את שיטתו. הרב וולבה נחשב ל'זקן המשגיחים'. סדרת ספריו 'עלי שור' ועוד, מיוחדים בבהירות המחשבה והיו לספרי חובה ללימודי השקפה יהודית, בהיכלי הישיבות, וגם בסמינרים למורות. רבים היו משחרים לפתחו לעצה ולברכה. הנמען הרב ירחמיאל אליהו בּוֹצ'קוֹ [תרמ”ח-תשט”ז], מייסד וראש ישיבת עץ חיים במונטרה שבשווייץ. תלמיד ישיבות לומז'ה, ואח”כ בנובהרדוק אצל הסבא מנובהרדוק. בגיל 23 נשא לאשה את הצדקת מרת רבקה שטרנבוך משווייץ, הוא לא רצה להתפרנס מתורה ולכן אשתו עסקה במסחר. בשווייץ ייסד את ישיבת 'עץ חיים' (לימים ישיבת היכל אליהו על שמו) שהייתה מגדלור לרבים מבחירי עולם התורה באירופה הבוערת. בזמן השואה פעל להצלת יהודים. ביקר במדינת ישראל מספר פעמים. היה חבר באגודת ישראל. הוא היה דמות יוצאת דופן שגאונות, חכמת חיים והארת פנים השתלבו בו בהרמוניה. ספריו: אור היהדות, זמנים ומועדים ועוד.