תשובה הלכתית בדיני היתר עגונות מרבי מאיר קריסטנאפאלר, אב"ד בראד והגליל, בכתב ידו. שנות הת"ק. מסמך נדיר!

תשובה הלכתית בדיני היתר עגונות מרבי מאיר קריסטנאפאלר, אב"ד בראד והגליל, בכתב ידו. שנות הת"ק. מסמך נדיר!
דף השלמה לתשובה בענין עגונה בכתב יד קדשו של הגאון המפורסם רבי מאיר [קריסטנאפולר] אב"ד בראד שנשלחה אל ידידו בן עירו הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד בעל בית אפרים.
בתשובה דן רבה של בראד בדיני נאמנות אישה שזינתה לטעון מת בעלי, והיא חלק מתשובה ארוכה בדיני עגונות [מצורף צילום] ובסופה כותב משפט מרגש המלמד על רגישותו הרבה ועדינות נפשו: "ולא הכנסתי דף זה בקונטרס הראשון כדי שלא יהיו בנות ישראל מתביישות".
רבי מאיר קריסטנאפאלר (ת"ק-תקע"ה) 'פאר הדור' כפי שכינהו ידידו בעל בית אפרים (שו"ת בית אפרים יו"ד סי' מו) 'הצדיק הנשגב' (שואל ומשיב בהסכמתו ליד המאיר) 'אור ישראל וקדושו הגאון החסיד מופת דורו בישראל גדול שמו בתורה וחסידות' (בעל ברכת רצ"ה בהסכמתו שם). היה מגדולי רבני דורו, תשובותיו מתנוססות בספרי רבני דורו, וכל הדבר הקשה הביאו אליו.  ידועות תשובותיו בענין הגט מבראד שהנודע ביהודה עסק בזה וכן בענין העגונה מסטאשוב שהמגיד מקוז'ניץ טיפל בה (ראה בספרו עגונת ישראל).
שימש ברבנות בילקאמין, גלונא, קריסטנאפאלי (הסמוכה לבעלזא), ובעיקר נודע בזכות רבנותו בעיר בראד והגליל. היה מיודד עם הרב אפרים זלמן מרגליות, ה'בית אפרים', ואף השתתף עמו בכמה פסקי דין ובמשא ומתן הלכתי בכמה מקרים של עגונות. בפטירתו ערך לו בעל 'בית אפרים' הספד גדול ואף הדפיסו בקונטרס מיוחד בשם 'מספד רב' (לבוב תקע"ה)  חלו  מכתביו נדפס הספר יד המאיר (ווארשא תרל"ד). 
אדמור"י בית בעלזא מתייחסים אחריו שכן רבי מאיר היה חותנו של רבי משה אפרים אשכנזי אב"ד קאליש, אביו של רבי שמואל אשכנזי מזינקוב, חותנו של מהר"י מבעלזא. והשר שלום מבעלזא החזיק עצמו כתלמידו. 
[1] דף נייר כתוב משני צדדיו. 24X20 ס"מ. תיקוני נייר קלים בשוליים, מעט כתמים וסימני קיפול. מצורף חוות דעת מומחה המאשר את זיהוי כתב היד ככתב ידו של רבי מאיר אב"ד בראד.